כיום אזרחי ישראל המבוטחים באמצעות המוסד לביטוח לאומי זכאים במסגרת "גמלת הסיעוד" ל"שירותי סיעוד" המיועדים בעיקר לביצוע פעולות יומיומיות ולהשגחה שאיננה בהכרח רפואית.
הצעת חוק זו נועדה לתקן עוולה והיא מתן האפשרות לחולים הזקוקים לאשפוז בבתי חולים, שאינם סיעודיים להמשיך ולקבל את אותה ההשגחה הצמודה לה היו זכאים בביתם במסגרת "גמלת הסיעוד".
פעמים רבות משפחות המבוטחים מוצאות עצמן מוציאות סכומי כסף גדולים על מנת להמשיך את שירותי ההשגחה למבוטח, כפי שאלו נתנו טרם האשפוז.
יצוין כי אין בכוונת הצעת חוק זו קביעה כי באחריות המדינה לממן ולדאוג להשגחה צמודה לכל מבוטח בכל שעות היממה, אלא להמשיך את מתן השירות הניתן בכל יום עפ"י מידת הזכאות המצויה בחוק בלבד. זאת בהנחה כי מצא לנכון המוסד לביטוח לאומי לקבוע שיעור נכות של 100% ומעלה למבוטח.
הידיעה כי מבוטח שכזה נמצא תחת השגחה, ולו לשעות בודדות בלבד, מאפשרת לבני משפחתו להמשיך ולקיים את שגרת הבית הדורשת פעולות רבות וידועות.
יובהר כי הצעת חוק זו נועדה לסייע למבוטחים בעלי הצרכים הגדולים יותר, לבני משפחותיהם ואף לצוותי הרופאים והאחיות במוסדות הסיעודיים אשר נדרשים להעניק טיפול רפואי הולם (ולא שירותי השגחה צמודה) לכלל המאושפזים במחלקותיהם, ואין להם את האפשרות להעניק את מלוא שירותי גמלת הסיעוד כפי שאלו ניתנים למטופל, וע"י כך לסביבתו הקרובה, בביתו.
