קיימת חשיבות רבה לקידום איכות בטיפול הרפואי ובמיוחד בהפקת לקחים ולימוד מהניסיון שנצבר. בדרך זו יכולה הרפואה להתפתח לטובת החולים והמטופלים. בכלל זה חשוב ללמוד גם מכשלים או ממקרים של אי הצלחה כדי לשפר את הפרקטיקה הרפואית לבל ישנו מקרים כגון אלה.
מנהלי בתי החולים ומנהלי מוסדות רפואיים ממנים ועדות פנימיות לשם הערכת הפעילות הרפואית ושיפור איכותו של הטיפול הרפואי, ועדות אלה נקראות ועדות בקרה ואיכות. על פי סעיף 22(ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק זכויות החולה), הדיונים בפני הוועדה, החומר שנמסר לה, סיכומיה ומסקנותיה חסויים ולא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי. המחוקק כבר הכיר בכך שכדי לאפשר לצוות הרפואי ולכל מי שבא לוועדה לדבר באורח חופשי ולהציג כל דבר שיש לו ללא חשש כאשר רק שיקולי בקרה ואיכות לנגד עיניו ויש להבטיח לו ברורות שעל פי החוק הדברים לא מועברים לאחרים.
לפי סעיף 21 לחוק זכויות החולה ועדת בדיקה מוגדרת, בין היתר, "כוועדה שהוקמה…לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי…". מכאן רווחת דעה כי בשל הגדרה זו ועדת בקרה אינה מוסמכת לדון ולעסוק במקרים של "אירועים חריגים" שכן אלה הם בתחומה ובסמכותה של ועדת בדיקה כהגדרתה החוק. אם עשתה זאת, לפי אותה דעה חרגה מסמכותה ואין לה בקשר לכך חיסיון.
כתוצאה מכך ישנם רבים וטובים שאינם מאפשרים לועדות בקרה ואיכות לנתח ולהפיק לקחים ממקרים חריגים, ונמנע מועדות אלה חומר רב וחשוב שתרומתו למען המוסדות הרפואיים ובעיקר למען החולים כיום ובעתיד עשויה להיות רבה.
הצעת חוק זו באה להסיר כל ספק ומכשול, ולתקן ליקוי בהגדרות הפורמאליות שמביאות לתוצאה לא רצויה זו.
הצעת חוק של חבר הכנסת אריה אלדד
