מטרתה של הצעת חוק זו הינה להגביל את הוצאות השכר בשירות הציבורי.
לסעיף 31ה המוצע
המחוקק הכיר זה מכבר בצורך לקבוע ריסון תקציבי בכל הנוגע להוצאות השכר בשירות הציבורי. לפיכך, נקבע בהוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר.
כפי שעולה מהדוחות השנתיים שמפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה, בהתאם לסעיף 33א(ג) לחוק האמור, בגופים ציבוריים רבים משכורתם של עובדים שונים גבוהה ביותר ואף עולה, לא אחת, על משכורתו של מנהל הגוף. תופעה זו אינה ראויה. העיקרון אשר נותן ביטוי להיררכיה הניהולית הוא כי העובד אשר עומד בראש הגוף הוא שיזכה למשכורת הגבוהה ביותר ואילו משכורתיהם של יתר העובדים אשר כפופים לו לא תעלינה עליה, אלא באישור מיוחד. יחד עם זאת קיימים עובדים המועסקים בתפקידים אשר הזיקה המקצועית אל גורם אחר חזקה מזו הקיימת אל ראש הגוף שבו הם מועסקים. מוצע אפוא במקרים אלה לאפשר לקבוע כי משכורתם תושווה אל משכורתו של אותו גורם.
התופעה התפתחה, בין השאר, בעקבות קיומם של הסכמים קיבוצים ישנים אשר אין בכוחו של סעיף 29 להתגבר עליהם. הסכמים אלה נחתמו בעידן של פריחה כלכלית, לעתים עקב לחץ ועדי עובדים תוך שימוש בחיוניות השירות שמספק הגוף. בתקופה של משבר כלכלי חמור אין הצדקה להחלתם של הסכמים אלה לגבי עובדים חדשים.
לסעיף 31ו המוצע
כדי לתת מענה למקרים מיוחדים וחריגים, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע מקרים שבהם לא יחולו הוראות סעיף 31ה או שיחולו בשינויים שיקבע.
לסעיף 31ז המוצע
ההוראות המוצעות בפרק זה באות נוסף על הוראות פרק ד' לחוק יסודות התקציב ולפיכך שכרו של עובד גוף מתוקצב ונתמך ימשיך להיות מושווה לשכרם של כלל עובדי המדינה, ואולם בפרק זה נקבעת לו תקרה מרבית. כדי שניתן יהיה לאכוף את ביצוען של הוראות הפרק המוצע, מוצע לקבוע כי הוראות החוק, הדנות בענין מתן שכר ותנאי עבודה שלא כדין והמעניקות לשר האוצר סמכויות בענין זה, יחולו לגבי תשלום משכורת הנעשה בניגוד
להוראות פרק זה.
לסעיף 31ח המוצע
כדי להתגבר על הסכמים קיימים, לרבות הסכמים קיבוציים, מוצע לקבוע כי הוראות החוק יגברו על האמור בכל הסכם או דין. כמו כן, יש מקום לקבוע עדיפות לחוק זה על פני חוק הסכמים קיבוציים, כדי להימנע ממצב שבו לא יהיה ברור איזהו החוק הגובר.
לסעיף 43א המוצע
בשל ביזור הסמכויות במשרדי הממשלה השונים נקלעת הממשלה לעתים למצבים שבהם משרד ממשלתי אחד משלם כספים לגוף כלשהו בעוד אותו גוף חייב כספים למשרד ממשלתי אחר, ובחלק מהמקרים גביית החוב אף אינה אפשרית או אינה מעשית. מצבים אלה מתעוררים במיוחד לגבי גופים מתוקצבים וגופים נתמכים וכן לגבי גופים נוספים שהממשלה משתתפת בתקציבם באופן שוטף, ואולם לעתים הממשלה נקלעת למצב כזה גם לגבי גופים שהקשר אתם הוא על בסיס עסקי או מסחרי.
כדי לשפר את יכולות הפיקוח על הוצאות הממשלה ואת אפשרויות הגביה שלה, מוצע להסמיך את החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך להורות על קיזוז חיוב כספי שגוף כאמור חייב לממשלה מתוך סכומים שהממשלה חייבת לו, וזאת בדרך של ביצוע התקציב הרלוונטי והעברת הכסף להכנסות המדינה. כמו כן מוצע להסמיך את החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוסמך על ידו לפעול לגביית חוב כאמור כאילו היה מס שפקודת המסים (גביה) חלה עליו.
