עלילות "מותק של תאטרון" בכנסת ובירושלים

חברי "מותק של תאטרון" של המרחב בגליל - סטודנטים ואנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, נסעו לביקור בכנסת
7/03/2017
 
 
חברי "מותק של תאטרון" ברחבת הכנסת (הגדל)

באישון לילה (04:20), כאשר אפילו השמש מכורבלת בשמיכת העננים העבה שלה, ומחייכת מתוך שנתה כי נותרו לה עוד שעתיים תמימות להתכרבל בעריסת השמיים, עד שתצא לעבודתה ותאיר את העולם, קמו כאיש אחד חברי "מותק של תאטרון", הוא הוא ה-תאטרון של המרחב בגליל, כדי לנסוע לכנסת ישראל.

ביום רביעי בבוקר, 1.3.17, יצאו חברי המשלחת הגלילית בהרכבם החזק ביותר, הכולל גם את יסמין, דן, עדן (סטודנט יקר ללבנו), נגה ועופר, אל ק"ק ירושלים. הנסיעה הייתה "חלקה", כלומר: עד כביש מספר 1 הנסיעה הייתה נחמדה, אך משעלינו על כביש אחד המוביל לקריה-נאמנה, נסענו כל הזמן בקצב נסיעתה של קלנועית ישנה, מה שהתאים מאוד לצוות המרחב ולחברי התאטרון.

הגענו לכנסת ופגשנו קבוצה נחמדה של 10 חברים עם מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית) שהגיעו מוונקובר, קנדה. נכנסנו לסיור משותף של שתי הקבוצות בנבכי הכנסת. ההסברים היו באנגלית ובעברית בו-זמנית, מה שגרם לחלק מהחברים שלנו לבלבול. הסיור היה נחמד ובייחוד מצא חן בעיני החברים אולם מרק שאגל, לא בגלל שמו, אלא משום שלושת הגובלנים המרהיבים והפסיפסים.

 

                                            
                                                         תמונה: חברי "מותק של תאטרון" בתוך משכן הכנסת

 

 

התאספנו באחד האולמות הקטנים שבמשכן כדי לפגוש את ח"כ אילן גילאון, שבעצמו אדם עם מוגבלות בניידות. אילן דיבר מעט ומאוד מאוד לעניין ולנפשם של החברים. בשפתו הציורית הוא אמר בערך כך: "יש חכמים מאוד, יש פחות חכמים, יש מקבלי החלטות, יש שמבצעים החלטות, יש ויש ויש, אך החשובה מכל היא "אינטליגנציה נפשית", שבעברית פשוטה אומרת תהיה טוב, תעזור לזולת החלש ממך, תהיה בן-אדם!"

 

לאחר מכן התקיים פינג-פונג של שאלות קצרות מחברי הקבוצות ותשובות קצרות של אילן גילאון. הצטלמנו למזכרת עם אילן ועם הקבוצה הקנדית, ושעטנו ליציע שמשקיף על אולם המליאה.

ראינו ושמענו חברי-כנסת מדברים כדקה ממקום מושבם, ואחרי זמן קצר עזבנו את המשכן ונסענו לאכול סנדוויצ'ים בקניון מלחה.

גולת הכותרת של המסע לירושלים היה הביקור והסיור בגן-החיות התנ"כי. גן לא גדול מדי ולא קטן מדי, אלא כזה שאפשר לסייר בכולו ולא להגיע חזרה למיניבוס בפישוט אברים ובשפגאט רגליים.

האווירה במיניבוס בדרך חזרה והארוכה לגליל הייתה מצוינת וכולנו הרגשנו שהיה זה יום משמעותי בחיינו. חזרנו עייפים ומרוצים. לו יהי!

 
תמונה: חברי הקבוצה משקיפים מהיציע על אולם המליאה                                     תמונה: הקבוצות מהגליל וקנדה עם אילן גילאון

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד