סעיף 3(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, קובע לאמור:
שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לפי סעיף 13". "(ד)
ההוראה האמורה קובעת חובת מתן ביטוח רפואי באיכות סבירה תוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, בכפוף למסגרת מקורות המימון.
ככל שמדובר בחולים סיעודיים יש לקבוע כללים ברורים ומוגדרים ורף זמן עליון, למועד בו השירות הרפואי חייב להינתן, ולא להכפיף את מתן הטיפול לשיקולים תקציביים.
בישראל מצויים אלפי חולים סיעודיים מורכבים מתוך כלל החולים הסיעודיים.
חולה סיעודי מורכב הינו חולה גריאטרי, חולה סופני וחולים שמצב בריאותם ותפקודם ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע, המרותקים למיטה, חסרי שליטה על הסוגרים וזקוקים לעזרה בפעולות היום יום ואשר בנוסף לכך הם סובלים מאחד מאלה:
(1) הם סובלים מפצעי לחץ משמעותיים;
(2) הם סובלים ממחלת סרטן מתפשטת המחייבת טיפול שוטף בסם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;
(3) הם נזקקים לעירויים תוך ורידיים ממושכים;
(4) הם נזקקים לטיפול בדיאליזה;
(5) הוחדר לגופם צינור דרך הושט לקיבה (זונדה).
מסתבר שלא מעט מהחולים הסיעודיים המורכבים ממתינים חודשים ארוכים לקבלתם לאישפוז הסיעודי המורכב, בשל סיבות שבמערכת הבריאות או בשל אי יכולת שלהם או של בני משפחותיהם לשאת בהשתתפות עלות האשפוז, המגיעה כיום לכ-2,000 ש"ח לחודש.
חובת השמירה על כבוד האדם וחרותו ומתן טיפול רפואי הולם במצבים קיצוניים אלה מחייבת תיקון מצב בלתי-סביר זה, וקביעה כי חולה סיעודי מורכב יהיה זכאי לאשפוז, תוך פרק זמן שלא יעלה על 15 ימים ממועד הגשת בקשתו.
במקביל, מוצע להעמיד את השתתפות המשפחות על סכום חודשי של 900 ש"ח לחודש ולקבוע פטור למבוטחים שהם, או בני משפחותיהם הנושאים בהוצאות האשפוז, מתקיימים מגמלאות קיום.