חדשות

מחברים:
יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל
עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל

החל מה – 25/10/2015 כל אתר אינטרנט או יישום חדש וכל תוספת של עמוד שיוספו לאתר קיים חייב להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות.

א. רקע

1. תהליך הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות החל עוד בשנת 2006 בארה"ב בתקנות הנקראות

Section 508 המחייבות כל גוף המעוניין להיות בקשר מסחרי עם הממשל בארה"ב לעמוד בהסדרי נגישות טכנולוגית, בדרך זו הכריחו את ספקי הטכנולוגיה הגדולים להנגיש את מוצריהם.

2. במקביל, התפתחה יוזמת נגישות בארגון הבינלאומי בשם

W3C World Wide Web) Consortium ) העוסק בתקינה ברשת, במסגרתה נכתבו הנחיות נגישות לתוכן נגיש באתרי אינטרנט בשם: WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide.

3. בישראל פועלת עמותת נגישות ישראל כבר משנת 2006 לקידום הטמעת הנגישות באתרי אינטרנט : העמותה קיימה פעילויות רבות להגברת המודעות, קידמה את החקיקה בנושא, פעלה לשכנוע מנהלי אתרים להנגיש את אתריהם, תרגמה והפיצה חומרים ומידע מקצועיים בנושא. ארגנה כנסים וקיימה קורסים להכשרת מעצבים, עורכי תוכן ומפתחי אתרים של 'המרכז ללימודי נגישות ישראל'. העמותה אף מנהלת את המאגר הישראלי לאתרי אינטרנט נגישים.

כמו כן, פיתחה העמותה יחד עם האיגוד האינטרנט הישראלי אתר ייעודי לנושא בשם

www.nagish.org.il .

4. החשיבות של הנושא מוסכמת בעולם כולו, מאחר ו 15% מאוכלוסיית העולם הינם אנשים עם מוגבלות ובמחקרים נמצא כי 25% ואף יותר מאוכלוסיית העולם מתקשים באופן משמעותי לגלוש באתרי אינטרנט. מנתונים אלו ניתן ללמוד כי הנגשת האתר יכולה אף להוות מנוף להצלחה עסקית וחברתית שכן היא מאפשרת הגדלת כמות המשתמשים באתר באופן משמעותי. האינטרס אם כן הוא הדדי.

1. קיימת כיום בישראל חובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט מכוח תקנה 35 לתקנות נגישות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013 (להלן: "תקנות השירות"). מדינת ישראל הצטרפה למעשה למדינות המובילות בעולם בהם קיימת חקיקה המחייבת הנגשת אתרי אינטרנט.

2. התקנה מחייבת ביצוע התאמות הנגישות באתר אינטרנט בהתאם להנחיות התקן הישראלי 5568 המאמץ את הנחיות ה

WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide עם מספר שינויים קלים כאשר רמת הנגישות הנדרשת לפי התקן היא ברמה AA מתוך שלוש רמות המוגדרות בעולם.

3. מרבית ההנחיות מכוונות לאפשר גלישה לעיוורים ולקויי ראייה, אך קיימות הנחיות המאפשרות גלישה גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות: מוגבלות בידיים, לקות שמיעה, לקות קוגניטיבית ועוד.

ייחודה של החקיקה הישראלית הינה שחובת ההנגשה חלה על מרבית אתרי האינטרנט בארץ.

התקנה מחייבת את הגופים שלהלן:

א. מי שמספק שירות ציבורי לציבור;

אתר שמתקיימים לגביו שני התנאים המצטברים הבאים, נדרש להיות נגיש:

(1) השירות שניתן באתר עונה להגדרה של "שירות ציבורי";
ההגדרה של "שירות ציבורי" קבועה בסעיף 19 י' לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 (להלן: "חוק שוויון") וכוללת את אחד או יותר מאלו:
א. שירות הניתן באינטרנט ומנוי ברשימת התוספת השנייה לחוק שוויון כגון: שירות מסחר, בריאות, תרבות, רווחה, פיננסי, ספורט ועוד;
ב. שירות הניתן באינטרנט על ידי גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון : משרד ממשלתי, רשות מקומית, כנסת ועוד;
ג. שירות הניתן באינטרנט במקום ציבורי כאשר ישנה הפנייה לרשימה המפורטת בתוספת הראשונה לחוק שוויון כגון: משרדים, בתי קולנוע, מסעדות, חנויות, בנקים, מרפאות ועוד (וראו בהרחבה בתוספת הראשונה לחוק שוויון).

(2) השירות ניתן לכלל הציבור או לציבור בלתי מסוים.
תנאי זה אינו קל תמיד לבחינה ונתון לעיתים לפרשנות. ככל שהשירות מיועד, גם אם פוטנציאלית, לרשימת לקוחות שאינה סגורה, כך תהיה הנטייה להתייחס אליו כשירות לציבור בלתי מסוים.

ב. מי שמספק מידע על אודות השירות הציבורי

"מידע" כולל לפי התקנה -מסמכים, דפים, יישומים (אפליקציות) וכל מידע אחר המועבר באמצעות האינטרנט.

לגבי אפליקציות, עלתה השאלה באשר לאופן הנגשתן של אפליקציות במכשירי נייד חכמים ובטאבלטים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הביעה עמדתה לפיה יש להנגיש אפליקציות אלו לפי התקן הישראלי 5568 להנגשת אתרים ובנוסף באמצעות הכלים הניתנים על ידי מערכת ההפעלה ( אנדרוייד ו

Ios) ואם לא ניתן ליישם אלמנטים מסוימים בשל סיבה טכנולוגית יש לקבל פטור בעילה של אי היתכנות טכנולוגית כפי שיפורט בהמשך. קיימת בעייתיות בדרישה זו בתקנה עליה נעמוד בסעיף ג להלן.

למען הסר ספק מובהר כי במידה והאתר עונה לתנאים לעיל, הוא חייב בהנגשה , בין אם השירות הניתן בו הוא בתמורה ובין אם ללא תמורה. כמו כן, גם אתר המאוכסן בחו"ל אך מיועד לשימוש בישראל נדרש להיות נגיש.

• אתר המוכר כרטיסים לסרטים נדרש להיות נגיש לרבות האפליקציה שבאמצעותה מתבצע התשלום; 
• אתר המהווה בלוג אישי לעומת זאת לא נדרש לכך; 
• אתר המספק מידע כיצד למשל ניתן לרכוש רכב, ויש בו מידע אודות ימים ושעות קבלת קהל – מידע זה יידרש להיות נגיש; 
• אתר אינטרנט המיועד ללקוחות מחוץ למדינה אינו חייב בהנגשה על פי החוק הישראלי;
• אתרי חדשות גם אינם נדרשים להנגיש אתריהם בשלב זה מאחר ואינם מופיעים בתוספות לחוק שוויון. עם זאת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הביעה את עמדתה לפעול לתיקון התקנות באופן שיכלול גם אתרים אלו.

האחריות חלה על בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו ועליהם לוודא שמי שבונה עבורם את האתר יעשה זאת על פי דרישות הנגישות.

כבר החל מיום 25/10/15 כל אתר ו/או יישום חדש שיועלה או עמוד חדש שיועלה לאתר קיים יידרש להיות נגיש. אתרים קיימים לעומת זאת (שהועלו לפני ה- 25/10/15) יידרשו להיות נגישים עד ליום 25/10/17.

תקנה 35 מאפשרת הקלות ופטורים במקרים הבאים:

1. אתר של גוף פרטי שהונגש ברמה A עד ליום 25/10/14 אינו מחויב להנגשה ברמה AA אך יודגש כי כל תוספת שתתווסף לאתר לאחר ה- 25/10/15 תידרש להיות נגישה ברמה AA. למען הסר ספק מודגש כי פטור זה אינו חל על רשויות ציבוריות.
2. פטור בשל נטל כבד מדי לגופים פרטיים – גופים שיש להם קושי לממן את הנגשת האתר והיקף הפעילות והאוכלוסייה הנדרשת לשירות היא לא גדולה ומתקיימים לגביהם קריטריונים נוספים המפורטים בסעיף 19 יג לחוק שוויון ,יכולים לפנות לנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לקבלת פטור עקב נטל כלכלי כבד מידי. לעניין זה יצוין כי בעתיד תותקנה תקנות נטל כבד מדי מפורטות יותר. בכל מקרה פטור זה אינו חל על אתרים של רשויות ציבוריות.
3. אי ביצוע התאמת נגישות מסוימת בשל מגבלות טכנולוגיות – ניתן לקבל פטור ממורשה לנגישות השירות על סמך חוות דעת של איש מקצוע (כגון מומחה לבניית אתרים) והמורשה נדרש למלא טופס פטור מסיבות טכנולוגיות המפורסם באתר הנציבות.
4. במידה והשירות ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כגון פייסבוק או טוויטר) תבוצענה ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת.
5. מתן חלופה לביצוע קונטרסט (ניגוד גוונים) – כאשר לא ניתן לבצע התאמה זו על פי חוות דעת של איש מקצוע ניתן לעשות שימוש בסט צבעים נוסף בעל ניגוד גוונים מינימלי.
6. חלופה למדיה תלוית זמן – סרטוני וידאו ו/או קטעי שמע נדרשים לפי התקן להיות נגישים באמצעות הוספת כתוביות או תיאור בשמע למידע חזותי וכן הלאה. תקנה 35 נותנת הקלה לעניין זה ומציינת כי יש לספק חלופה מדויקת ככל האפשר לתוכן השמיעתי או החזותי , במועד מוקדם ככל האפשר.

אתר שבוצעו בו התאמות נגישות נדרש לפרסם באתר, במקום בולט לעין כי בוצעו בו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות. לעניין זה יצוין כי עמותת נגישות ישראל נותנת בתנאים מסוימים "תו אתר אינטרנט נגיש" לאתרים נגישים ומי שקיבל תו כאמור מצטרף למאגר הישראלי לאתרי אינטרנט נגישים של העמותה .

באתר של הנציבות מפורסם טופס בדיקה לאתר אינטרנט. בדיקת האתרים מתבצעת בראש ובראשונה על ידי המפתחים, בנוסף נהוג לעשות שימוש בתוכנות בדיקת עמידה בתקן הנגישות, על אף שאלה אינן תומכים בשפה העברית, אלה עדיין חשובות. חשוב גם לבצע שימוש בקוראי מסך לדוגמא

NVDA ומנועי דיבורי בעברית שניתן להוריד בעלות נמוכה. בדיקה זו קריטית לוודא שאכן האתר שימושי לגולשים עיוורים ולקויי ראייה. כן קיימת אפשרות לבצע בדיקה נוספת על ידי גולשים עם מוגבלויות שונות שיתנסו באתר ויבחנו אם נגיש.

אנו סבורים כי זמן ההערכות שנקבע בתקנות אינו ריאלי ונדרש פרק זמן נוסף לביצוע הטמעה ופרסום התקנות כגון: קמפיין מודעות נרחב המיועד למפתחי ובעלי אתרים ,הפצת מידע מקצועי וקידום הכשרות למפתחים ובוני אתרים.
אנו מעריכים כי פחות מ- 10% מכלל החברות העוסקות בפיתוח אתרי אינטרנט וממעצבי האתרים ערוכים לתת מענה מקצועי להנגשת אתרים. הדבר בעייתי מאוד, בייחוד לאור העובדה שכבר החל מיום 25/10/15 כל אתר, דף או יישום חדש שיועלו לאוויר מבלי שבוצעו בהם התאמות נגישות, יסתכנו בתביעה.

2. האם נכון לחייב את הנגשת מרבית האתרים בישראל ואם לא, אז את מי לפטור וכיצד?

בעולם שבו אין אילוצים ומזווית ראייה של אנשים עם מוגבלות, התשובה הינה בהחלט חיובית אבל במציאות ישנם אילוצים ושיקולים נוספים שיש להתחשב בהם ובתוך כך יש לפעול בחוכמה ולהפעיל איזונים ובלמים.
אנו סבורים כי יש להבדיל בין סוגי האתרים השונים, ציבוריים ממשלתיים לעומת פרטיים, גדולים לעומת קטנים, חיוניים לעומת שירותים חיוניים פחות, אין ספק שיש לקבוע סדר עדיפויות ואנו סבורים שהיה נכון לעת עתה לחייב בהנגשה רק אתרים ציבוריים או חיוניים.

יתרה מזאת, עם ההתקדמות הטכנולוגית, הצפי הינו, שתוך שנים ספורות כלי הפיתוח יאפשרו בניית אתרים חדשים נגישים בצורה אוטומטית וכברירת מחדל. בנוסף, ככל שהזמן מתקדם, אנשי המקצוע בתחום מתקדמים מבחינת יכולתם להנגיש אתרים.

בנסיבות האמורות לעיל, היה נכון לדרוש הנגשת אתרים חדשים ומתחדשים מחד ולגבי אתרים קיימים להגדיר אילו מהם חיוניים ולגביהם להחיל דרישת הנגשה.

היום בעולם כולו ידוע שזו משימה כמעט בלתי אפשרית להנגיש אתר אינטרנט ב 100% עבור הגולשים. גם אם המפתחים יעמדו בכל הנחיות של ה ה WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide.של ה W3C הרי שמספיק שעורכי התוכן לא יקפידו על כתיבה נכונה והוספת תיאור חלופי לתמונות או הנגשת קבצים וסרטונים, הרי שגם אם האתר תוכנת להיות נגיש, הרי ששימוש לא נכון בהוספת חומרים לאתר תהפוך את האתר ללא נגיש.

בבריטניה למשל אתרי הבנקים מצהירים על נגישות ברמות של 90% ומציעים לגולשים לפנות אליהם בכל בעיה.

4. האם יש פתרונות טכניים להנגשה בשפה העברית
הנגשה של אתרים בעברית סבוכה ויקרה יותר משפות אחרות, מהטעמים הבאים: כלי הפיתוח אינם מותאמים לעברית, כלי הבדיקה אינם מותאמים לעברית, אין כלים אוטומאטיים ליצירת כתוביות לסרטים ומנועי הדיבור בעברית (המרת טקסט לאודיו

TTS ) אינם נותנים פתרונות מלאים. כל אלה מקשים ומייקרים את הנגשת האתרים.

עלות הנגשת אתר מתייקרת בהתאם לגודלו, כמות התבניות והדפים, בהתאם למורכבותו, בהתאם לכמות החומרים הנלווים כמסמכים מצורפים, בהתאם לכמות המדיה המתחלפת כגון סרטונים ומצגות ובהתאם לאופיו. כך שאתרים בהם יש ריבוי אלמנטים מסוג זה הנגשתם תהיה יקרה.
נכון להיום, התקנות מחייבות הנגשת האתר על כל היבטיו והחומרים שבו. אך קיימת אפשרות להוזיל משמעותית את ההנגשה של האתרים הקיימים אם החקיקה תתוקן באופן שבו חובת ההנגשה תחול באופן מצומצם יותר על חומרים מסוימים.
לדוגמא: באתרים רבים ארכיונים שלמים של סרטים ומסמכים, הנגשתם כרוכה בסכומים עצומים והשימוש הצפוי יהיה מינורי – לכן אפשר היה לתקן את התקנות כך שרק חומרים חדשים שיועלו מעתה ואילך לאתר יהיו נגישים ולגבי חומר ישן לקבוע נוהל לפיו, בהתאם לבקשת אדם עם מוגבלות שתוגש למנהל האתר תוך זמן סביר, נדרש יהיה להנגיש את המידע המבוקש באתר.
ברור אם כן שהנגשת אתר חדש הינה יחסית שולית לעומת הנגשת אתר קיים.
חשוב להכיר שבחקיקת הנגישות קיים סעיף המאפשר קבלת פטורים עקב נטל כלכלי כבד, לצערנו תקנות המסדירות פטורים והקלות אלה טרם אושרו בכנסת.

תקנה 35 קובעת חובת הנגשת יישומים, הן אינטרנטיים והן כאלה המיועדות לשימוש בטאבלטים וטלפונים סלולריים. גם כאן הצורך ברור, ראוי וצודק. הבעיה הינה שתקנה 35 מפנה למדריך הנחיות שכל ייעודו הינו הנגשת אתרי אינטרנט (ה WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide.) וזאת בשונה מהנחיות להנגשת אפליקציות ובעיקר כאלה בהן עושים שימוש בטאבלט ובטלפונים הניידים החכמים. כרגע נכון לשנת 2015 אין הנחיות סופיות לצורך זה בארגון ה W3C.
לסיכום, נדרש לעדכן את סעיף 35 מחד ומאידך לעשות שימוש ב Wacag2.0 ובהגדרות של מערכות ההפעלה של הסלולרים השונים למקסימום נגישות.

7. האם ישנה חובה להנגיש תכנים של צד שלישי
נשאלת השאלה האם במצב שבו אתר אינטרנט מאפשר הוספת חומרים לאתר על ידי צד ג' (למשל הציבור ככלל), על מי חלה האחריות לבצע את הנגשת התוספת? תשובה לשאלה זו נתונה לפרשנות משפטית. עמדת נגישות ישראל בעניין הינה שבעוד שחומר טקסטואלי יכול להיות נגיש אוטומאטית, הרי שהנגשת מסמכים וסרטונים ומדיה מתחלפת אינה ראלית ולכן נכון יהיה לפטור מחובה זו.

בתקן קיימת דרישה להנגשת סרטונים, פסי קול, מצגות וכדומה. ובתוך כך, נדרש להוסיף כתוביות לסרטונים, תיאור טקסטואלי של קבצי קול ותאור ויזואלי של הנראה בסרטונים.
סעיפים אלה קשים ויקרים ליישום. ויתרה מזאת, אין בנמצא כל הגדרה ברורה כיצד לבצע זאת. בישראל כרגע יש אולי שניים שלושה אנשים שמנסים לפתח מתודיקה לעניין.
לעמדתנו כל עוד אין הגדרה ברורה ופשוטה ליישום יש לגלות גמישות בדרישה זו.

על פי תקנה 35 ההתאמות הנדרשות בתקן לא יחולו לעניין פישוט לשוני על מידע המנוסח בלשון משפטית או מקצועית . יוצא איפה שמידע שאינו משפטי או מקצועי כן חייב בפישוט לשוני אלא שהתקן ברמת הנגשה AA אינו דורש כלל התאמה של פישוט לשוני (יש התייחסות לכך אך ברמת הנגשה AAA). כן התקנה מוסיפה דרישה מרשות ציבורית שמידע טקסטואלי ייכתב בשפה הברורה וההולמת ביותר את ההקשר שבו ניתן המידע. דרישה זו אינה בהירה ונתונה לפרשנות. עמותת נגישות ישראל סבורה כי יש לבטל סעיף זה בתקנה או לפחות לתקנו באופן שלבעל האתר יהיה ברור מה נדרש ממנו.

ד. סיכום
הנגשת אתרי אינטרנט מתרחשת בכל העולם וטוב מאוד שגם בישראל.

על מנת שהטמעת הנושא בישראל תצליח מבלי לעורר התנגדויות חריפות, מתחייבת פעילות ליישום עדכונים ושיפורי ניסוח בתקנה 35 לתקנות נגישות השירות.

עמותת נגישות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי פועלים ביתר שאת לשיפור התקנות וקידום הנגשת האתרים בישראל.