במדינת ישראל קיימים מפעלים מוגנים רבים, אשר מספקים עבודה, הכנסה כספית ותחושת כבוד עצמי לאוכלוסיות רבות הלוקות במגבלות גופניות, מנטאליות או רגשיות. מפעלים אלו אשר אינם יכולים להתמודד בתחרותיות שווה בשל קשיים ברורים הנובעים ממגבלות עובדיהם ועל כן מתקשים להתקיים.
מפעלים אלו מסתמכים, כדי לשרוד, על מענקי האוצר והופכים בעצם לנטל יקר, שעולה למדינה ממון רב, ושאינו מניב למדינה תמורה ריאלית. מענקי האוצר אינם מספיקים כדי לשלם שכר מינימום לכל עובדי המפעל המוגן. על כן, התקבל תיקון מס' 2 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 שמאפשר להפלות בין עובד עם מגבלות לעובד שאין לו מגבלות. מעבר לכך, מצב זה יוצר אצל חלק מהעובדים, אלה המכירים במצבם, תחושת חרדה ואי יכולת לפתח ביטחון לאור ידיעתם כי מקום עבודתך מצוי בקשיים באופן רציף. הדבר מביא לפגיעה קשה בהתפתחותם וביכולתם להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברה.
היתרונות הכלכליים ביישום הצעת החוק – התיקון יהפוך את המצב המתואר לעיל ויביא לכך שהמדינה, במקום לתת נדבות, תספק עבודה למפעלים באמצעות רכישת תוצרתם, בצורה מכובדת ומעודדת יצרנות תוך הענקת אופק פיננסי למפעלים ולעובדיהם המסורים. המדינה תקבל תוצרת במחיר ובאיכות זהים ואילו העובד יזכה לביטחון כלכלי ולשכר ראוי וכל זאת ללא כל עלות נוספת למדינה . עוד נוסיף כי מצב של תחרות כלכלית תביא מפעלים אלו להתייעלות.
יתרון כלכלי נוסף נובע מכך שמפעל מוגן, שיהפוך למפעל ריווחי יוכל לשלם שכר גבוה יותר לעובדיו ועל ידי כך לצמצם את הקצבה המשולמת להם על ידי המדינה. צמצום תלותו של העובד במדינה חשובה גם להתפתחותו הרגשית ולתחושה הערך העצמי שלו.
יתרון כלכלי עקיף נובע מצמצום ימי האשפוז במערכת בריאות הנפש, שכן מפעל שייסגר בשל קושי כלכלי יאלץ לשלוח לביתם, את עובדיו. לרוב מדובר בבית ההורים אשר הם ושאר בני המשפחה מתקשים להתמודד עם הבן או הבת החולים וכתוצאה כך נוצרים מתחים קשים. פעמים רבות מצבים קשים אלו מובילים לאשפוז החולה .
הבסיס המשפטי- חוק חובת מכרזים תשנ"ב 1992 הינו המקום הטבעי להטמעת תהליכים של אפליה מתקנת לאור סעיף 2ב המעניק אפליה מתקנת לעסק בשליטת אישה, סעיף 3א המעניק העדפה לעסקים הנמצאים באזורי עדיפות לאומית ובשטחי יהודה ושומרון.
הבסיס הטכני ליישום התיקון- סעיף 3א (ג) בחוק חובת מכרזים מתווה את הדרך לביצוע פיצול מכרז ומפנה לפירוש המילה "העדפה" וקובע כי העדפה היא "לרבות בדרך של פיצול ההתקשרות נושא המכרז, בין מציעים של תוצרת הארץ לבין מציעים של תוצרת שאינה תוצרת הארץ, או בין מציעים של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית לבין מציעים של תוצרת שלא מאזורים כאמור, לפי העניין, והכול בתנאים, בשיעורים, ועל פי כללים שייקבעו בתקנות;"