הדבר הבא – תעסוקה נגישה

המאמר נכתב ע"י יובל וגנר מייסד "נגישות ישראל" בעקבות כניסתו לתוקף של צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות המחייב כל עסק וארגון ציבורי ממשלתי המעסיק מעל 100 עובדים למנות ממונה לקידום הנושא ולהעסיק 2% עובדים עם מוגבלות עד אוקטובר 2015 ו 3% עובדים עם מוגבלות עד אוקטובר 2016
24/03/2015
 
 
עובדת בכיסא גלגלים מול שולחן עם ציוד משרדי

בשנים האחרונות עולה לסדר הציבורי נושא העסקת אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי, מהסיבה הפשוטה שלא יעלה על הדעת שעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות בישראל לא יועסקו רק בשל הטייטל הסטיגמטי שנדבק בהם מהרגע שנפצעו או חלו והפכו לאנשים עם מוגבלות. זה בלתי נסבל מכל כיוון של חשיבה - הן חברתית, הן כלכלית מדינית, עסקית ורגשית.

18% ממדינת ישראל הינם אנשים עם מוגבלות (סטטיסטיקה דומה לכלל מדינות המערב). 800,000 בגילאי עבודה 18-65, קצב גידול כמות האנשים עם מוגבלות הינו 2.7% בממוצע לשנה. 12 אלף מתוכם הינם אקדמאיים, 84% מהם עם מוגבלות בינונית, 16% שהם 20 אלף עם מוגבלות חמורה. נכון ל- 2013 מועסקים רק 51% בלבד מהאנשים עם מוגבלות לעומת 74% מהאוכלוסיה ללא מוגבלות. רק 34% מהאנשים עם מוגבלות חמורה מועסקים. בין אלה נכי צה"ל וטרור, נכי תאונות דרכים ועבודה, נכי מחלות.

בעבר היה נהוג לחשוב שאנשים עם מוגבלות אינם בעלי פוטנציאל לעבוד. אך עם השנים בעולם וגם בארץ מתחילים להבין שטמון פוטנציאל אדיר בהעסקת אנשים עם מוגבלות. מנהלים התחילו להבין שעם מעט סידורים והתאמות ניתן לגייס עובדים מצויינים שתרומתם לעסק לא מסתיימת רק בתפוקות ישירות.

נמצא שבארץ יש פוטנציאל אדיר להעסקת אנשים עם מוגבלות , מדובר בעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות שאינם מועסקים שרק מחכים להזדמנות שתינתן להם.

עם השנים פותחה בעולם טכנולוגיה מסייעת, טכנולוגיה המסייעת לאדם עיוור לחלוטין לקרוא ולכתוב ולהפעיל תוכנות מחשב ואינטרנט באופן מלא וחופשי, לאדם חרש לתרגם קול לטקסט וטקסט לקול, לאדם לקוי שמיעה לשמוע את חבריו לעבודה ולשוחח בטלפון, לאדם עם מוגבלות בידיים יכולת לכתוב דרך המחשב. פיתוח מאות אמצעי עזר איפשר לאנשים עם מוגבלות לעבוד לצד עובדים ללא מוגבלות ולהציג יכולות והצלחות תחרותיות לאלו של אנשים שאינם עם מוגבלות.

מעסיקים רבים אף מעידים שעובדים עם מוגבלות מביאים לעבודה דברים חשובים נוספים. כך לדוגמה שכאשר העובדים כולם נמצאים בעומס רב, ואחד מהצוות הוא עובד עם מוגבלות קשה, שמתמודד ועובד כמו כולם על אף מוגבלותו - אם במצב רגיל העובדים היו מתלוננים ומקטרים, במצב כזה זה לא יקרה מאחר והם ירגישו שאם הוא מצליח ואינו מתלונן "מי אנחנו שנתלונן".

בנוסף, כאשר עובדים לצד עובד עם מוגבלות כל הסטיגמות נעלמות להן, מאחר ומהר מאוד נחשפים לכך שבסופו של דבר מדובר באדם, בעובד, בקולגה.

בעולם חברות מעסיקות אנשים עם מוגבלות ואף דואגות להשתמש בעובדה זו בדוחות של אחריות תאגידית.

תהליך התפתחות קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל:

  • ב 1999 חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובחוק זה פרק מיוחד בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות ובעקבותיו תקנות בנושא - אלו הגדירו את כללי ההשתתפות המדינה במימון התאמות נגישות.
  • 2005 הוקם מטה להעסקת אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה (לשעבר תמ"ת) שמטרתו לקדם את העסקת האנשים עם מוגבלות בישראל.
  • ב 2009 תוקן חוק הביטוח הלאומי (109) "חוק לרון" שמטרתו עידוד יציאה לעבודה ע"י הפחתה הדרגתית של הקצבה ובעיקר שמירה על הזכויות במקרה וההשמה אינה מצליחה.
  • הוקם גוף בגוינט ישראל בשם תב"ת (תנופה בתעסוקה) שפועל לגיוון בתעסוקה.
  • עסקים רבים החלו בהעסקת אנשים עם מוגבלות, כך לדוגמא חברת טלפארמה מקובצת פישמן העסיקה 10% מהעובדים לקויי שמיעה. ההצלחה הייה גדולה וכל העובדים למדו שפת סימנים. הוקמה בארץ חברה חדשה בשם " CALL יכול" אשר כל המועסקים שם הם אנשים עם מוגבלויות שונות – פיזיות, ראייה, שמיעה ונפשיות, כל אלה נותנים בהצלחה שרותי CALL CENTER לחברת פלאפון ולאומי קארד, זכייני ארומה ישראל ועסקים רבים נוספים מעסיקים מספר מצומצם של אנשים עם מוגבלות.
  • ראשי ארגון הסתדרות העובדים ונשיאות הארגונים העסקיים חתמו על הסכם שיחייב כ-3,200 מעסיקים במגזר הפרטי להעסיק עובדים עם מוגבלויות כך שיהוו 3% מכלל כוח האדם בחברה עד סוף 2016- ובהמשך להסכם זה נחתם צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות בסוף 2014 ע"י שר הכלכלה. צו זה הורחב גם לגבי משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות ע"י שר האוצר.
  • עיסוק בנושא במסגרת אחריות תאגידית.
  • עיסוק בנושא ע"י התקשורת .
  • ובעיקר דחיפה של הנושא ע"י ארגוני הנכים בישראל.

אין להמעיט בחשיבות הרבה בכך שהמגזר העסקי נוקט עמדה ופועל מצידו לקדם את הנושא,

עם זאת האתגרים רבים בדרך להעסקה משמעותית של אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי בישראל. האתגרים העיקריים הם:

  • חסר גוף מוביל אחד מתכלל של קידום הנושא כיעד לאומי מטעם משרדי הממשלה.
  • בעיית מודעות בקרב משרדי הממשלה והעומדים בראשם על המשמעות האסטרטגית תקציבית למדינה בקידום העסקה.
  • קיימת בעיית מודעות בקרב המעסיקים ובעיקר דעות קדומות וסטיגמות.
  • קיים מחסור בתוכניות מגוונות ותמריצים הן למעסיק והן למועסק הפוטנציאלי.
  • והבעייה העיקרית הינה לגרום לאנשים עם המוגבלות לצאת לעבודה - מתחייבת פעילות משמעותית לתמריצים ושינוי חוק לרון כך שבפועל יצאו לעבוד.

מה שברור, שזה ניתן ליישום, אבל האם זה יצליח במדינת ישראל?

חובת ההוכחה על המעסיקים...

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד