הצעת חוק זו נסמכת על דו"ח ועדת אור-נוי, ועדה שנתמנתה על-ידי שר העבודה והרווחה בראשותו של פרופ' א. אור-נוי, על-מנת לבדוק את הקריטריונים למתן גמלה לילד נכה.
המתכונת החוקית הקיימת באשר למתן גמלאות לילדים נכים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) ותקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998 יצרה מצב בו ילדים עם נכויות קשות נשארו ללא גמלה, בעוד שיש קבוצות מסוימות של ילדים זכאי גמלה המקבלים אותה, למרות שדרגת נכותם ורמת העומס על משפחותיהם קטנים יחסית. על פי ממצאי ועדת אור-נוי, גמלת ילד נכה ניתנת כיום רק ל-15,000 ילדים, המהווים שליש מהילדים אשר זקוקים לגמלת ילד נכה.
לפיכך נדרשים שינויים מהותיים בחוק, אשר יתוו קריטריונים על-פיהם תינתן גמלה במקרים הקשים ביותר מבין הילדים הנכים המעוכבים התפתחותית והמהווים נטל טיפולי וכלכלי על המשפחה.
מפאת חשיבותו של ענין זה, מן הראוי כי יוסדר ויעוגן בחקיקה ראשית ולא באמצעות תקנות בלבד. לפיכך, יבוטל סימן ו' בפרק ט' לחוק(פרט לסעיף 222ב שבו, שעניינו גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים), הקובע הוראות בענין ילד נכה, יבוטלו תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998, ובמקומם יבוא החוק המוצע.
חלקן של הוראות הצעת חוק זו נוסחו כמתכונתן בהסדרי החקיקה הקיימים כיום:
הצעת חוק זו קובעת, כי הגמלה צריכה להינתן לילדים עם נכויות קשות או מחלות ממושכות קשות, לפי קריטריונים תפקודיים בתחום המוטורי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי וההסתגלותי או קריטריונים הקשורים במידת העומס המוטל על המשפחה.
כדי שהגמלה תשמש מנוף לטיפול נאות בילד, נקבע כי 20% מהגמלה מותנית בטיפול או מסגרת חינוכית נאותים (תוספת זו תינתן אוטומטית כאשר אין מסגרות טיפוליות באזור המגורים).
כמו כן, נקבעה זכות ערעור על החלטה באשר למתן גמלה לפי חוק זה.
כמו בהסדרי החקיקה הקיימים, גם לפי הצעת חוק זו, בידי שר הרווחה סמכות שיורית לקבוע הוראות בדבר זכאותם של ילדים נכים לתשלומים נוספים, כגון דמי מחיה, אשר לא פורטו בחוק המוצע.
לעומת זאת, ועל-מנת לקדם את מטרותיה החקיקה המוצעת כאמור, נוספו בהצעת חוק זו חידושים והוראות, כדלקמן:
נקבע, כי הזכאות לגמלה היא של הילד עצמו, ללא תלות במעמדו או במעמדם של הוריו בישראל (תושב או עולה). כך זכאי הילד עצמו להגיש תביעה לגמלה לביטוח הלאומי, ככל שהדבר מתאפשר בידו בהתחשב בגילו ובמצבו הגופני, השכלי והנפשי, וגם כאשר נמצא הילד לבדו בארץ (ללא הוריו).
בהצעת חוק זו בוטלו השינויים בשיעורי הגמלה הקיימים בגילאים השונים – אם הילד זכאי לגמלה, היא תהיה בשיעורים של 30% או 80% מגמלת הנכות המלאה. ילדים הנמצאים במסגרת טיפולית או לימודית קבועה יקבלו תוספת של 20% גמלה, כך שהגמלה תהיה 50% או 100%.
הילדים הזכאים לגמלת נכות בהיותם זקוקים "לטיפול רפואי מיוחד", כמפורט בתוספת הראשונה המוצעת, יקבלו גמלה בשיעור של 100%.
כמו כן, הוסרה המגבלה שלפיה נשללה זכאותו של ילד לגמלה לפי חוק זה, כאשר הוא נמצא אצל משפחת אומנה, מגבלה אשר יש בה כדי לפגוע בזכויותיו של ילד כאמור ומהווה תמריץ שלילי למשפחות אומנה לקבל לטיפולן ילדים נכים.
הצעת חוק זו נוסחה תוך התחשבות במגבלות תקציביות ותוך הרחבה מינימלית של מעגל מקבלי הגמלה כיום. סך כל התוספת המינימלית להרחבת הזכאים לגמלה לפי הצעת חוק זו, הוא בעוד כ- 4,500 ילדים, ולפיכך, עלותו של חוק זה הוא כ- 90-80 מיליון שקל לשנה.
הצעת החוק נוסחה בסיועה של המועצה הלאומית לשלום הילד.
חדשות
הצעת חוק תשלום גמלה לילד נכה, התשס"ו-2006
30/01/2024
קטגוריה: Access Israel News
מאמרים נוספים בנושא
הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן