חדשות

אזרח ותיק, כהגדרתו בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן–1989, הינו תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה.
אזרח ותיק , אשר לא מגיע להכנסה מינימאלית, על פי תנאי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, זכאי לקבל מביטוח לאומי את גמלת הבטחת ההכנסה (הידועה, באוכלוסייה זו בכינויה – "השלמת הכנסה"), על מנת להגיע להכנסה מינימאלית שתאפשר לאותו אזרח ותיק קיום בכבוד.
מקבלי גמלת הבטחת הכנסה, ובייחוד, אותם קשישים המקבלים את גמלת השלמת ההכנסה, מהווים את אחת האוכלוסיות החלשות במדינה. מדובר באוכלוסייה קשת יום, הנעזרת באותה גמלה לצרכים בסיסיים ותו לא, וזאת על מנת לשמור על קיום מינימאלי בכבוד ושמירה על צלם אנוש.
סעיף 13 לחוק האזרחים הותיקים מכיר במצוקתה של אותה אוכלוסייה, אשר מקבלת גמלת השלמת הכנסה, ומעניק לה, על כן, הנחה בסך 50% ברכישת תרופות מרשם, שכלולות בסל הבריאות. אולם, אין די בכך. מדובר באנשים מבוגרים, בדרך כלל חולניים, החיים מן היד לפה ונאלצים לעיתים קרובות, למרות ההנחה שבחוק, לבחור בין פרוסה לתרופה ולוותר על תרופות בשל מחירן, אף שלעיתים קרובות מדובר בתרופות חיוניות שאי לקיחתן עלולה לפגוע קשות בבריאותם.
מוצע לפיכך, לאפשר לאותה אוכלוסייה לקבל פטור מלא מתשלום בעד תרופות מרשם שכלולות בסל הבריאות. פטור שכזה אף יאפשר, בטווח הרחוק, להקטין את ההוצאה הלאומית על אשפוזים וטיפולים יקרים, הניתנים למניעה על ידי נטילת תרופות.
מטעמים דומים, מוצע להחיל את הפטור הנ"ל מתשלום בעד רכישת תרופות גם לגבי אזרחים ותיקים, המקבלים גמלה לפי סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם, התשנ"ב–1992, כפי שמופיע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בסעיף 8 לחוק.

הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת