בדו"ח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מיום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת ה-18 מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נכתב כי: "מדינת ישראל מחמיצה את המטרה, בעיקר בכל הנוגע לתחום שיקום הנכים, וזאת בשל האופן בו מטופל תחום זה. כמו כן, ליוותה את עבודת הצוות התחושה, כי נגרם עוול משווע למעמדם הראוי והמכובד של נכי צה"ל". מנגד ציינו חברי צוות הבדיקה כי: "לא ניתן להתעלם מכך, כי יש מקום לטענה שחוק הנכים "מנוצל" עד תום וכך נוצר תהליך אשר הרחיב מאד את היקף הנכים בהם מטפל אגף השיקום". עוד נכתב בדו"ח כי: "לאורך כל הדרך, הגורם שמשלם את המחיר הכבד ביותר הוא הנכה – בכבודו העצמי ובמעמדו בחברה הישראלית. האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל ונכי שאר הגופים הביטחוניים, הינה של מדינת ישראל ושל מפקדי ומנהלי הגופים הללו, ואגף השיקום הינו הזרוע המבצעת והמקצועית במילוי חובה זו. לפיכך, לתפיסתנו, הפיתרון צריך לבוא מכיוון הרחבת האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שימור מעמד הנכה ושיקומו…".
כיום, כאשר אותו אדם נפצע במסגרת תפקידו, המסמך הראשון שעליו הוא חותם מסיר, הלכה למעשה, את האחריות לטיפול בו, לשיקומו, לליוויו ועוד, מהגוף שבו הוא משרת. הרציונאל העומד מאחורי הצעת חוק זו הוא כי קיימת חשיבות עצומה לקיום יכולתו ומחויבותו של כל גוף הנמנה על גופי הביטחון, כלפי כל אדם המשרת בו ואשר נשלח על-ידו. יוזמי החוק סבורים כי לא ייתכן שאדם שנפגע במהלך שירותו יעמוד לבדו מול גוף עתיר בניגוד עניינים מובנה ומורכב (אגף שיקום נכים במשרד הביטחון), אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותו ואת גובה מגבלתו (אחוזי נכות) ולבסוף, גם לשקמו. בהקשר זה, לא ייתכן גם, כי אותו אדם זכאי לליווי משפטי מהארגון בו הוא משרת במקרים שבהם מוגשת נגדו תביעה עקב פעילותו במסגרת התפקיד, אך אין מעמידים לטובתו ייצוג משפטי כאשר הוא נפצע בעת ועקב תפקידו במהלך פעילות מבצעית, אימונים או מילוי תפקידו כתומך לחימה.
מטרת הצעת החוק היא לתת ביטוי לדברים הללו ולקבוע כי בכל מקרה של פגיעה כתוצאה מפעילות מבצעית, אימונים או מילוי תפקיד כתומך לחימה (כהגדרתו הספציפית של כל גוף על בסיס תנאי שירות ושכר), יקצה הגוף הביטחוני ליווי משפטי וליווי רפואי למבקש ההכרה בזכאות עד לקביעת אחוזי נכותו (כולל ערר). מוצע כי אדם שהגיש תביעה להכרה כנכה כתוצאה מחבלה שנגרמה במהלך פעילות מבצעית, אימונים או פעילות שביצע מתוקף תפקידו כתומך לחימה, יהיה זכאי לליווי של רופא של צבא הגנה לישראל או רופא המשרת בארגון בו שירת אותו אדם או רופא מטעם ארגון כאמור, במהלך הליכי ההכרה כנכה וקביעת דרגת הנכות, וכן יהיה זכאי לכך כי הרופא יהיה נוכח בעת שהוא נבדק בידי ועדה רפואית.עוד מוצע, כי אדם שהגיש תביעה להכרה כנכה כתוצאה מחבלה שנגרמה במהלך פעילות מבצעית, אימונים או פעילות שביצע מתוקף תפקידו כתומך לחימה יהיה זכאי לייעוץ וייצוג של עורך דין מטעם הסנגוריה הצבאית או עורך דין מטעם הארגון בו שירת אותו אדם במהלך הליכי ההכרה כנכה וקביעת דרגת הנכות, ואולם רשאי הוא לבחור כי במקום עורך דין כאמור יהיה זכאי לייעוץ וייצוג של עורך דין אחר, על חשבונו.יוזמי הצעת החוק מאמינים כי כתוצאה ממעורבות פעילה של הגופים הנסמכים על אגף השיקום, יתייעל אגף זה לרווחת הנכים ושיפור מעמדם.
