ישראל 2017: אין פתרון לאנשים עם מוגבלויות בתחבורה הציבורית

9/02/2017
 
 
אדם עיוור עם כלב נחייה נכנס לאוטובוס

התחנות לא נגישות לחירשים ולעיוורים, לקווים בינעירוניים אי-אפשר לעלות עם כיסא גלגלים וכלבי הנחייה מכעיסים את הנהגים: "מבססים את הנגישות על חמלה. זה מבזה". משרד התחבורה: "החוק קובע להנגיש קווים עירוניים בלבד"

מאת: אסף זגריזק, ynet 

למרות מערכות הכריזה באוטובוסים העירוניים והנגשת מרבית התחנות העירוניות לאנשים עם מוגבלויות, ישראל נותרת מאחור גם ב-2017 בנגישות התחבורה הציבורית לנכים: מערכות כריזה שלא תמיד עובדות, קווים בינעירוניים שאין סיכוי לנכה לעלות עליהם ותחנות בינעירוניות שלא נגישות לאנשים לקויי ראייה ושמיעה. ועדיין לא דיברנו על נהגי המוניות. מדוע לא מתקבלות תקנות חדשות שישוו את ישראל למדינות המפותחות, והאם הרשויות מנסות להסיר אחריות?

החברה הכי טובה של זיו כהן, כבדת ראייה משדרות, היא דיווה כלבת הנחייה שלה. פניה הטובות של דיווה אמנם שובות לב, אבל את נהג חברת דן בדרום הן הרשימו פחות. כשעלתה לאוטובוס עם דיווה ובנה בן הארבע הסביר הנהג שהכלבה חייבת לעלות עם רסן. "הסברתי שהיא כלבת נחיה ושכלבי נחיה לא מחויבים ברסן. נתקלתי בנהג שהעברית שלו לא הייתה הכי טובה והוא פשוט עצר את האוטובוס, נעמד מעליי וצעק עליי לרדת מהאוטובוס ושזה רכב ציבורי".

"חשבתי שלמזלי יש כרטיסן באוטובוס אבל הוא ביקש הוכחה שמדובר בכלבת נחיה. הראיתי לו תעודות ובסוף הוא אמר לי: 'אני אשאל את השאלה אחרת: הבנתי שזה כלב של עיוורים, אבל את עיוורת?'" זיו, שהופתעה מהשאלה, הופתעה עוד יותר מהמילים שנאמרו אחריה. "הוא אמר לי 'את יפה, את לא נראית עיוורת, תסלחי לי שלא שמתי לב מההתחלה'".

"תוך כדי כל הסיטואציה הילד הקטן שלי היה נסער והייתי צריכה לנסות להרגיע אותו. זו הייתה סיטואציה שהרגישה מאיימת ומביכה מאוד עבורי כל ההמולה כל האנשים. אתה עומד חסר אונים וכולם מסתכלים עליך. אתה מוצא את עצמך נלחם על זכות בסיסית לעלות לאוטובוס ציבורי. אני ספציפית אדם חזק, אבל אם היה עולה מישהו יותר בישן הוא היה צריך לרדת ולהמתין לאוטובוס הבא שיואיל בטובו ובחסדיו לקחת אותו?"

מדי יום נדרשת זיו לקחת אוטובוס, או מונית, לצומת ניר עם ומשם לנסוע בקו בינעירוני לאשקלון כדי להגיע ללימודים. "זו תחנה 'לא הכי סימפטית'", היא אומרת על התחנה הבינעירונית. "לפעמים יש כריזה ולפעמים אין, אבל למזלי הנהגים קבועים והם מקבלים אותי ואת דיווה באהבה. גם אם האוטובוס מונגש חייב שיהיו לתחנות האלו אמא ואבא. זה משהו שהוא טריוויאלי ובסיסי - להגיע לתחנה ולדעת איזה קווים יש".

על ההתמודדות היומיומית עם נהגי המוניות מספרת זיו: "כל בוקר אני במשחק רולטה. מתקשרת לארבע-חמש תחנות כדי למצוא מונית שתסכים לעלות אותי עם הכלבה בלחץ של שעות הבוקר ותיקח אותי לתחנה. במרבית הפעמים אומרים שאין מוניות. כשאני מתקשרת שוב, והפעם לא מציינת שאני עם כלבת נחיה – פתאום יש מוניות". מורן מזוז, גם היא כבדת ראייה, מספרת על בעיה נוספת – מחיר מופקע. "נהגי מוניות גוזרים אותנו במחיר", היא אומרת. "המחירים שלוקחים לעיוורים הם מאוד גבוהים כי אנחנו לא רואים".



"אי אפשר לבסס את הנגישות על חמלה"

אם אצל זיו, מזוז וכבדי ראיה אחרים הבעיה בתחבורה הציבורית היא בתחנה, אצל נכים שמרותקים לכסא גלגלים הבעיה היא אחרת – להם בכלל אין דרך לעלות לאוטובוס הבינעירוני שגבוה משמעותית מהאוטובוס העירוני, וכניסתו צרה הרבה יותר.

"אולי יתמזל מזלנו ונוכל לעלות עם הקלנועית", מציע לנו ח"כ אילן גילאון, יו"ר ועדת המשנה לנגישות בכנסת, בתחנה המרכזית בעיר מגוריו אשדוד. "יש לך רמפה? אתה יכול לפתוח לי מאחורה?" צועק גילאון לנהג. "אני יורד מיד לסייע לך", עונה הנהג האדיב. מיד אחריו מציע חייל את עזרתו לגילאון.

"כעקרון כאן צריכה להיות רמפה כמו שמקובל במדינות ה-OECD", אומר גילאון. "מה זה נגישות? שאתה משנה את הסביבה ומאפשר לאדם להגיע בכבוד ובעצמאות למטרה שלו. הדבר האחרון שאדם עם מוגבלות צריך זה את כל המהומה מסביב. הוא רוצה להגיע בלי חרדה. ברכבת למשל אתה צריך להודיע מראש. נגישות טובה היא ללא מגע יד אדם. אם אני מתלבט? ואם אני רוצה להתלבט עד הרגע האחרון? אני רוצה להגיע ולעלות לרכבת מבלי להודיע ולהתלות באיש", הוא מסביר. "אי אפשר לבסס את הנגישות על חמלה. זה מבזה, זו השפלה, זה לא נכון".

"מישהו פשוט נתן פטור לתחבורה הבינעירונית, בתחבורה העירונית אין לך את זה. מותר לאנשים מוגבלים לנסוע בתוך העיר", מסביר גילאון. "גם לאוטובוסים החדשים שנקנו אין את המתקנים שאנחנו מדברים עליהם". לדברי גילאון לא רק ההנגשה הפיזית לוקה בחסר בקווים הבינעירוניים, אלא גם ההנגשה המיועדת לכבדי ראייה ושמיעה. "אדם עיוור לא יכול לדעת מה הקו שעובר על ידו. צריכים להיות כתב ברייל ומערכת כריזה בכל תחנה כזו. זה חייב להיות חלק משינוי התקנות של משרד התחבורה".

מחברת דן בדרום נמסר בתגובה לסיפורה של זיו כהן:

להמשך הכתבה באתר ynet - לחצו כאן

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד