סעיף 1(א) לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 (להלן – החוק העיקרי), כפי שהוא מנוסח כיום, מאפשר לעובד שהוא הורה לילד שלא מלאו לו 16 שנים, להיעדר מעבודתו עד 8 ימים בשנה בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה לו ע"י חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976 (להלן – חוק דמי מחלה). סעיף 1(ב) לחוק העיקרי מאפשר לעובד שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד, להיעדר מעבודתו בשל מחלת ילדו עד 12 ימים בשנה.
סעיף 1 לחוק העיקרי מאפשר לעובד מספר ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדו בלי להתחשב במספר ילדים שיש לעובד, או במספר ימי המחלה הצבורים לו.
הצעת חוק זאת מגדילה את מספר ימי המחלה שהעובד יכול לזקוף בשל מחלות ילדו או ילדיו לפי ועל חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. תיקון זה נחוץ כדי לאפשר לעובד ההורה למספר ילדים, או שילדו או ילדיו חולים במיוחד בשנה נתונה, יותר ימי היעדרות מכורח המציאות. העלייה במקרי שפעת בחורף 2006-2007 הוכיח את הצורך הרב בתיקון זה.
הצעת חוק זאת מגדילה את מספר ימי היעדרות בשל מחלת ילד באופן מחושב. החוק הנוכחי קובע יחס מסוים בין מספר ימי מחלה המאופשרים בשל מחלת ילד בשנה (8 או 12), לבין מספר ימי מחלה שעובד יכול לצבור בשנה (18). היחס שקיים תחת הסידור הנוכחי הוא שהעובד נותן לזקוף עד בערך 44.5% מתקופת המחלה הצבורה שלו בשל מחלת ילדיו, או עד בערך 66.5% כשהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או שהוא הורה יחיד. הצעת חוק זאת מגדילה את מספר ימי מחלה במגביל ליחסים האלה, וכך מבטיחה שהעובד לא יפלוש על אחוז ימי מחלה שהחוק הנוכחי הקציב לו.
לדוגמא, תחת הצעת חוק זאת, עובד שצבר 18 ימי מחלה נותן לזקוף מהם 8 ימי מחלה בשנה בשל מחלת ילדו. אך עובד שצבר 36 ימי מחלה (המקסימים תחת חוק דמי מחלה זה 90 יום לכל היתר) נותן לזקוף 16 ימי מחלה בשנה בשל מחלת ילדו. לכן, הצעת חוק זאת תאפשר לעובד שהורה למספר ילדים או לילד חולה במיוחד לזקוף יותר ימי מחלה, אך, היא לא תוביל למצב שהעובד זוקף ימי מחלה בשל מחלת ילדו שלא ביחס מתאים, כפי החוק הנוכחי, לימי המחלה הצבורים לו.
חשוב לציין שהצעת החוק מגדילה את מספר ימי מחלה בשל מחלת ילד על חשבון תקופת המחלה הצבורה של העובד ע"י חוק דמי מחלה בלבד. לכן, אם עובד זכאי לימי מחלה נוספים על הימים הנותנים לפי חוק דמי מחלה, מתוך הסכם קיבוצי או אחר, הצעת חוק זאת לא מגדילה את ימי היעדרות בשל מחלת ילד תחת הסכם שכזה.
הצעת חוק של חבר הכנסת גדעון סער