בשנים האחרונות הפשיעה המאורגנת בישראל מרימה ראש, ארגוני פשע מוציאים את מלחמתם לתחומי מרחב המחייה של הציבור הרחב, תוך כך שהם יוצאים לרחובות הומי אדם, למסעדות, בתי קפה מקומות בילוי ושכונות מגורים. כל אלו, הפכו לזירה לחיסול חשבונות,ללא הבחנה במחיר של פגיעה מחפים מפשע אשר אינם בין יעדי החיסול. אותם קורבנות שגבו חיסולי החשבונות בין ארגוני הפשע, מוצאים עצמם חשופים ללא קורת גג בעוד הם נופלים בין הכיסאות ללא כל מענה בחוק שיאפשר להם או למשפחתם לשקם את עצמם ולחזור למסלול חיים לאחר שהוכו לפתע באסון נורא.
כבר בשנת 2003, אמר מפכ"ל המשטרה לשעבר, שלמה אהרונישקי, כי מלחמות העולם התחתון הפכו "לפיגועים פליליים". נכון להיום, מדינת ישראל מבחינה בין נפגעי איבה לבין נפגעי פשיעה מאורגנת. בעוד שנפגעי איבה זוכים להכרה מהמדינה ולזכויות בשל מחוייבותה להגן על אזרחי מדינתה, נפגעי פשיעה או נפגעי פיגועים פליליים אינם זוכים להכרה כזו ואף מוסד ממשלתי לא מכיר בהם לצורך פיצוי על הפגיעה או על אובדן חיים.
על המדינה מוטלת אחריות מוסרית להגן על הפרט מפני עבריינות, למנוע עבריינות ולשמור על שלום הציבור. המודעות למחויבות המדינה ובכלל זה מערכת אכיפת החוק לדאוג לצרכיהם של הקורבנות מצריכה התייחסות שעדיין לא באה לידי ביטוי בספר החוקים של מדינת ישראל.
החוק המוצע מניח תשתית חוקית ראויה ומאוזנת לפיצוי קורבנות נפגעי פליליים ובני משפחותיהם, ומגדיר בצורה מפורשת מיהו נפגע פיגוע פלילי ומהן זכאויותיו. כדי למנוע הטלת עול כלכלי כבד על המדינה, וכדי לשדר מסר ערכי לעבריינים ולכלל החברה, מוקמת במתווה המוצע קרן נפגעי פליליים. מקורות הקרן יהיו מתשלומים שיוטלו על העבריין המורשע לפי האמור בחוק זה כגון קנסות, היטלים וכספי ערבות וכן מתוך תקציב המדינה אשר בו יוחלט על מענק חד פעמי שיינתן לקרן לצורך אחזקתה. כספי הקרן יופקדו בחשב הכללי במשרד האוצר ויוצאו רק למטרות תמיכה ופיצוי של נפגעי פיגוע פלילי בהתאם לזכאותו על פי חוק זה.
