הוועדה התכנסה בעקבות תלונות רבות של אזרחים שהגיעו לוועדה לפיהן מבחני התלות לצורך קבלת גמלת סיעוד של המוסד לביטוח לאומי אינם משקפים את מצבם האמיתי של המבקשים.
לוועדה הגיעו פניות רבות של קשישים בני כ-80 שמתגוררים בגפם ומתקשים מאוד בתפקודם היומיומי ולמרות שהגישו בקשות רבות לגמלת סיעוד סורבו. כמו כן הגיעו פניות מקשישים שקיבלו גמלת סיעוד לפרק זמן מסוים ולאחר פרק זמן זה שלל מהם המוסד לביטוח לאומי את זכאותם לגמלה למרות שמצבם הרפואי לא השתפר.
תלונות נוספות מצביעות על קשיים בערעור על תוצאות המבחנים ועל קשיים של דוברי שפות זרות להביע את עצמם בצורה טובה במבחנים.
לפי נתוני המוסד לביטוח הלאומי שהגיעו לוועדה עולה כי ניכרת עלייה עקבית במספר התביעות לקבלת גמלת סיעוד שהוגשו לביטוח הלאומי בחמש עשרה השנים האחרונות: 27,653 תביעות בשנת 1990, לעומת 71,311 תביעות בשנת 2005, דהיינו, בשנים הללו היתה עלייה של כ-158 אחוזים. שיעור התביעות המאושרות היה קבוע פחות או יותר לאורך כל התקופה ונע סביב 46-47 אחוזים. בששת החודשים הראשונים של 2006 התקבלו במוסד לביטוח לאומי 35,875 תביעות, מתוכן אושרו 18,278 כיום כ-17 אחוזים מן הקשישים בארץ מקבלים גמלת סיעוד. מדובר בכ- 120,000 זכאים וגמלת סיעוד.
יו”ר הוועדה ח”כ סופה לנדבר, התרעמה על כך שהמוסד לביטוח לאומי עורך בדיקות חוזרות באופן מדגמי ובאופן שיגרתי. בפועל , רבות מן הבדיקות החוזרות שנעשות ביוזמת המוסד לביטוח לאומי מסתיימות בהפחתה או בשלילה של זכאותו של הנבדק. למשל, בשנת 2003 הסתיימו 52.4% מהבדיקות החוזרות בשלילת הגמלה או בהפחתה.
ח”כ לנדבר ציינה כי מדובר באנשים מבוגרים קרובים לגיל 80 וכידוע, אנשים בגיל כזה לא נעשים בריאים יותר.
ח”כ לנדבר ציינה כי גם אנשים שלא זכאים לגמלת סיעוד צריכים לקבל סיוע כספי מהמדינה לעזרה בבית- עזרה על מנת שיוכלו לחיות בכבוד, ושיוכלו לבצע פעולות פשוטות בביתם.
אסתר רייס, מנהלת אגף זקנה ושארים ואגף סיעוד במוסד לביטוח לאומי, ציינה במהלך הישיבה כי המוסד מבצע 10,000 בדיקות בחודש, לדברי רייס המוסד פועל מכח חוק הסיעוד ומבצע מה שנכלל בחוק, עזרה בבית לא נכללת במסגרת החוק, עוד ציינה כי המענה לעזרה זו בלשכות הרווחה במקומות המגורים.
לדברי רייס, חברות כח אדם נותנות לקשישים סיוע בחינם עד לאישור או דחיית גמלה ע”י המוסד לביטוח לאומי ואף מתדרכות את הקשישים כיצד להתנהג במבחני התלות שמבצעים נציגי המוסד לביטוח לאומי בביתם.
רייס ציינה כי בחוק ההסדרים לשנת 2007 יש רמה נוספת בת 9 נקודות, קשיש שיקבע לו רמה כזו יהיה זכאי ל-18 שעות סיוע בשבוע.
כמו כן, רייס טוענת כי המוסד מתנגד לתוכנית האוצר שנמצאת בחוק ההסדרים לחייב את הקשישים שרוצים לערער בבית דין לעבודה לשלם 200 ₪ אגרה.
לדבריה, צעד זה עלול להשפיע לרעה על הקשישים שלא יהיו מודעים למצבם ולפיכך יפסידו 200 ₪ שעבורם זהו סכום משמעותי.
ד”ר יצהל ברנר, יו”ר איגוד הגריאטריה בהסתדרות הרפואית בישראל ציין כי חוק הסיעוד שחוקק לפני כ-18 שנה צריך לעבור ריביזיה , לדברי ד”ר ברנר צריך להיות טיפול כוללני שיתן בידי המבטח את האחידות הסמכות לטיפול הרפואי. הבעיה כאשר עושים מבחן תפקודי לקשיש בביתו, לרוב הקשיש מתאמץ ומנסה לשפר את ביצועו ולפיכך חשוב מאוד להתחשב בחוות דעת רפואית כשקובעים את התפקוד של הקשיש.
בסיכום הישיבה הודיעה יו”ר הוועדה, ח”כ לנדבר, כי תפעל לשינוי החקיקה על מנת להתאימה יותר לצרכי הקשישים.
© כל הזכויות שמורות, 2006, מדינת ישראל
.JPG)
