מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים) וחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים), נקבעת זכאותם של ניצולי שואה שהוכרו כנכים לפי אותם חוקים לתגמולים וזכויות בשל נכותם.
נכה שזכאי לתגמולים, לפי החוקים האמורים, זכאי אף לטיפול רפואי, על חשבון המדינה, בנכות שבגינה משולמים לו תגמולים. טיפול זה כולל בתוכו תרופות אשר נכללות בסל הבריאות.
לפי המצב החוקי הקיים כיום, נכים ניצולי שואה, שמקבלים תגמולים ממשרד האוצר, אינם זכאים לתרופות שנמצאות מחוץ לסל הבריאות ודרושות לטיפול בנכותם, וכן אינם זכאים להנחה או פטור על תרופות אשר כלולות בסל הבריאות ואינן מיועדות ספציפית לנכות שבגינה הם זכאים לתגמולים.
נוצר מצב אבסורדי, שבו ניצול שואה שהוכרה נכותו על ידי המדינה, לא מקבל את הטיפול המגיע לו, ככל שהדבר כרוך בטיפול תרופתי שמחוץ לסל הבריאות.
לגבי תרופות הכלולות בסל הבריאות, הרי שהנכים ניצולי השואה זכאים לפטור רק על תרופות המיועדות לטיפול בנכות שבגינה משולמים להם תגמולים וזאת למרות העובדה שרובם ככולם מצולקים נפשית וסובלים ממחלות שונות, שהתפתחו בגופם עם השנים, בעקבות השואה אותה חוו על בשרם.
נכון להיום, המדינה מתעלמת מחובתה המוסרית כלפי הניצולים ואינה מאפשרת להם, בערוב ימיהם, לקבל את הפטור על יתר התרופות, אותן הם נאלצים לצרוך, לצורך טיפול במחלותיהם השונות שלא הוכרו "רשמית" כנכות על ידי המדינה.
מוצע לפיכך, לקבוע בחוק נכי המלחמה בנאצים ובחוק נכי רדיפות הנאצים, את זכאותם של נכים ניצולי שואה לקבלת תרופות שנמצאות בסל הבריאות בחינם, אף אם אינן מיועדות לטיפול בנכות שבגינה הוכרו כזכאים לתגמולים ולטיפול רפואי, כשאת הכללים למימוש הזכאות, יקבע שר הבריאות בתקנות.
כמו כן, מוצע לקבוע כי נכה יהיה זכאי לקבל בחינם תרופות שנמצאות מחוץ לסל הבריאות, אם אלה נדרשות לצורך טיפול בנכות שבגינה הוא מקבל תגמולים, כשאת הכללים למימוש הזכאות, יקבע שר הבריאות בתקנות.
עוד מוצע להכניס את התיקונים הנ"ל ולציינם באופן פוזיטיבי גם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994.
