עד לפני מספר שנים מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים קיבלו פטור מתשלום ארנונה כללית מתוקף סעיף 5(י) לפקודת מסי העיריה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938, בהיותם "מוסד מתנדב לשירות הציבור".
עם פרסומן של ההנחיות החדשות לרשויות המקומיות ועל פיהן, ההנחה למוסד מתנדב לשירות הציבור הוגבלה לשלוש שנים בלבד ואישורה נכרך בתהליך ארוך של הגשת בקשות ומסמכים, דיון בועדת התמיכות של הרשות המקומית, אישור מליאת הרשות ולאחר מכן דיון ובחינה של הממונה על המחוז.
כתוצאה מכך, מצאו עצמם מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים (דוגמת המשקם, אש"ת, קרן מפעלי שיקום ואחרים) ללא פטור מתשלום ארנונה כללית.
זאת ועוד, במספר רשויות מקומיות נקבעה מדיניות, של אי מתן פטור מארנונה כללית למוסד מתנדב לשירות הציבור. דבר זה יצר מצב שבתאגידים לתעסוקת נכים ומוגבלים בעלי פריסה ארצית, רשות מקומית אחת או ממונה על מחוז פלוני יכולים לאשר פטור מתשלום ארנונה כללית בישוב אחד בעוד בישוב אחר מתן הפטור ידחה.
מוצע, איפוא, לתקן את סעיף הפטור מארנונה, כך שיקבע בו מפורשות הפטור מארנונה לתאגידים לתעסוקת נכים ומוגבלים.
