חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק), מעניק זכאות לתגמולים לנכה העומד בתנאים הקבועים בחוק. סעיפים 4ג ו-4ד לחוק קובעים תגמולים מיוחדים בשיעורים גבוהים יותר מהתגמול החודשי הרגיל, לנכה נצרך ולנכה נזקק בהתאם לשיעורי נכותם. לפי סעיפים אלה, מנוכה כל הכנסה נוספת, לרבות קצבה או גמלה המשתלמת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), מהתגמול בהתאם לכללים הקבועים בחוק.
חלק מנכי המלחמה בנאצים נמצאים במצב כלכלי קשה ומטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה היא להקל במעט את מצבם. לפיכך מוצע לקבוע כי קצבת הזקנה והשאירים המשתלמת על פי פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי לא תיחשב כהכנסת הנכה הנזקק או הנכה הנצרך, לפי העניין, ולא תנוכה מהתגמול האמור לו הוא זכאי (סעיף 4ד1(א) המוצע).
כמו כן, חלק גדול מאוכלוסיית נכי המלחמה בנאצים עלה לישראל בגיל מבוגר יחסית ואינו זכאי לקצבת זקנה ושאירים כאמור אלא לגמלת זקנה ושאירים מיוחדת, בהתאם להסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח הלאומי בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות. לפי הסכם זה נערך מבחן הכנסה כתנאי לקבלת הגמלאות, מבחן שאינו מופעל בחישוב קצבת זקנה ושאירים המשתלמת לפי פרק י"א. מוצע לקבוע כי התגמול המשולם לנכה נצרך או נכה נזקק לא ייחשב כהכנסה לעניין ההסכם האמור.
