לפי החוק כיום, חולי אונוקולגיה ודיאליזה, זכאים להחזר כספי עבור מחצית מדמי הנסיעה באמבולנס או מונית לצורך טיפול בבית החולים. בנוסף, כאשר חולה מפונה בהסעת חירום באמבולנס או במונית לצורך קבלת טיפול בבית חולים או חדר מיון קדמי, אין קופות החולים משלמות עבור ההסעה, אלא אם כן אושפז החולה לאחר הטיפול הראשוני שניתן לו.
בעניין זה יש להדגיש כי ישנם מצבים רבים בהם המצב הרפואי מחייב פינוי חירום לקבלת טיפול (כגון שבירת גפיים, חבלת ראש וכדו') בחדר המיון, אך אינו מחייב אשפוז.
על כן, מוצע כי במידה ולפי חוות דעת הרופא המטפל, הפינוי חייב היה להיעשות באמצעות אמבולנס (הסעת חירום), תממן קופת החולים בו חבר החולה, את אגרת ההסעה, כפי שהיא מממנת את הטיפול בחדר המיון, גם אם החולה אינו אושפז בעקבות הטיפול הראשוני שהוענק לו.
מטרה נוספת של הצעת חוק זאת, הינה למנוע את ההתחשבנות המתבצעת בין החולה לקופת החולים באמצעות ההחזר שנעשה לאחר התשלום. על כן, מוצע שקופות החולים יעבדו ישירות מול המסיע, ובכך יימנע טרטור החולה לקופת החולים על מנת לקבל את ההחזר.
