חדשות

הטמעת תקן

EMV משנה, בצורה משמעותית, את אופן התשלום ע"י הלקוח בעת רכישה/ביצוע עסקה בכרטיס אשראי/חיוב. כך, בשונה מ" גיהוץ" הכרטיס הנעשה היום או מסירתו למוכר בחנות על מנת שיחייב את הכרטיס, הלקוח יצטרך להכניס (פיסית) את הכרטיס למכשיר לזיהוי השבב ויהיה חייב להקליד (במו ידיו) את הקוד הסודי שנלווה לכרטיס האשראי/חיוב. (למעט הכרטיסים החכמים המאפשרים משיכה בטאץ של עד 300 ₪)

שינוי זה מייצר בעיית שימושיות/נגישות חמורה לאנשים עם מוגבלות, שעליה אף מתקבלות תלונות מאת הציבור

. לדוגמה,

• אנשים עם מוגבלות בידיים מתקשים בהעברת הכרטיס ובהקלדת המספר הסודי
• אנשים עם מוגבלות הנעזרים בעובדים סיעודיים זרים חוששים לתת לעובד הזר את המספר הסודי.

כך, הטמעת תקן

EMV, במתוכנת הנוכחית וללא תכנון והגדרות נגישות שתאפשרנה לאנשים עם מוגבלות להשתמש במכשירים אלה, פוגעת ומפלה משמעותית אנשים עם מוגבלות של ראייה, קשישים, מוגבלות מוטורית בידיים ומוגבלויות שכליות קוגניטיביות, דיסלקטיים ועוד המהווים כ 30% מתושבי המדינה.

במדינת ישראל קיימת חקיקה סדורה בעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובכלל זה אי אפלייתם

.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נתקבל בכנסת ביום 23 בפברואר 1998 ופורסם ביום 5 במרץ 1998. ביום 1 בינואר 1999 נכנס החוק לתוקף; בדברי ההסבר לחוק נאמר בין השאר כדלקמן:

"אכן, העוגן הטבעי והראוי לאיסור הפלייתו לרעה של אדם עם מוגבלות הוא ערך השוויון המוכר והמקובל בשיטת המשפט הישראלית. עם זאת, הפער הגדול הקיים בתחום זה בין הרצוי והערכי לבין המציאות שבה חיים בישראל אנשים עם מוגבלות הוביל, לאחר מחשבה רבה, להגשת הצעת חוק מיוחד לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו 1996- , כפי שנהגו מדינות רבות, ביניהן ארה"ב, קנדה, שוודיה ואוסטרליה"

עוד חשוב להפנות את אדוני לסעיף 19 א לחוק, המגדיר את המושג "נגישות" כדלקמן:

" 'נגישות' –

אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי; "
ולסעיף 19 ו' לחוק, האוסר הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי , כאשר " שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי" מוגדרים במפורש כשירות ציבורי .

נכון לרגע זה, בעסקים רבים מותקנים מכשירים הממוקמים במיקום לא נגיש לגישה ותפעול והמכשירים עצמם אינם נגישים לשימוש

.

פניית העמותה לבנק ישראל הינה בהמשך לתשובה המקוממת שנתן הבנק  ביום -18.10.2018 לפנייה בנושא: "בהמשך לטענות שהועלו במכתבך, קיימנו פגישה במסגרת פורום מיוחד לנושא, הכולל

, בין היתר, יצרני מסופים, חברות סולקות ונציגים של הארגונים הבינלאומיים. בפגישה זו, נמסר כי הפתרון המיושם במשק הינו נגיש ויאפשר גם ללקוחות בעלי מוגבלות לעשות שימוש עצמאי באמצעי חיוב מאובטח זה. "

נראה, שבמסגרת ההיערכות להטמעת התקן לא נבחנו המשמעויות וההשלכות לעניין היכולת של אנשים עם מוגבלות לתפעל בכוחות עצמם את השימוש בכרטיס אשראי/חיוב בהינתן תקן

EMV ללא התאמות נגישותיות שונות.

מבדיקה שערכה "נגישות ישראל" לא נמצא שהוגדרו הנחיות לעניין נגישות המכשירים ואופן התקנתם לטובת תפעול נגיש על ידי אנשים עם מוגבלות .

אחד הלקחים המהותיים שנלמדו במהפכת הנגישות בעולם ובארץ הינו לתכנן, לאפיין ולהגדיר את דרישות הנגישות מראש בשונה מרטרואקטיבית

. מאחר ובנק ישראל לא פעל בזמן בעת שפנינו בנדון, עכשיו עלויות ההנגשה עלולות להיות רבות.

לאור זאת, עמותת נגישות ישראל קוראת לעצירה (מיידית) של הטמעת התקן עד שלא יקבעו ויפורסמו הנחיות ברורות ומקובלות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות וקשישים לתפעל בעצמאות ובבטחה אמצעי חיוב אלה. ככל שלאחר בדיקה הולמת יוברר כי הדבר איננו אפשרי או שנדרשת תקופת מעבר עד למציאת/יישום פתרון

, יש לקבוע ולחייב חלופה אחרת, אמצעים אחרים שיוכלו לשמש אוכלוסייה עם סוגי מוגבלות שונים במעמד ביצוע עסקאות בכרטיס החיוב.

יש לאפשר שירות שוויוני ומבלי לייצר את הבעיות עליהן הצבענו לעיל. הדבר יעלה בקנה אחד עם דרישות החוק והתקנות שהותקנו מכוחו למתן חלופה נגישה למתן השירות.

עמותת נגישות ישראל מובילה בתחום הנגישות בישראל, לרבות התאמת שירותים שונים גם לאנשים עם מוגבלויות שונות, ונשמח לסייע בחשיבה וייעוץ להנגשת מערכת הסליקה החכמה

.

אנו מצפים מבנק ישראל לטיפול והתייחסות דחופה, לרבות תיאום פגישה דחופה עם כל הנוגעים בדבר.