חדשות

ממשלה אין עדיין, אבל הכנסת החלה לפעול – בתחילת חודש מאי הוגשו בכנסת מספר הצעות חוק בתחום הנגישות:

הצעת חוק של חה"כ מיכאל מלכיאלי יו"ר סיעת ש"ס – ההצעה מבקשת לשפר את חוק חניה לנכים בשני היבטים.

1. קבלת החלטה על אישור תו חניה תוך 30 יום בכתב ובצורה מנומקת.
2. אפשרות ערעור

הצעת חוק זו חשובה ביותר ומתווספת לנושאים רבים שנדרש לשפר בחוק המיושן הזה.

הצעת חוק של חה"כ מכלוף מיקי זוהר מהליכוד – הצעת חוק לתיאור קולי – לטובת אנשים עם מוגבלות בראייה בשידורי הטולוויזיה

הצעת חוק זו עוסקת בתחום שאין לו התייחסות בחקיקה ובתקינה בישראל, ועניינו הנגשת שידורי טלוויזיה בישראל לקהל האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה באמצעות תיאור קולי. משום ששידורי טלוויזיה מכילים התרחשויות ומראות חזותיים, מצבים רבים על המסך אינם ניתנים להבנה עבור מי שאינו רואה. ללא התיאור הקולי, נפגמת ואף נמנעת יכולתו של צופה עם עיוורון או עם לקות ראייה להיות מודע למסרים חשובים, להבין את התוכן החזותי, וליהנות ממשדרי הרחבת הדעת, בידור ופנאי. מטרת התיאור הקולי הינה להשלים עבור האדם עם העיוורון או לקות הראייה את החסר, ולתאר במלל קולי, תוך כדי שידור חי או מוקלט, את ההתרחשויות בשידור באותה עת. התיאור הקולי אינו פוגע במשדר המקורי והוא משתלב בין הדיאלוגים או הקריינות המקורית. מבחינה טכנית, התיאור הקולי מבוצע באופן חי או מוקלט, והדבר מקובל לעניין סרטי קולנוע וטלוויזיה, הצגות תיאטרון, אירועים ממלכתיים, כנסים וסיורים תיירותיים. בישראל מיושם שירות התיאור הקולי מזה ארבע שנים באופן מצומצם מאוד על ידי הספרייה המרכזית לעיוורים, שמנסה להנגיש סרטי קולנוע ומחזות, ואף יצרה פס קול נגיש לסדרות ותחרויות משודרות שונות. מעת לעת משתתפים אנשים עם עיוורון ולקויי ראייה במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל כאשר המשחק מלווה בתיאור קולי במגרש. פעילויות כגון אלה יצרו דרישה לתיאור קולי כאמור בקרב ציבור האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, ומוצע למסד זאת בדומה למדינות המתקדמות בעולם.

הצעת חוק של חה"כ משה ארבל וינון אזולאי מש"ס – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם)

מטרות התיקון המוצע הן כמפורט להלן:　

1. ליתן למעסיקים הפרטיים הגדולים כלים למדוד את מספר העובדים עם מוגבלות משמעותית המועסקים אצלם, באופן שיאפשר להם לדעת אם הם עומדים בחובות הייצוג ההולם המוטלות עליהם לפי הדין. זאת בדרך של בדיקת שיעור הייצוג ההולם של המעסיקים הפרטיים הגדולים בידי המוסד לביטוח לאומי, שיעביר הודעה על תוצאות הבדיקה לנציבות.  
2. לפרסם לציבור את המידע בדבר שיעור העמידה של המעסיקים הפרטיים הגדולים ביעד הייצוג ההולם, המועבר מהמוסד לביטוח לאומי לנציבות. זאת, בשל הערך הציבורי בפרסום המידע לציבור. יצוין כי פרסום המידע אף יעודד מעסיקים לפעול ביתר שאת כדי לעמוד בהוראות הדין בקשר לחובות הייצוג ההולם, ויגביר את העסקתם של אנשים עם מוגבלות במשק.  　

הצעת החוק של יעקב מרגי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו וחיים ביטון מש"ס – הצעת חוק הקמת האקדמיה הלאומית לשפת הסימנים

שפת הסימנים היא שפה ראשונית, עשירה וייחודית המאפשרת לכל אדם חרש לממש את הפוטנציאל המלא הגלום בו, בשפה הטבעית לו. שפת הסימנים הישראלית חולקת היסטוריה ארוכה עם מדינת ישראל. בין אם הם עולים חדשים או ילידי הארץ, דוברי שפת הסימנים פיתחו את שפת הסימנים הישראלית בד בבד עם בניית הארץ וקיבוץ הגלויות בה. שפת הסימנים הישראלית מחברת בין כלל החרשים בישראל מכל הלאומים והמגזרים. מכיוון שהחרשים נולדים למשפחות ולחברה של שומעים הם חייבים לשלוט גם בשפת הסימנים. שפת הסימנים הישראלית בשילוב עם השפה העברית מהוות את המשלב שבאמצעותו האדם החרש יכול להשתלב בחברה הישראלית בכבוד, שוויון, חירות וצדק. מדינת ישראל מחויבת להכיר בשפת הסימנים על פי אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, והצעת חוק זו היא נדבך נוסף המשלים את עיגון הזכויות של החרשים בישראל בנושא זה. מטרת הצעת החוק היא להגן, לשמר ולפתח את שפת הסימנים הישראלית כדי להסדיר את הזכויות הלשוניות של דוברי שפת הסימנים בישראל. אשר על כן, מוצע להקים את האקדמיה לשפת הסימנים הישראלית כתאגיד לפי חוק, אשר תפקידיו הם, בין היתר, חקר שפת הסימנים הישראלית, עיסוק בתחומי הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים והביטוי של שפת הסימנים הישראלית, עריכת מילונים כלליים ומיוחדים, חקר שפת הסימנים הישראלית, קיום קשרים וחילופי מידע עם האקדמיה ללשון העברית והערבית ועם מוסדות לחקר שפות הסימנים בארץ ובעולם, פרסום כתבים ומחקרים ועריכת כנסים בתחומי פעילות האקדמיה.