חדשות

מטרתו של חוק זה הינה ראשית, לעגן בחקיקה ראשית את אחריותה של המדינה לבריאותו הנפשית של הציבור בישראל, כמו גם את זכותו של האזרח לטיפול נפשי-מקצועי. ושנית, להבטיח את המשך תהליך הפיתוח וההרחבה של השירותים הקיימים ואת המשך הכשרתו של דור המטפלים בבריאות הנפש לדורות הבאים.
ד"ר זיגמונד פרויד הגדיר "בריאות נפשית" כ"יכולת לעבוד ולאהוב".
בריאות נפשית היא תנאי לתפקוד תקין במערכת של יחסים בין אישיים, למיצוי פוטנציאל אישי בעבודה וביצירה וכן חיים של סיפוק אישי והרגשה טובה. שמירה על בריאות נפשית תורמת לרווחת הפרט ולהעצמה של החברה כולה.
מדינת ישראל אשר קמה על שרידי חורבן והרס של שנים רבות, של פוגרומים ושואה איומה, על נפשותיהם החבוטות והמצולקות, מדינה שבה מיום הקמתה היא נרדפת על ידי אויביה , סובלת מאיום ביטחוני, מפיגועים, ומקשיים כלכליים הנלווים אליהם, המאבק על שמירת השפיות והחוסן הנפשי הוא מאבק יומיומי שהינו בגדר הכרח קיומי.
במשך עשרות שנות קיום המדינה, ואף לפני כן עם הבאתם לארץ של הילדים הניצולים פותחה במדינת ישראל מערכת ציבורית, מקצועית ביותר ומסורה, לקידום בריאות הנפש של הציבור בישראל.
 בתחנות אשר נפרשו ברחבי המדינה נבנה מערך של פעולות איתור של אוכלוסיות בסיכון, מתן אבחון וטיפול לאוכלוסיות הסובלות ממצוקה נפשית.
יתרונו הגדול של מערך הטיפול בבריאות הנפש הינו בכך שכל אדם במדינה ידע כי בעת מצוקה נפשית קיימת כתובת ברורה, מוגדרת, מוגנת ומקצועית אליה הוא יכול לפנות כאשר הוא חש צורך לטפל במצוקותיו. רק במקום זה ניתן יהיה לאבחן כנדרש את הבעיות ולסייע בטיפול בהן.
יש לזכור ולהדגיש כי בשונה מהטיפול לו זוכה הציבור כאשר עסקינן בגוף ולא בנפש, דורש הטיפול בנפש שמירה על מידה רבה של גמישות ושיקול דעת אצל הגורמים המטפלים. בוודאי שבטיפול בבריאות הנפש לא ניתן להגדיר מראש "סל" טיפולים, כפי המצב בבואנו לטפל בתחומי בריאות אחרים.
ועל כן מוצע, להבטיח את הזכות לעזרה, אבחון וטיפול לכל תושב במדינה החש במצוקה נפשית.