קיימת חשיבות רבה ביותר בזיהוי ליקוי שמיעה בילודים. דבר מוכח הוא, כי תינוקות שומעים עוד בטרם לידתם, ועם צאתם לאוויר העולם הם קולטים ואף מגיבים לצלילי הסביבה. בהמשך התפתחותם, יש לשמיעה התקינה מקום מרכזי בכל הקשור להתפתחות השפה והדיבור של הילד מחד גיסא, ולהתפתחותו הרגשית והחברתית מאידך גיסא.
כיום מעטים הילודים המאותרים כליקויי שמיעה בגילאים מוקדמים. גילוי ליקוי השמיעה בגיל מוקדם ככל האפשר עשוי להביא לריפויים המלא של חלק גדול מהליקויים. גיל האבחון במרכז הארץ עומד בממוצע על 7 חודשים, בעוד שבאזור הצפון עומד גיל האבחון על 21 חודשים. הסיבה לכך נעוצה במחדל חמור בבדיקות לאיתור ליקויי שמיעה, היות שאלפי ילדים נשלחים לבתיהם בלי שנבדקו והם מאותרים כלקויי שמיעה רק בגילאים מאוחרים יותר. עיכוב זה באיתו הליקוי וביישום תהליך השיקום, עלול להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בפוטנציאל השפתי של הילד וכן בתהליך ביסוס התקשורת הראשונית עם בני המשפחה ובהמשך בתקשורת השפתית עם החברה הרחבה יותר.
לעומת זאת, איתור מוקדם ככל הניתן של הבעיה האקוסטית ושיקום השמיעה בגיל צעיר ככל הניתן, יאפשר את שיתופו ושילובו של הילד הסובל מכבדות השמיעה במסגרות חינוכיות רגילות, עד כדי שילובו הגמור בחברה הסובבת אותו.
בדיקה מומלצת ומועדפת כיום בעולם המערבי ובחלק ממדינות העולם השלישי הינה OTOACUSTIC EMISSION (בדיקת פלט אקוסטי). הבדיקה הינה קצרה ומותאמת לתינוקות כך, שהיא אינה תלויה בתגובתו של הנבדק להשמעת הצלילים. היא מתבצעת בשיתוף פעולה של מחלקת היולדות, רופא א.א.ג. וקלינאיות תקשורת ומסננת את הלא שומעים באוכלוסיה.
ההוצאה על טיפול בילד הסובל מליקוי שמיעה במסגרות מיוחדות היא כ-60 אלף שקלים בשנה, סכומים שעשויים להיחסך ע"י בדיקה פשוטה, שעלותה כ-30 שקלים בלבד.
מוצע על כן, להוסיף בדיקה ראשונית לסינון שמיעה כילוד, שאינה חודרנית וזולה, לסל השירותים הבסיסי כאמצעי סינון שמיעה בילודים ולחייב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי את ביצועה לכל הילודים ברחבי הארץ.
ההצעה נכתבה בסיועו ובהמלצתו של ד"ר אלכס קסלר, מומחה למחלות אף אוזן גרון במרכז הרפואי אסף הרופא.
