הכל על נגישות אתרי אינטרנט בישראל

16/11/2014
 
 
איור של כדור הארץ והכיתוב WWW

רקע

כיום רשת האינטרנט הינה חלק בלתי נפרד מחיינו; היא משרתת את האדם בכל תחומי החיים-מבחינה אישית, בריאותית, תרבותית, מקצועית, לימודית, אקדמית, צרכנית, ועוד. בעוד שאתרי אינטרנט זמינים ונגישים כמעט לכל דורש לא כך הדבר עבור אנשים עם מוגבלות,
כפי שהיום ברור שכל בניין או חנות צריכים להיות נגישים ולאפשר גישה נגישה לכולם, לרבות אנשים עם מוגבלות, ולצורך כך עליהם לבצע הסדרי נגישות כגון: חניית נכים, רמפה לצד המדרגות, מעלית בבניין ושרותי נכים, כך היום יש להנגיש גם אתרי אינטרנט.

נכון לסוף 2013 מדינת ישראל מיישרת קו עם מדינות נוספות בעולם ומחייבת עפ"י חוק הנגשה של אתרי אינטרנט.

עם השנים והניסיון שהצטבר מהנגשת האינטרנט אובן שיש הגיון עסקי חברתי בכדאיות להנגשת אתרי אינטרנט.

בכתבה זו נלמד הכל על נגישות אתרי אינטרנט בשראל.

קצת היסטוריה?

באפריל 1997 הושק באופן רשמי ע"י הארגון הבינלאומי לאינטרנט (World Wide Web Consortium (W3C הקים את יוזמת הנגשת האינטרנט - Web Accessibility Initiative (WAI) שמטרת לשפר את הנגישות של האינטרנט הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות. היוזמה כוללת מספר קבוצות עבודה מקצועיות וקבוצות עבודה של אינטרסנטים שביחד מפיקים מדריכים, דוחות טכניים, חומרי הדרכה, מסמכים ועוד.

בארה"ב בשנת 1998 תוקן ושופר חוק השיקום שדרש מסוכנויות פדרליות להנגיש את טכנולוגיות המידע ומוצרים אלקטרונים לטובת אנשים עם מוגבלות. חלק 508 - Section 508 חוקק מחדש על מנת להסיר מחסומים של טכנולוגיות מידע על מנת לייצר הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות ולעודד פיתוח טכנולוגיות שיקדמו מטרות אלה.

בישראל, עמותת נגישות ישראל ובשיתוף איגוד האינטרנט השראלי החלו לקדם את המודעות לנושא לפני כעשור (2004). הפעילות כללה תרגום חומרים מאנגלית לעברית, כנסי מודעות, הקמת פורטל מידע בנושא www.nagish.org.il , פעילות תקשורתית ושכנוע גופים גדולים כגון משרדי ממשלה, בנקים, חברות טכנולוגיות כגון Google, Microsoft להנגיש את אתריהן. הראשונים שהרימו את הכפפה היו מהמגזר עסקי בנק הפועלים וממשל זמין מטעם משרדי הממשלה. עשרות אתרים הונגשו בידן טרום החקיקה.

בשנת 2006 בתקופת חקיקת פרק הנגישות , עסקנו רבות בדרכים לשילוב הנגשה ארגונית בכלל והנגשת אתרי אינטרנט בחקיקה הישראלית. בסופו של דבר נושא הנגשת אתרי האינטרנט נכנס כחלק קטן מתקנות נגישות לשירות בסוף 2013 בסעיף 35 הדן בהגנשת אתרי אינטרנט בישראל.

מאחר והסעיף נכתב בצורה לקויה, עוד בטרם התפרסו התקנות לציבור ובטרם אלו נכנסו לתוקף יש צורך לתקנם.

במרץ 2013 מכון התקנים הישראלי השיק תקן ישראלי חדש ת"י 5568 "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט". תקן זה מאמץ את הנחיות הנגישות של איגוד האינטרנט הבין-לאומי ה- W3C. הת"י 5568 מספק קווים מנחים המאפשרים נגישות לתוכני אינטרנט לקהל רחב של אנשים עם מוגבלויות. לפי תקנות נגישות לשירות אתר נגיש נדרש לעמוד בדרישות תקן זה. 

מי יהנה מהנגשת אתר האינטרנט?

הנגשת אתרי אינטרנט תאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש, אך גם שתפר את חווית הגלישה לקהלי מטרה נוספים.
להלן קהלי המטרה שעבורם מנגישים את אתרי האינטרנט.

· בראש ובראשונה גולשים עם מוגבלות ראייה - החל מעיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד הרכבת משקפיים - עבורם זה קריטי.

· גולשים עם מוגבלות פיזית - בין אלה בעיקר גולשים עם מוגבלויות ביידיים המקשות על תפעול העכבר והמקלדת.

· מוגבלות שכלית - בין אלה בעיות בהבנה, קשיי קריאה.

· מתקשים מסוגים אחרים - לדוגמא לקויות למידה, גולשים שאינם מכרים את השפה, אנשים בעיית קריאה, יכולת הבנה של שפה פשוטה, קשיי התמצאות באתר, קשיי תפעול, חוששים מטכנולוגיות ועוד.

קהל זה מוערך בכ- 25% מהאוכלוסיה.

למה להנגיש את אתר האינטרנט?

1. הגדלת כמות הגולשים באתר - הנגשת אתר אינטרנט תאפשר ליותר אנשים לגלוש בו.

2. חלק מאחריות חברתית / תאגידית - כיום ארגונים ועסקים רואים בחשיבות לאפשר ולתת הזדמנות כל האוכלוסיות, נישות, מגדרים באוכלוסיה בדרך של שוויון, עצמאות ונוחות.

3. עמידה בדרישות חקיקה ותקנות הנגישות. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,תקנות נגישות לשירות 2013- סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט)

4. שיפור חשיפת אתר האינטרנט במנועי החיפוש - היום ידוע שהפעולות הטכניות הנעשות לצורך הנגשת אתר האינטרנט תורמות באופן עקיף לשיפור החשיפה שלו במנועי החיפוש השונים כגון Google ואחרים.

מהו אתר אינטרנט נגיש?

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר שיאפשר לכל אדם עם כל סוג של מוגבלות לגלוש בו.

להלן מספר דוגמאות לאתר נגיש:

· עבור הגולש עם לקות ראייה / עיוורון הנעזרים בקורא מסך / מסך ברייל:

  • גולש זה עושה שימוש בתוכנות מסייעות ביניהן תוכנה היודעת להקריא טקסטים הכתובים באתר לבאודיו (כגון TTS - Text To speech ) לצורך כך נדרש להתאים את האתר כך שניתן יהיה לתמרן בעזרת מקשים כגון TAB והחיצים.
  • האתר יתוכנת כך שיאפשר שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון מסך ברייל לעיוורים.
  • יאפשר ע"י מקשים לדלג ישירות לאזורים העיקריים של האתר.
  • התכנים באתר יוזנו תוך שימוש בכותרות (Header 1-6)- כל אזור באתר יקבל כותרת, כל כתבה כותרת וכ"ו - תכנות והזנת מידע באופן היירכי כזה יאפשר לגולש העיוור לנווט ביתר קלות ולהתמצא באתר.
  • כל תמונה - יכלול בנוסף העלאת תיאור טקסטואלי אשר יתאר את הניראה בתמונה - זה נקרא בשפה המקצועית "ALT"- המשמעות היא שללא טקסט חלופי "ALT" לתמונות לא יוכל הגולש העיוור לדעת מה ניראה בתמונה.
  • כל כפתור מעוצב - לדוגמא "חפש" יש לספק לו טקסט חלופי - "ALT".
  • Captcha - במקרה ויש צורך להזין נתונים המופיעים כקוד גראפי, יש לספק חלופה קולית על ידי הטמעת מנגנון קולי שיחליף את הקוד הגראפי.
  • בטפסים קריטי להשתמש בתוויות (Labels) בשדות טפסים, בשדות החיפוש ובכפתורי פעולה (כגון, שלח, הירשם וכד') אחרת העיוור לא ידע כיצד למלא ולתפעל את הטופס.
  • טבלאות - חייבים לשים כותרות של טבלאות הנקראות - TH - אלה מקריאות לקורא המסך את שם / נושא העמודה / שורה.
  • חשוב שהאתר יכלול מנוע חיפוש מובנה, תוכן עניינים ו/או מפת אתר.

· עבור גולשים לקויי ראייה, האתר יותאם באופן הבא:

  • האתר יעוצב כך שתהיה ניגודיות בצבעים על מנת להקל קריאה של לקויי ראייה.
  • האתר יאפשר להגדיל ולהקטין את האתר מבלי לפגוע בעיצובו הן ע"י שלוש ברירות מחדל בראש העמוד והן ע"י שימוש במקשים ב Control + / -.
  • האתר יאפשר לשנות צבעים ולהתאימם פרסונאלית לפי הצרכים של הגולש.
  • יעוצב בפשטות.
  • יוודא הדגשת קישורים.

· עבור גולשים שמיעה, האתר יותאם באופן הבא:

  • בכל מקום בו יש אודיו כגון סרטונים אלה ילחוו בכתוביות או בתיאור טקסטואלי.

· עבור גולשים עם מוגבלויו בידיים:

  • להתאים את האתר כך שניתן יהיה לתמרן בעזרת מקשים כגון TAB , ENTER, והחיצים.
  • לאפשר שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון TrackBall או טכנולוגיות מסייעות שונות.
  • יוודא הנגשת השדות בהם ממוקד האתר.
  • יוודא הדגשת קישורים.
  • במידה וקיימים סרטוני וידיאו באתר יש לאפשר להפעילם בנגן מדיה נגיש (כדוגמתהנגן ב- YouTube) כך שניתן יהיה להפעיל את כפתורי המדיה באמצעות המקלדת.

· עבור מוגבלויות אחרות:

  • יוודא שהתכנים יכתבו בפשטות לקריאה והבנה באתר.

· כללי

  • על אתר האינטרנט לספק ממשק משתמש אשר יאפשר דיאלוג בשפת המשתמש, כאשר הרכיבים הקבועים בו יופיעו בסדר לוגי ועקבי ושלמשתמש תינתן בעת הצורך תמיכה ועזרה וכן אפשרות לצאת ממצבים עמומים ולא מובנים בתפעול האתר.
  • מסמכים שמצורפים לאתר כגון וורד ו PDF יונגשו גם הם.
  • האתר יציין את היותו נגיש ע"י לוגו מיוחד
  • האתר יוסיף מדור נגישות - מדור בו מפורסמים הסדרי הנגישות של העסק/ארגון ופרסום פרטי רכז הנגישות של הארגון.
  • האתר יוסיף הצהרת נגישות המסבירה על נגישות אתר האינטרנט שלך ועל הדרך להשתמש בו.

· הערה חשובה - אלה הן רק חלק מהדרישות להנגשת אתר אינטרנט ויש לפעול לפי הנחיות הת.י. 5568 להנגשת אתרי אינטרנט.

 

מה מגדירים החקיקה והתקנות?

בישראל חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998. מכוחו תוקנו תקנות רבות הנוגעות לנגישות, בין תקנות אלו נכתבו גם תקנות נגישות לשירות שנכנסו לתוקף בדצמבר 2013; תקנות אלו כוללות סעיף ספציפי ומפורט לעניין הנגשת אתרי אינטרנט. סעיף 35. התקנות מגדירות מה נדרש מבעל אתר האינטרנט לבצע בכדי לעמוד בתקנות ובחוק. בנוסף קיים תקן ישראלי 5568 להנגשת אתרי אינטרנט שעל פי הנחיותיו נדרש להנגיש את האתר.

על אלו אתרים להיות נגישים?

תקנות השירות קובעות שעל כל אתר הנותן שרות ציבורי או מידע אדות השירות לציבור להיות נגיש.
(זה כולל כל מ ידע שמועבר דרך האינטרנט - יישומים, דפים, מסמכים...

3 רמות להנגשת אתרים A-AA-AAA?

הנחיות הנגישות לתוכני אינטרנט מגדירות שלוש רמות של נגישות:

רמה A – הנמוכה ביותר

רמה AA – בינונית

רמה AAA – הגבוהה ביותר

כל קריטריון לבחינת העמידה בהנחיות הנגישות מתייחס לרמת נגישות מסוימת מבין השלוש.

· אתר נגיש ברמה A – חייב לעמוד בכל הנחיות הנגישות עבור רמה A, ויכול, על-פי בחירה, לקיים גם חלק מהנחיות הנגישות עבור שתי הרמות הגבוהות יותר.

· אתר נגיש ברמה AA – חייב לעמוד בכל הנחיות הנגישות עבור רמות A ו-AA, ויכול, על-פי בחירה, לקיים גם חלק מהנחיות הנגישות עבור רמה AAA.

· אתר נגיש ברמה AAA – חייב לעמוד בכל הנחיות הנגישות, עבור כל הרמות.

קביעת הקריטריונים לכל רמת נגישות נעשתה על-פי מידת החיוניות של היבטי הנגישות השונים לאנשים עם מוגבלות, ועל-פי מידת היכולת של טכנולוגיות מסייעות לפתור את הבעיה. כמו כן נלקחו בחשבון מידת הישימות של ההנחיות, הידע הנדרש מהמפתחים, פגיעה אפשרית במראה האתר ובאווירה שהוא משׁרֶה ("look and feel") וקיומם של פתרונות עקיפים לבעיה.

באופן עקרוני הדרישה בישראל הינה לעמידה ברמה AA .

 

עד מתי יש להנגיש את אתר האינטרנט?

· אתר קיים - תוך 3 שנים מיום פרסום התקנות ועד ליום 25 באוקטובר 2016.

· אתר קיים - על כל תוספת לאתר קיים אחרי 25 באוקטובר 2015 עלייה להיות נגישה במועד הוספתם

· אתר קיים - שהונגש לרמה A עד ליום 25 באוקטובר 2014, פטור מהנגשה לרמה AA (הקלה זו אינה תקפה לאתרי רשויות ציבוריות).

· אתר חדש - נדרש להיות נגיש החל מה - 25 לאוקטובר 2015. (מומלץ לכל אתר שמפותח להיות נגיש גם לפני מועד זה על מנת להימנע מעלויות הנגשה עתידיות)

על פי מה מנגישים אתר האינטרנט?

אתר אינטרנט נגיש נדרש לעמוד בהנחיות תקן ישראלי 5568 להנגשת אתרי אינטרנט שהוא מפנה ל- הנחיות ארגון התקינה הבינלאומי לאתרי אניטרנט www.w3c.org ולפעול לפי הנחיותלהנגשת תכנים WACAG 2.0.

הביקורת על התקנה:

אין ספק שהנגשת אתרי אינטרנט הינה קריטית בכל הקשור לנגישות לאנשים עם מוגבלות. השאלה העקרונית הינה על הדרך בה הנושא יוטמע. במדינות רבות בעולם הנושא נדרש ברמת חקיקה רק ממשרדי ממשלה, גופים ציבוריים ושרותי חובה לאזרח. היתר נשאר וולנטארי למנהל / בעל האתר. וותיקי האינטרנט בעמדה שתחום האינטרנט הינו תחום שאין בו מקום בכלל לרגולציה, שאחד מעקרונות היסוד שלו הינו החופש וכל דרישה חוקית פוגעת בחופש זה.

היבט נוסף הינו האם נדרש להנגיש את כל אתרי האינטרנט - כן או לא. האם דין המספרה השכונתית כדין אתר האינטרנט של משרד הפנים או הבנק או בית החולים. האם נדרש להנגיש לטובת עוורים אתר אינטרנט המוכר מכוניות כאשר אלה לא נוהגים? אם העלות הייתה זניחה השאלה לא הייתה עולה אך כאשר מדובר בעלויות של עשרות רבת של אלפי שקלים שאלת העלות תועלת ראויה.

כאן חשוב להרחיב ולדבר על עלויות - הנגשת אתר אינטרנט כוללת מספר שלבים: בדיקות, ייעוץ, הנגשה ובדיקות לאישור ההנגשה. עלות הנגשת אתר תדמיתי קטן - הנגשתו יכולה לנוע בין 3,000-10,000 ש"ח. אתר בינוני - תלוי במורכבותו, בכמות התבניות שבו, כמות הדפים שבוי יכול לנוע בין 10,000-50,000 ש"ח ואתרים גדולים יכולים לנוע עד מאות אלפי שקלים. חשוב להבין שלעיתים רבות עדיף יהיה לפתח אתר חדש, מודרני ונגיש מאשר להנגיש את האתר הקיים. חשוב להכיר שעלויות הנגשת אתר הן גבוהות מאוד מנקודת מבטו של בעל עסק ובמיוחד שזה מבחינתו יכול לייצר אלטרנטיבה למידע המצוי באתר.

בעלי אתרים רבים אף רוטנים על הצורך להנגיש רטרואקטיבית דפים ומידע שהגולשים בכלל לא מגיעים אליו. לדוגמא אתרי אוניבסטאות. אלה היו מעדיפים הנגשת חומרים לפי בקשה ולא באופן גורף.

נקודה נוספת שיש להציף הינה הטכנולוגיות והידע, בכל שנה הטכנולוגיות והידע בהם מפתחים אתרי אינטרנט מאפשרות את הנגשת האתרים ביתר קלות - דבר שמוזיל משמעותית את הנגשת האתר. כך שיש גישה שאומרת שממילא האתרים יונגשו באופן טבעי בשנים הקרובות.

ביקורת נוספת על התקנה הינה דרישת הנגישות גם ליישומים / אפליקציות - גם כאן ברמת העקרון זה הדבר הנכון שיקרא. אבל אין עדיין בעולם תקנות המגדירות כיצד מנגישים אפליקציה למכשיר חכם סלולרי. כך שהדרישה אינה ישימה בעליל בשלב זה.

ביקורת נוספת הינה שלא ברור התהליך לקבלת פטור מהנגשה עקב נטל כלכלי.

ביקורת נוספת הינה כיצד באופן ראלי מאשרים האם אתר אינטרנט הינו נגיש. בכל העולם כבר יש מודעות שזו משימה בלתי אפשרית להנגיש אתרי אינטרנט מורכבים ב 100%. יותר ויותר אתרים שהנגישו את עצמם מצהירים לגולשים שהם אינם נגישים ב 100%. הבעיה בארץ שנדרשת הנגשה מלאה וקיימת אפשרות אכיפה / תביעות. נוצר מצב בלתי סביר שגם שאתר שעשה את המקסימום להנגשתו יהיה לא נגיש ב 100% ויתבע. מצב זה דורש הבהרה ושינוי. ישנה אימרה "תפסת מרובה לא תפסת" חשוב שאתר נגיש יאפשר נגישות של 100% במסלולים קריטים של האתר.

עמדת עמותת נגישות ישאל ואיגוד האינטרנט הישראלי הייתה שתקנת הנגשת אתרי האינטרנט תהיה בדומה לעולם ותתמקד בשירות הציבורי / חיוני / עסקים גדולים / רשויות מקומיות / שירותי חרום / שירותי רפואה / אקדמיה. בפועל התקנה שעברה במסגרת תקנות נגישות לשירות סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט דורשת הנגשת כל האתרים בישראל ועל כך יש התנגדויות רבות. בנוסף בפועל סעיף הנגשת אתרי האינטרנט מנוסח בצורה לא ברורה היוצר בעיות ושאלות רבות. לכן יש פעילות מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחד לשפר את הניסוח וההגדרות של התקנה בפועל ועד אז לייצר נייר עמדה המבהיר את דרישות התקנה בצורה ובשפה פשוטה וברוה ובעיקר ישימה.

 

מה התהליך הנדרש ממני לצורך הנגשת אתר האינטרנט?

1. קבלת ההחלטה להנגיש את האתר.

2. אם מדובר בהגשת אתר חדש - עלייך לוודא שמפתחי האתר מחוייבים חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות.

3. אם מדובר בהנגשת אתר קיים או חלק ממנו - עלייך לוודא שמפתחי האתר מחוייבים חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות.

4. במידה ומפתחי האתר הינם עובדי הארגון שלך מומלץ ללמוד את הנושא לעומק ובנוסף להעסיק יועץ מומחה בתחום.

5. אם מדובר בהנגשת אתר מורכב - מומלץ להעסיק יועץ מומחה בתחום.


מה עלי לעשות לאחר סיום הנגשת האתר?

1. לתדרך את עורכי התכנים באתר בנושא הקפדה על שמירת הנגישות של האתר לרבות תכנים, תמונות, סרטים...

2. מומלץ לבצע בדיקות משתמשים עם מוגבלויות שונות ובעיקר עיוורים ולקויי ראייה.

3. פניה לעמותת נגישות ישראל לקבלת "תו אתר אינטרנט נגיש".

4. הצטרפות ל"מאגר הישראלי לאתרי אינטרנט נגישים".

5. וודא עדכון מדור "נגישות" – מדור האתר בו מפורסמים הסדרי הנגישות של העסק/ארגון.

6. וודא המצאות "הצהרת נגישות" באתרך

7. סמן את האתר עם אייקון נגישות.

 

המאגר הישראלי לאתרי אינטרנט נגישים

איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות החליטו להקים "מאגר ישראלי לאתרי אינטרנט נגישים" מטרת המאגר הינה לאגד במקום אחד את רישום כל האתרים שהונגשו. בדרך זו נעודד הנגשת אתרים נוספים להנגשה ולציבור האנשים עם מוגבלות יהיה מקום אחד נוח למציאת אתרים נגישים.

למציאת אתרים נגישים במאגר הישראלי - לחצו כאן

 

מצב הנגשת האתרים בישראל

מאז 2006 הונגשו וולנטארית עשרות אתרי אינטרנט בישראל, מאז כניסתם לתוקף של תקנות נגישות לשירות מחד יש היווצרות גדולה של מתנגדים ומצד שני יש גידול של כמות אתרים אינטרנט שהחלו בהנגשתם וכמות חברות ומפתחי אתרים הלומדים את התחום.

הכשרה:

נכון ל 2014 יש כ 15-20 אנשים בלבד שהתמחו בהנגשת אתרי אינטרנט. ההתמחות עד כה נעשתה בשיטת הלימוד העצמי.

באוקטובר הקרוב יהיה הקורס הראשון בישראל להכשרה של תוכניתנים ומפתחי אתרי אינטרנט בישראל במרכז ללימודי נגישות של עמותת נגישות ישראל.

פתרונות טכנולוגיים להנגשה / פיתוח ובדיקות:

משנה לשנה פלטפורמות הפיתוח של אתרי אינטרנט משתפרות ומייצרות כלים המקלים על יישום והטמעת הנגשת אתרי אינטרנט. בנוסף נוצרים יותר ויותר כלי בדיקה אוטומטיים -עדיין לא בעברית.

אחד הפתרונות המעניין ביותר הינו User1st - שהינו פתרון להנגשה של אתרים מורכבים מבלי לתכנן את האתר אינטרנט עצמו. פתרון זה להנגשה הינו אלטרנטיבה זולה ביחס להנגשת אתר קיים ומורכב. מדובר בסטארטאפ ישראי. http://www.user1st.com

 

קישורים שימושיים

הנחיות להנגשת אתרי אינטרנט WACAG 2.0 

ארגון ה W3C

ארגון ה W3C בישראל 

אתר נגיש - להנגשת אתרי אינטרנט בישראל

המאגר הישראלי להנגשת אתרי אינטרנט 

תקנות נגישות לשירות סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט

איך כותבים הצהרת נגישות

תקן ישראלי להנגשת אתרי אינטרנט 5568

 

הכתבה פורסמה במוסף נגישות שהופק ע״י עיתון "הארץ" בשיתוף נגישות ישראל

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד