קיימים בישראל נכים רבים המרותקים לכיסא גלגלים חשמלי שאינו ניתן לקיפול.
נכים אלו מוגדרים על ידי הבטוח הלאומי כנכים הזכאים גם לקצבת נכות, קצבת ניידות וקצבת שר"מ.
חלק מהנכים אינם יכולים לשלוט בגופם באופן כזה שיאפשר להם נהיגה עצמאית
לפיכך הם נעזרים בבני משפחה המשמשים כנהגים. וזאת גם אם הם מתפקדים בעצמאות יחסית, ומתגוררים בדירות נפרדות מבית הוריהם.
הביטוח הלאומי מאשר לנכים אלה לרכוש בעזרתו עבורו רכב ואן מתאים ומעלון לעגלות מסוג זה.
הכללים הנהוגים היום, קובעים שבן משפחה הנוהג ברכבו של הנכה חייב לגור במרחק של עד 500 מטר מביתו של הנכה.?
ההבדל בין המרחק המותר על פי הבטוח הלאומי למרחק לבית ההורים הוא שולי וחסר משמעות מבחינת יכולת ורצון ההורים להסיע את הנכה.
צריך לזכור כי דווקא לנכים קשים חשובה מאוד האפשרות לגור מחוץ לבית במרחק סביר כדי להרגיש כי עצמאותם כבני אדם לא נפגעה.
כמו כן עולה כי על פי נוהלי הביטוח הלאומי, משך הזמן לאישור רכישה מסוג זה הינו ארוך במיוחד דבר שעלול לפגוע בנכים שיאבדו את עצמאותם וישארו בודדים בביתם.
הצעת חוק זו היא פרי יוזמתם של עמותת "ידיד" וח"כ יוסי ביילין. והיא נוסחה על ידי המחלקה המשפטית של העמותה.
הצעת חוק של חברי הכנסת יוסי ביילין ואחרים
