כיום, נשללת על פי רוב, קצבת שירותים מיוחדים מנכים אשר נישאים לבני זוג שאינם נכים בשל העובדה שמבחינה תפקודית יכול בן הזוג להיות לעזר לנכה. בדומה, נשללת גמלה לשירותים מיוחדים מנכה המתגורר עם בן משפחה אחר שאיננו בן זוג ואשר מספק שירותי משק בית בסיסיים.
כתוצאה מכך, מחויב המשק המשפחתי להתחייב בהוצאות השירותים המיוחדים הנדרשים לטיפול בבן הזוג הנכה.
הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי קצבת השירותים המיוחדים הינה זכות אישית של הנכה ואין להתחשב לענין זה עם מי מתגורר הנכה, וכן מאפשרת לבן הזוג של הנכה לצאת לעבודה.
מוצע, אם כן, כי לענין קביעת זכאות לקצבת שירותים מיוחדים, תיבחן יכולתו התפקודית האישית של הנכה בלבד, מבלי להתחשב בעובדה כי בן משפחה עמו מתגורר הנכה – איננו נכה.
