עד לפני מספר שנים מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים קיבלו פטור מתשלום ארנונה כללית מתוקף סעיף 5(י) לפקודת מסי העיריה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938, בהיותם "מוסד מתנדב לשירות הציבור".
עם פרסומן של ההנחיות החדשות לרשויות המקומיות ועל פיהן, ההנחה למוסד מתנדב לשירות הציבור מוגבלת לשלוש שנים בלבד ואישורה כרוך בתהליך ארוך של הגשת בקשות ומסמכים, דיון בועדת התמיכות של הרשות המקומית, אישור מליאת הרשות ולאחר מכן דיון ובחינה של הממונה על המחוז.
כתוצאה מכך, מצאו עצמם מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים (דוגמת המשקם, אש"ת, קרן מפעלי שיקום ואחרים) ללא פטור מתשלום ארנונה כללית.
זאת ועוד, צוק העתים של הרשויות המקומיות גרם לקביעת מדיניות, באחדות מהרשויות המקומיות, של אי מתן פטור מארנונה כללית לאף מוסד מתנדב לשירות הציבור. זאת ועוד, בתאגידים בעלי פריסה ארצית, לתעסוקת נכים ומוגבלים, נוצר מצב בו רשות מקומית אחת או ממונה על מחוז פלוני יאשר פטור מתשלום ארנונה כללית בישוב אחד בעוד בישוב אחר מתן הפטור ידחה.
מוצע, איפוא, לתקן את סעיף הפטור מארנונה, כך שיקבע בו מפורשות הפטור מארנונה לתאגידים לתעסוקת נכים ומוגבלים.
