כיום הגידול בהוצאות הציבוריות הוא כשיעור גידול האוכלוסייה. מצב זה משמר את ההוצאה הציבורית לנפש. מכיוון שמדינת ישראל נמצאת בפיגור אדיר בתחומים השונים: בתשתיות בפריפריה, ברמת החינוך, בביטחון הפנים ומדרדרת בנושאי הבריאות והרווחה, חייבים למצוא נוסחא גמישה שעל פיה בשנים שבהן יש צמיחה גבוהה והכנסות גבוהות ממיסים, יוקצו חלק מפירות הצמיחה, בנוסף להפחתת הגרעון, להשקעה בתחומים אלה, המשמשים מנועי צמיחה ומקטינים את אי השיוויון. יישום חוק זה ימשיך את המסלול של ירידת החוב הלאומי ביחס לתוצר, אך ישלב אותו ביישום התנאים ההכרחיים בחברה ובכלכלה ליצירת צמיחה ארוכת טווח. אם הצמיחה הבת קיימא תיבלם בעתיד, אי השוויון ילך ויגדל ויערער את הסולידאריות החברתית בישראל.
הצעת חוק של חברי הכנסת אבישי ברוורמן ואחרים
