לאחרונה אנו עדים לגידול במספר מקרי התעללות ואלימות כלפי קשישים מצד בני משפחתם האמורים לטפל בהם. נוכח מקרים אלה, יש צורך לקבוע בחוק מנגנון שיאפשר הגנה אפקטיבית מפני אלימות זו, שכן במקרים רבים מדובר בקשישים שאינם מסוגלים להגן על עצמם.
הצעת חוק זו באה לקבוע מנגנון כאמור, על ידי תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן –החוק).
החוק מסמיך את בית המשפט השלום, בית המשפט לעניני משפחה וכן את בתי הדין הדתיים לתת צווי הגנה למניעת אלימות במשפחה ולהגנה על בני משפחה החשופים לאלימות. צווי הגנה יכול שיאסרו על אדם להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו, להטריד את בן המשפחה או לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס. כמו כן, צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה על מנת להבטיח את שלומו ובטחונו של בן משפחה הסובל מאלימות. החוק אף ממשיך וקובע, בסעיף 3 שבו, כי בקשה למתן צו הגנה תוגש על ידי בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. מכאן, שבמקרה של התעללות בקשישים, החוק אמור להיות מופעל על ידי הקשישים עצמם, החשופים להתעללות במסגרת המשפחה.
חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966 מסדיר, בין היתר, את ההגנה על קשישים שמפאת מצבם אינם מסוגלים לדאוג לצרכי חייהם. בהתאם להוראות החוק האמור, פקיד סעד, שהתמנה מכוח הוראותיו, הסבור כי שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר נפגע, או עלול להפגע, פגיעה חמורה מהעדר טיפול ראוי, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית-משפט, משום שאין החוסה או האחראי עליו מסכימים לטיפול הדרוש, רשאי הוא לפנות לבית-המשפט בבקשה ליתן הוראות לענין זה. בית המשפט ישמע את פקיד הסעד ואת האחראי לחוסה ואת החוסה אם הוא מסוגל להבין בענין, ואם ראה טעם לבקשה, רשאי הוא ליתן כל הוראה הנראית לו דרושה לשמירת שלומו הגופני והנפשי של החוסה.
סקר מקיף שנערך ב-2005 באוניברסיטת חיפה בנושא התעמרות בקשישים בישראל מעלה כי על-פי רוב הפוגעים הם בני-הזוג של הקשישים או בני הקשישים. הנימוקים הדומיננטיים לאי-פנייה לעזרה בקרב מי שהיו קורבן להתעמרות קשורים לתפיסת הפגיעה כעניין משפחתי פרטי, לנטייתם של הקשישים להימנע מלהצהיר על היותם נזקקים או להימנעותם מבקשת עזרה מבני המשפחה.
לפיכך, מוצע לקבוע בחוק כי גם פקיד סעד שהתמנה על פי חוק ההגנה על חוסים, יהא רשאי לבקש מבית המשפט לתת צו הגנה.
יובהר, כי חוסה אינו בהכרח קשיש. בהתאם לחוק ההגנה על חוסים, חוסה הוא קטין שלא מלאו לו 14 שנה או מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו. יחד עם זאת, הצעה זו מוגשת על רקע הקשיים אשר תוארו לעיל שבהם נתקלים קשישים, מתוך הכרה כי היא תחול על אוכלוסיות נוספות, שאף להן ראוי ליתן הגנה מפני אלימות בקרב המשפחה.
הצעת חוק של חבר הכנסת משה שרוני
