בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של גילוי אלימות מצד מטופלים ובני משפחותיהם, כלפי סגל בתי החולים ומרפאות החולים, על רקע החלטותיהם המקצועיות. תופעה מדאיגה זו מחייבת התייחסות מיוחדת ומחייבת את החמרת הענישה כלפי התוקפים.
הצעת החוק באה להגן על מטפלים – לפי ההגדרה המצויה בחוק זכויות החולה, וכוללת רופאים, רופאי שיניים, סטז'רים, אחים או אחיות, מיילדות, פסיכולוגים, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות – בבואם לעשות את מלאכתם – מלאכת קודש.
אומנם קיימת בחוק העונשין הוראה האוסרת על תקיפת עובד הציבור "או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף" – ומי שעובר על הוראה זו, דינו – מאסר חמש שנים (סעיף 381(ב)), אך לאור האמור לעיל, נראה כי אין מנוס זולת הגברת המאבק למיגור האלימות כלפי אנשי הצוות הרפואי, כאשר האמצעי להשגת המטרה הוא החמרת הענישה עד ל-6 שנות מאסר וכן קביעת רף מינימלי של ענישה העומד על 6 חודשי מאסר וזאת, מתוך גישה של אפס סובלנות כלפי תופעה נלוזה זו. הרתעת התוקף הפוטנציאלי, על ידי החמרת הענישה, תביא לצמצום תופעת האלימות כלפי מטפלים.
הצעת חוק של חברי הכנסת חיים ארון ואחרים
