הוועדה התכנסה בעקבות תלונות רבות של פונים, שבקשותיהם למקום בהוסטל נענו בשלילה בשל העובדה שהם מקבלים סיוע בניהול משק הבית. לעומתם, קשישים המתגוררים בהוסטלים ומקבלים סיוע דומה אינם מתבקשים לפנות את מקומם.
מנתונים שהגיעו לועדה עולה כי נכון לשנת 2005 התגוררו ברחבי הארץ 10,500 קשישים בהוסטלים. 75% מהמקום בהוסטלים מיועד לעולים חדשים ו- 25% לוותיקים. זמן ההמתנה למקום בהוסטל במרכז הארץ נמשך כ-10 שנים; בפריפריה של המרכז הזמן הוא כשנתיים ובפריפריה הרחוקה – כחצי שנה. זמן ההמתנה הארוך במרכז הארץ הוא גורם מרכזי לכך שקשישים רבים מאבדים את זכאותם משום שמצבם מדרדר תוך כדי ההמתנה.
יו”ר הוועדה ח”כ סופה לנדבר בקשה בוועדה ממשרדי השיכון והקליטה להגמיש את הקריטריונים בכניסה להוסטלים על מנת להקל עליהם ככל האפשר.
חביבי קצב, מנהל אגף בכיר לדיור במשרד הקליטה אמר כי מדיניות המשרד מכוונת לאפשר לאנשים לחיות בכבוד. קצב ציין כי קשישים שיש להם עזרה מועטה מהביטוח הלאומי והם לא תשושי נפש זכאים להיכנס לתור להוסטל. כמו כן, בני זוג שאחד מהם מקבל שעות סיעוד ובן זוגו מסוגל לטפל בו, גם יכולים להיות מועמדים לתור להוסטל. לעומת זאת, קשישים שהם תשושי נפש לא יהיו זכאים להיכנס לתור להוסטל כי ההוסטל מיועד לקשישים המסוגלים לחיות חיים עצמאיים ואין בהם שירותים המתאימים לאוכלוסיה סיעודית .
איילה שפירא, מפקחת ארצית בנושא דיור מוגן במשרד הרווחה, ציינה בישיבה כי למשרדה יש פתרונות רבים שמתאימים לקשישים תשושים. שפירא ציינה, כי יש מקומות בכל רחבי הארץ והנושא מתוקצב ע”י המשרד.
בסיכום הישיבה ביקשה יו”ר הוועדה ממשרד הקליטה לבדוק את כל המקרים שהגיעו לוועדה באופן פרטני. כמו כן היא ממליצה לאפשר לכל הקשישים שמקבלים מספר שעות סיעוד מהביטוח הלאומי להיות מועמדים, כך שתהיה השוואה בין אלה שחיים בהוסטל לבין אלה שמועמדים להתגורר בהוסטל.
© כל הזכויות שמורות, 2006, מדינת ישראל
