טור אישי

מאת: יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל
23/06/2016

בתקשורת כנראה שכחו את השפעתם העצומה על דעת הציבור, ולמרות ועל אף פניותינו הרבות, לא משתפרים וממשיכים להתייחס, לכתוב ולהתבטא כלפי אנשים עם מוגבלות באופן פוגעני

עמותת נגישות ישראל פועלת לקידום הנגישות במדינת ישראל על מנת לאפשר את שילובם של אנשים עם מוגבלות על כל סוגיהם בחברה בכבוד, בשוויון, בזכות, בבטחה ובמקסימום עצמאות.

כאשר עוסקים בנגישות ניתן לדבר על ארבע קטגוריות: נגישות פיזית, כגון מבנים, מדרכות, פארקים ועוד; נגישות השירות, המתייחסת למתן שירות מותאם לצרכן עם מוגבלות, ובכלל זה הדרכות עובדים, הנגשת מידע לפורמטים המותאמים למוגבלויות השונות, הנגשת מוקדים טלפוניים, הנגשת אירועים ועוד; נגישות טכנולוגית, העוסקת בהתאמות נגישות במכשירים טכנולוגיים כגון אתרי אינטרנט, אפליקציות, כספומטים, קיוסקי מידע ועוד; והקטגוריה האחרונה הינה נגישות חברתית העוסקת במודעות, דעות קדומות, יחס ותקשורת.

טרמינולוגיה נכונה – לא רק 'פוליטיקלי קורקט'

בעולם חל שינוי בשפה, בדיבור ובכתיבה בכל הנוגע להתייחסות לאנשים עם מוגבלות, ומקפידים על טרמינולוגיה מכבדת, שוויונית ומעצימה. יש כאלה שחושבים שזה סתם פוליטיקלי קורקט. אך הסיבה האמיתית והחשובה הינה שלטרמינולוגיה בשפה ובכתיבה יש השפעה רבה על תפיסות ועל שינוי עמדות בקרב הציבור.

כל עוד נמשיך בטרמינולוגיה של "נכים", "בעלי מוגבלויות", "מפגרים", "בעלי צרכים מיוחדים", אנו מקבעים דעות קדומות, שונות, התנשאות וסטיגמות, ופוגעים במעמדם ובפוטנציאל של אנשים עם מוגבלות. בישראל, הטרמינולוגיה מוגדרת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1999, העוסק בשוויון זכויות והזדמנויות ובאי-אפליה.

בכל העולם מתקיים תהליך של שינוי בטרמינולוגיה. לדוגמה, באנגלית, במקום Disabled משתמשים ב-People with Disabilities. טרמינולוגיה נכונה שמה דגש על שוויון, העצמה, על המכנה המשותף בין כולם, שהוא היותם "אנשים". לכן היום אנו משתמשים בטרמינולוגיה של "אנשים עם מוגבלות", "לקוחות עם מוגבלות", "ספורטאים עם מוגבלות", "אדם עם מוגבלות בראייה", "תלמיד עם מוגבלות בשמיעה", "עובדים עם מוגבלות" וכדומה.

כל אחד יכול להשפיע. הקפידו להשתמש בטרמינולוגיה נכונה!