חדשות

מקור: "יוצאים לאור" גלי-צה"ל

דליק ווליניץ:   אם מדברים על סיוע לאחרים, אנחנו שבים ומשוחחים הבוקר, עם יובל וגנר, יובל, סליחה, יובל, אני מתנצל, אני מדבר עליך, לרגע, יובל וגנר הוא טייס לשעבר, איש חיל האויר היום, שנפצע קשה מאוד, הוא נכה קשה בגופו, לא בשום דבר אחר, והוא הקים יחד עם אחרים, אבל הוא באמת הרוח החיה בעמותה, מהחשובות שיש לנו, עמותת נגישות ישראל, ואנחנו שבים ומדברים איתך יובל ביום הזה, שוב על אותם עניינים ממש, כן יובל.
יובל וגנר:   אה, כן, ביום הזה אנחנו אתמול הייתי בעצרת יום הזיכרון, לחללי מערכות ישראל, כמו רוב עם ישראל, אבל כתפקידי כיושב ראש עמותת נגישות ישראל, היה לי חשוב לראות שבאמת אנשים עם מוגבלות, וקשישים, ומתקשים, ויש לצערנו הרבה כאלו, גם להם תהיה את הזכות להגיע לעצרות האלו, … שכל כך במהות שלנו בארץ ישראל, לצערנו, אבל זה אולי זה הכי יסודיים שלנו, הכי קרובים לליבנו, שכל כך הרבה מחברים אותנו לארץ שלנו.
ולפני כמספר חודשים, שלחנו לכל הרשויות המקומיות, על …. כיצד לקיים את הטכסים האלו, כך שבאמת כולם יוכלו להגיע.
ובעצם כל מה שאני רואה, זה נורא מעט, זה לסדר שיהיו חניות שמורות, ושיהיה דרך גישה מהחנייה, עד רחבת הטכס, ושיהיה שמה מספר כיסאות פלסטיק, שמורים, כדי שאותם אנשים שלא יכולים לעמוד כשעה, יוכלו לשבת בזמן הטכס, וכמה מקומות וכסאות רגילים, ושיהיה בקירבת מקום, שרותי נכים, והכי הכי חשוב גם, לפרסם את זה, כל הפליירים האלו, וכל הפירסומים, שפירסמו, כדי שאנשים ידעו בביטחה, שהם יוכלו להגיע ויהיה להם באמת את אותו כסא, שעליו יוכלו לשבת, ולהשתתף בטכס.
והיינו מאוד אופטימים, כהרגלנו, ולפני מספר ימים, התקשרנו לרשויות, לוודא שבאמת אכן הדברים.
דליק ווליניץ:   נעשו.
יובל וגנר:   נעשו, אתה יודע, לא מדובר בכסף, לא מדובר במשהו מסובך, או יקר.
דליק ווליניץ:   רצון טוב, ותשומת לב.
יובל וגנר:   בדיוק, נורא פשוט, ולתדהמתנו, דווקא בנושא כל כך רגיש, מצאנו ששמונים ושלושה אחוז, מהטכסים ברשויות המקומיות, לא עשו את זה, לא היו נגישים.
באמת זה היה באופן אישי, מאוד התאכזבתי, כי באמת הייתי אופטימי, הייתי בטוח שבנושא כזה, לא יהיה פה בכלל, שיהיה מאה אחוז היענות.
דליק ווליניץ:   זה פשוט לא יאומן הסיפור הזה, אנחנו שוב חוזרים, כמובן שיש את נכי צה"ל, ופצועי צה"ל, ואנשים שהם היו אולי לצידם של הנופלים, שנאמרים דברים לזיכרם, אבל יש גם אמא קשישה, וסבתא, וזה, ואנשים שפשוט, נגישות זה, נגישות זה כמעט לכל האוכלוסיה, זה כמעט מיליון איש מאיתנו, יש להם בעיית נגישות.
יובל וגנר:   נכון, זה, צריך לזכור שכבר יש הרבה מאוד אנשים, משפחות שכולות, הורים שכולים, שמהמלחמות היסטוריות שלנו כבר, שהם באמת קשישים, הם כבר לא, ובאמת צריכים את, הם פשוט נשארים בבית, הם לא יכולים ללכת.
דליק ווליניץ:   כן.
יובל וגנר:   … מינימום הכי בסיסי, שהם יכולים לעשות, כדי שהם יוכלו ביום הזה, בשעה הזאת, איך אומרים, לרגע אחד, לזכור לא לשכוח, זה במהות שלנו, אין מה לעשות.
ואני מאוד מקווה, שהשיחה הזאת איתך, שאני בטוח, שאם שומעים אותנו זה בין השאר, מנכל"ים או … לא ישכחו את הנושא, ובשנה הבאה, כי כמו שאמרת, זה רק מודעות, וקצת תשומת לב.
דליק ווליניץ:   תגיד לי.
יובל וגנר:   אנחנו מקווים שבשנה הבאה, לא יקרה שוב.
דליק ווליניץ:   יובל, אני מבין, לפני שנפרדים, שיש גם מקומות שנעשו בהם דברים, למשל, בתי העלמין הצבאיים, בשיחה מקדימה, אמרת שיש שיפור.
יובל וגנר:   לעומת שנה שעברה, … ששם היתה בעייה, אגף ההנצחה ומשרד הביטחון, עשה המון, באמת … הצבאיים, ובתי העלמין הראשיים, מאוד מאוד נגישים השנה, ובאמת שם, … באמת השנה, כל מי שמתקשר, או נכה, יכול להגיע, להשתתף בטכס הזה, של יום הזיכרון עצמו.
דליק ווליניץ:   יובל וגנר, יושב ראש עמותת נגישות ישראל, תודה רבה לך.
יובל וגנר:   תודה רבה.