מטרתו של חוק זה היא להקים רשות עצמאית אשר תפעיל ותפקח על כלל הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח החוקים במדינת ישראל.
ועדות רפואיות הינן ועדות מעין שיפוטיות אשר פועלות, על פי רוב, בתוך הגופים המשלמים את הגמלאות ברשות המבצעת.
בעקבות הביקורת הציבורית והביקורת השיפוטית שנמתחה על כך שמראית הצדק אינה נשמרת, מוצע לבצע רפורמה ולהפריד את הוועדות הרפואיות מהרשויות המשלמות את הגמלאות מכוח החוקים.
הצעת חוק זו מבוססת, בין היתר, על דו"ח ועדת גולדברג בראשות כב' השופט (בדימוס) גולדברג וועדת ההיגוי בראשות פרופ' אורנוי, אשר מונו על ידי ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת החמש-עשרה, לבחינת הסוגיה של הוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי.
להלן עיקרי החוק:
1. מוצע לקבוע כי בראש הרשות לוועדות הרפואיות, יעמוד מנהל הרשות. כמו כן מוצע למנות רופא רשות אשר ירכז את התחום הרפואי של הרשות.
2. מוצע כי הרשות תהיה כפופה מנהלית לשר המשפטים, ותפעל באמצעות עובדי הרשות אשר יהיו עובדי מדינה ואשר יכללו, בין היתר, יועץ משפטי, מזכירי הוועדות וחשב.
3. מוצע להקים מועצה לרשות אשר תייעץ לרשות ותפקח על פעולות הרשות.
4. מוצע לקבוע כי הוועדות הרפואיות יופעלו במספר מקומות בארץ שייקבעו בידי השר, בתוך מרכזים רפואיים אשר יבחרו במכרז.
5. מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות בדבר אופן קביעת הוועדות הרפואיות וסמכויותיהן, הרכב הוועדות ואופן העברת המסמכים הרפואיים מהגוף המשלם את הגמלאות לרשות.
בשלב הראשון מוצע כי יועברו לרשות, הוועדות הרפואיות הפועלות על ידי המוסד לביטוח לאומי, מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995.
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו את אופן הפעלת החוק גם על הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוקים האחרים כגון: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב], ובלבד שהעברת כלל הוועדות לרשות תושלם תוך שבע שנים מיום תחילתו של החוק.
