Skip to main content

חדשות

אושר: כתוביות או תרגום לשפת הסימנים גם בפרסומות

קטגוריה: חדשות העמותה

בישיבה שכולה תורגמה לשפת הסימנים, אישרה אתמול (26.12) ועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ עיסאווי פריג' לתקן את חוק שידורי טלוויזיה, העוסק בכתוביות ותרגום לשפת הסימנים ולחייב שימוש בכתוביות או בתרגום לשפת הסימנים גם בכל הפרסומות המשודרות בטלוויזיה.

לצפייה בישיבה לחצו כאן >>  

לדיון בוועדה הגיעו עמותות וגופי שידור ביניהם עמותת "נגישות ישראל", "המרכז הישראלי ללימודי חירשות", ארגון "בקול", נציגי משרד התקשורת, רשויות השידור ועוד.

ח"כ יעקב פרי, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר כי מדובר בהצעת חוק שמבטלת את ההדרה של אנשים עם מוגבלות בכלל ומוגבלות שמיעה בפרט, שמהווים 13% מהאוכלוסייה, מהפרסומות בטלוויזיה. "זכותם המלאה לקבל נגישות לתכנים בפרסומות", אמר.

ח"כ פרי אף הזכיר כי בישיבה הקודמת, במסגרת הכנת ההצעה לקריאה ראשונה, הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, כי הוועדה תשקול להחיל את ההצעה על כל הפרסומות, ואמר כי הוא תומך בכך. ח"כ מיקי לוי, מיוזמי ההצעה, אמר כי פנינו לעולם מתוקן יותר ולשילוב אנשים עם מוגבלות בחיי היום יום. גם הוא הביע תמיכה להחיל את החובה על כל הפרסומות, "כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להבין את כל הפרסומות ובייחוד תשדירים עם מידע לציבור כמו בנושאי אנרגיה, מזון או חיסכון לילדים".

מייסדת עמותת המרכז ללימודי חירשות בישראל, שירלי פינטו, פנתה לחברי הוועדה בשפת הסימנים וביקשה כי ההנגשה תעשה גם בשפת הסימנים. היא הסבירה כי כתוביות אינן כמו שימוש בשפת סימנים וכתוביות לא מעבירות רגשות או דברים לא כתובים. "שפת הסימנים היא שפת האם שלי ואני מצפה שהפרסומות יונגשו גם בשפה המתאימה לי", אמרה.

מנהל מחלקת "תעביראת זה הלאה בשפת הסימנים" בעמותת נגישות ישראל, יהונתן שיוביץ, שדיבר גם הוא בשפת הסימנים, אמר כי הבנת הנשמע צריכה להיות שווה להבנת הנראה. הוא הסביר כי לפעמים בפרסומות יש רעשים שאינם מובאים לידיעת הצופים החרשים וכבדי השמיעה כגון מוזיקת רקע החשובה להבנת האווירה, קולות שלא רואים את מקורם ועוד וביקש להנגישם באמצעות הוספת הערה בסוגריים למידע הטקסטואלי או הוספת הערה של המתורגמן לשפת הסימנים.

יהונתן הוסיף כי לפעמים יש על המסך כתוביות ומידע טקסטואלי שלא ניתן לקרוא, וקרא להנגיש את התרגום – לשפר גודל וסוג הפונטים וכן את ניגודיות הצבעים על רקע המסך.

עו"ד מיכל גרוס מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אמרה כי צריך לבדוק את המשמעויות הכלכליות של ההצעה על הגופים שהמועצה מפקחת עליהם. ח"כ פרי אמר בתגובה כי כל הגופים הללו הוזמנו לישיבה ואם הם בחרו שלא להגיע כנראה שהם לא חוששים מהעלויות. יונתן ביסקי מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין אמר כי המועצה מפקחת על ערוצים קטנים, כמו הלא טי.וי, ויש חשש שהעלויות יגרמו לירידה בהכנסות שלהם מפרסום, שכן המפרסמים הקטנים עשויים לבחור שלא לפרסם והדבר יצמצם את עוגת הפרסום. על כך השיב ח"כ פרי כי החובה דווקא תרחיב את מעגל הצופים בפרסום ואמר כי גם הגופים הללו זומנו לדיון.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד הדס אגמון, ביקשה שלא להצביע על ההצעה ואמרה כי ועדת שרים אישרה לתמוך בהצעה להחיל את הכתוביות על שידורים מעל 3 דקות. יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, דחה זאת ואמר כי הוועדה יכולה להצביע ואם הממשלה תרצה להחזיר את ההצעה לדיון נוסף בוועדת השרים היא תוכל לעשות זאת עוד לפני שההצעה תובא לאישור סופי במליאה. הוא הוסיף כי "רוב הפרסומות נמשכות לא יותר מ-30 שניות ולא נאשר הצעה שאין בה כלום. אין ספק שהנגשה עולה כסף, פעם הממשלה משלמת את זה ופעם הגופים הפרטיים".

ח"כ פרי סיכם ואמר כי

♦ ההצעה תחול על כל הפרסומות, והוסיף כי בתשדירי שירות מטעם מוסדות המדינה יופיע גם תרגום לשפת הסימנים.

♦ הוא הוסיף כי ההצעה תיכנס לתוקף 120 יום לאחר הפרסום ברשומות, ותחול על כל הפרסומות החדשות שיעלו לאוויר מיום פרסום החוק ואילך.

♦ כמו כן הציע לקבוע כי בדומה לשידורים אחרים גם 5% מכלל הפרסומות יצטרכו לכלול תרגום לשפת הסימנים.

כאמור, ההצעות אושרו פה אחד, בהצבעה בהשתתפות ח"כ פרי, ח"כ יוסי יונה וח"כ רועי פולקמן.

יהונתן שיוביץ מנגישות ישראל ומשתתפות נוספות בדיון

מאמרים נוספים בנושא

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן