הישיבה נערכה עקב פניות רבות של אנשים, שחזרו ארצה לאחר שהות בחו”ל, נזקקו לטיפול רפואי דחוף, וגילו שהם צריכים לשאת בעלות הטיפול, משום שאינם מבוטחים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מנתונים שהגיעו לוועדה עולה כי מצויים כיום בארץ 3,440 תושבים חוזרים החייבים בתקופת המתנה עד שיהיו זכאים לטיפול רפואי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
יו”ר הוועדה , חה”כ סופה לנדבר, ציינה כי עד שנת 2001 היו כל התושבים החוזרים זכאים להנות מחוק ביטוח בריאות ממלכתי מיום הגעתם לארץ. בשנת 2001 התקבל ביוזמת משרדי האוצר והבריאות תיקון לסעיף 58 בחוק. הסעיף מחייב תקופת המתנה על תושבים חוזרים לשם זכאות לשירותי בריאות. בשנת 2005 נעשה שינוי נוסף בחוק סעיף 58 שבו נקבעה תקופת המתנה מקסימאלית של 18 חודשים והמינימאלית 4 חודשים. כמו כן החוק מאפשר לקצר את תקופת ההמתנה באמצעות תשלום מיוחד שעומד על 8,550 ₪ אך בכל זאת מיום התשלום על התושבים החוזרים להמתין חצי שנה.
ח”כ לנדבר ציינה כי המחוקק לא לקח בחשבון את כל אותם האנשים החולים במחלות קשות שאינם יכולים להמתין אפילו חודש בגלל מחלתם הקשה. מדובר בחולי סרטן, חולי לב, אזרחי מדינת ישראל שחזרו ארצה והמדינה לא נותנת להם מענה.
חה”כ גפני ציין בישיבה כי מדינת ישראל מעוניינת שתושבי מדינת ישראל יחזרו לחיות בארץ ומשקיעה בכך כספים רבים באמצעות שליחים והסברה אך מונעת מהתושבים ביטוח בריאות שזה הדבר האלמנטרי ביותר. חה”כ גפני הודיע כי יגיש הצעת חוק לתיקון העניין.
נציגי קופות החולים שנכחו בישיבה הודיעו כי הכל עניין תקציבי וצריך למצוא מימון לכל אותם התושבים החוזרים שלא שילמו ביטוח בריאות כששהו בחו”ל וכעת כשהם חולים הם רוצים להנות משירותי הרפואה בארץ.
נציגי הקופות ציינו כי במסגרת הקופות הם מציעים מספר פתרונות על מנת לא להשאיר את המבוטחים ללא כיסוי רפואי בתקופת ההמתנה. אך מחירם של הפתרונות הללו גבוה מאוד והם מתאימים בעיקר לאנשים בריאים וצעירים (עד גיל 60 בערך). כמו כן ציינו הקופות כי הם שולחים לתושבים, שמעמד התושב שלהם הופסק, מכתב שבו מוצע להם להמשיך את החברות בקופה. כל נציגי הקופות ציינו כי חרף כל הפעילויות שנעשות עדיין קיים חוסר ידע ומודעות לנושא בקרב התושבים החוזרים לגבי הנושא.
נציג אחת הקופות ציין כי השבוע נתקלו במקרה של סטודנט ישראלי שלמד בגרמניה וחלה במחלה קשה, ולפיכך נאלץ לחזור לארץ לטיפולים ולשהות ליד הוריו. הקופה לא יכולה לסייע לו כי לא עברה חצי שנה מיום חזרתו ארצה.
נדיה פריגת מנהלת אגף תושבים חוזרים במשרד הקליטה ציינה כי תיקוני החקיקה התקבלו לאחר מאמצים אדירים שנעשו במשרדה. אך התיקונים לא נותנים מענה לנשים בהריון שזקוקות למעקב הריון. כמו כן, אנשים שחלו במחלות קשות והבריאו, וכעת נמצאים בטיפול תרופתי לא יכולים לחזור לארץ כי קופות חולים מסרבות לבטח אנשים אלה.
עו”ד נתן סמוך- ממשרד הבריאות ציין כי החוק הנוכחי נותן מענה סביר לכל התושבים החוזרים.
דניאל אלקיים, מנהל אגף ביטוח בריאות במוסד לביטוח לאומי- ציין בישיבה כי הביטוח הלאומי מתדרך את כל שליחי המדינה בחו”ל להסביר לתושבים החוזרים את סעיף 58 ולהסביר להם את האפשרות לשלם עוד בעת שהייתם בחו”ל את ה- 8,550 ₪ וזאת כשהם מגיעים לארץ (במידה ושלמו חצי שנה מראש את התשלום) הם זכאים לביטוח בריאות.
כמו כן, הביטוח הלאומי מתכוון לשלוח לכל התושבים שאין להם ביטוח רפואי הודעות לפי כתובתם בארץ על קיומו של סעיף 58 והצורך להסדיר את הנושא. אלקיים ציין כי קשה מאוד להקים ועדת חריגים ולהגדיר איזה מקרים יכללו במסגרת אותה ועדה.
בסיכום הישיבה הודיעה יו”ר הוועדה כי:
1. הוועדה מציעה להקים ועדת חריגים שתהיה מורכבת מנציגי משרדי הבריאות , קליטה, קופות חולים והמוסד לביטוח לאומי אשר יחד יקבעו מחלות שהטיפול בהן לא סובל דיחוי וקיימת סכנת חיים לחולה במידה ולא יטופל באופן מיידי. במקרים כאלה תקבע הוועדה כי התושב יקבל טיפול מיידי ללא צורך בתקופת המתנה שמחייבת אותו לפי חוק. כמו כן, תקבע הוועדה כי המטופל/התושב יהיה חייב לשהות תקופה מסוימת בארץ ללא זכות יציאה ממנה. במידה וירצה לצאת מהארץ, יחויב במלוא עלות הטיפול שיקבל ורק אז יוכל לצאת מהארץ.
2. במקרים של מחלות שאינן מצריכות טיפול דחוף ומיידי מומלץ כי המוסד לביטוח לאומי יאפשר לשלם תשלום חד פעמי של החוב שהצטבר למוסד ואז לא יהיה צורך בתקופת המתנה לצורך קבלת טיפול. במקרה כזה גם יחויב התושב לשהות תקופה מסוימת בארץ ובמידה וירצה לעזוב, יחויב במלוא עלות הטיפול.
3. הוועדה ממליצה לקופות החולים להגדיל את הגיל שבו ניתן לרכוש ביטוח רפואי במקרים של תושבים חוזרים.
