חקיקת הנגישות משנה סדרי עולם בישראל

4/11/2015
 
 
אדם בכיסא גלגלים בתחתית גרם מדרגות

על פי תקנות מקום קיים, כבר ביום 1/11/2015 נדרשים בעלי נכסים ו/או עסקים רבים אשר אחראים על 4 מבנים/חנויות או פחות, לבצע את כלל התאמות הנגישות.

עסקים רבים אינם מוכנים לשינוי העצום של חקיקת הנגישות שנכנסה לתוקפה .
כבר בחודש נובמבר הקרוב נדרשים מבנים קיימים רבים להיות נגישים ולמפרים צפויות סנקציות מחמירות
.

בישראל חיים כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלויות שונות המתקשים לתפקד בכל תחומי החיים- משפחה, עבודה, מסחר, לימודים, פנאי ועוד.

על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בחברה, כך שיוכלו לחיות את חייהם ככל האדם, בכבוד ובעצמאות מרבית, נדרשת התאמת הסביבה הפיסית והאנושית לצורכיהם, קרי - נגישות.

על רקע עובדות אלו, אנו עדים בשנים האחרונות לחקיקה ענפה בנושא הנגישות אותה מניעים בעיקר גופים העוסקים בתחום: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, עמותת נגישות ישראל וארגונים שונים נוספים המקדמים זכויות אדם. מדובר על מהפכה של ממש אשר עומדת להשפיע על ההתנהלות העסקית והציבורית כבר בזמן הקרוב.

על מנת להבין את התמורות המקיפות אתמקד בשתי תקנות מרכזיות אשר הותקנו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

תקנות העוסקות בנגישות מבנים תקנות אלו מחייבות מי שאחראי על מבנים כגון: מבני משרדים, קניונים, מלונות, אצטדיונים ,חנויות, מסעדות ועוד, לבצע התאמות נגישות שונות כגון: חניות נכים, התווית דרך נגישה למבנה ללא מדרגות, עם מאחזי יד, דלת כניסה נגישה, מעלית נגישה, בתי שימוש נגישים, שילוט ועוד.

קיימת חלוקה, מבחינת הדין החל, בין הנגשה של מבנים חדשים לבין הנגשה של מבנים קיימים: לעניין מבנים קיימים חלות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע"ב-2011 (תקנות מקום קיים) המחייבות לבצע התאמות נגישות במבנים אשר ההיתר לגביהם ניתן לפני ה-1 באוגוסט 2009.

לעניין מבנים חדשים שקיבלו היתר לאחר ה- 1 לאוגוסט 2009, אלה נדרשים להיות נגישים מיידית לפי חוק תכנון ובנייה חלק ח' 1).

על פי תקנות מקום קיים, כבר ביום 1/11/2015 נדרשים בעלי נכסים ו/או עסקים רבים אשר אחראים על 4 מבנים/חנויות או פחות, לבצע את כלל התאמות הנגישות. אלו שאחראים על 5 מבנים ויותר, מחויבים להכין וליישם את ההנגשה בשלבים, תוך סיום עד 1/11/2017. ראו פירוט לעניין זה בהרחבה בתקנות.

חלוקת האחריות לבדיקה וביצוע התאמות הנגישות מפורטת אף היא בחקיקה: הבעלים חייב בבדיקת נגישות לגבי הרכוש המשותף ושאר חלקי בניין שאינם בחזקת שוכרים וכן חייב הוא בביצוע כלל התאמות הנגישות הטעונות היתר בנייה ואילו השוכר חייב לגבי השטח המוחזק על ידו וכן חייב בביצוע התאמות נגישות שאינן טעונות היתר בנייה.

במקרה של בעיות הנדסיות, מבנה לשימור או כאשר קיים נטל כלכלי כבד מדי לעסקים פרטיים ניתנו פטורים והקלות.

תקנות העוסקות בנגישות השירות - תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013. תקנות אלו מחייבות רשימה ארוכה של עסקים, רשויות וארגונים לבצע התאמות נגישות בשירות שהם מספקים לציבור.

כך, לדוגמא, התקנות מחייבות אתרי אינטרנט שניתן בהם שירות לציבור להיות נגישים, כן נדרשות התאמות נגישות במרכזיות ומוקדים טלפונים, בעמדות מודיעין ושירות, במכונות אוטומטיות, באירועים וכנסים שמקיימים, במידע שניתן לציבור ועוד.

בנוסף, נדרש לבצע התאמת נהלים בשירות, להעביר הדרכות ולהכשיר עובדים, ליתן פטור מהמתנה בתור, למנות רכז נגישות ולפרסם לציבור הסדרי הנגישות וכן הלאה.

רוב רובן של הוראות תקנות השירות כבר נכנסו לתוקפן!

על המפר עשויות להיות מוטלות סנקציות מחמירות : לא יינתן רישיון עסק למי שלא קיים את הוראות הנגישות, לא יינתן היתר בניה ואכלוס ללא אישור נגישות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית להוציא צו נגישות למפר אשר הפרתו מהווה עבירה פלילית שניתן לקבל בגינה קנס של עד מאות אלפי שקלים. החוק מטיל אחריות בעניין גם על נושא משרה בתאגיד .הפרת החוק מהווה אף עוולה אזרחית שהוראות פקודת הנזיקין חלות עליה וניתן לקבל בגינה בתנאים מסוימים פיצויים עד 62,000 ₪ ללא הוכחת נזק וכמו כן הפרת החוק מהווה עילה לתביעה ייצוגית.

נגישות הינה אלמנט מרכזי להבטחת השתלבותם בחברה של מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. נגישות גם טובה לעסקים שכן לאנשים עם מוגבלות יש כוח קנייה משמעותי והנגשת העסק או הארגון יכולה להוות מנוף להצלחה עסקית וחברתית. עם זאת תהליך ההנגשה מורכב ויקר ליישום ותפקיד עוה"ד והיועצים המשפטיים הינו קריטי בהטמעת הנגישות בישראל.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד