אוכלוסיית כבדי השמיעה בישראל, אשר נזקקים לשילוב כתוביות ו/או לתרגום לשפת הסימנים על מנת להבין את הנאמר בשידורי טלוויזיה, נאמד בעשרות אלפי אנשים ומעבר לכך.
מדינת ישראל, כחלק מעקרון היסוד של כבוד האדם עיגנה בחיקוקים שונים, בצורה מפורשת ושאינה משתמעת לשתי פנים, את זכותם של החרשים ולקויי השמיעה להוספת כתוביות ותרגום לשפת הסימנים של משדרי הטלוויזיה.
חקיקה זו, ובעיקר חוק הקלות לחרש, התשנ"ב-1992 וחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005 נועדה להקל על במצבם של לקויי השמיעה בישראל, ולסייע בידיהם להשתלב במרקם הרגיל של חיי החברה
חשיבותו של נושא זה מתעצמת על רקע המצב הביטחוני הרגיש בו מצויה מדינת ישראל, וההכרח של קהילת כבדי השמיעה להתעדכן כמו שאר אזרחי המדינה בעדכונים והתרעות, בקשר עם סיכוני מלחמה או סיכונים ביטחוניים אחרים. ללא תוספת של כתוביות ותרגום לשפת הסימנים לשידורי החדשות ומבזקי החדשות, למשל, אין ביכולתם של כבדי השמיעה להתעדכן במתרחש בזירת הביטחון והפלילים, הם נותרים בתחושת בידוד, חוסר ביטחון וחוסר אונים, וביטחונם האישי אף עלול להתערער בפועל עקב ניתוקם מן המתרחש.
מצוקה זו של כבדי השמיעה הגיעה לאחד משיאיה במהלך תקופת מלחמת לבנון האחרונה.
אלא שהחקיקה המבורכת בנושאים אלו אינה מועילה, באשר דוחות מפורשים של גורמי אכיפה וביקורת (בית המשפט העליון, מבקר המדינה, רשות השידור, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו) קבעו כי משדרי הטלוויזיה הפרו ומפרים את ההוראות המפורשות החלות עליהם.
בכדי להתמודד עם התופעה הפסולה ולשם הגברת האכיפה בתחום נקבע כי ענין זה (הוספת כתובית ושפת סימנים למשרדי טלוויזיה) יתווסף מפורשות לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 כאחד מן הנושאים בהם ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית.
ואמנם התוספת השניה לחוק (סעיף 9(3)) לחוק כוללת את חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
אלא שנוסח התוספת השניה אינו כולל מפורשות את חוק הקלות לחרש, התשנ"ב-1992.
הנסיון מוכיח שהשמטה זו מנוצלת על ידי גופי השידור כפתח להקלות כשלטענתן הוראות חוק הקלות לחרש לא יכולות לשמש בסיס להגשת תובענה ייצוגית נגדן. בכך – וללא כל הצדקה – ההרתעה הייצוגית לא משיגה את מטרתה ביחס לאכיפת מלוא זכויותיהם של החרשים וכבדי השמיעה.
אשר על כן ובכדי להשיג את תכלית ההרתעה בכלל, ועל אחת וכמה בענין זכויות אנשים עם מוגבלויות, מוצע להוסיף מפורשות את חוק הקלות לחרש, התשנ"ב-1992 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות.
הצעת חוק של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי