טור אישי

בישראל קיימת חובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט מכוח תקנות הנגישות לשירות אך הדרך לכך עדיין ארוכה
14/02/2017

מאת: יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל

רקע

תהליך הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות החל עוד בשנת 2006 בארה"ב בתקנות הנקראות Section 508 המחייבות כל גוף המעוניין להיות בקשר מסחרי עם הממשל בארה"ב לעמוד בהסדרי נגישות טכנולוגית, בדרך זו הכריחו את ספקי הטכנולוגיה הגדולים להנגיש את מוצריהם.

במקביל, התפתחה יוזמת נגישות בארגון הבינלאומי בשם (World Wide Web Consortium (W3C העוסק בתקינה ברשת, במסגרתה נכתבו הנחיות נגישות לתוכן נגיש באתרי אינטרנט בשם: WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide.

בישראל פועלת עמותת נגישות ישראל כבר משנת 2006 לקידום הטמעת הנגישות באתרי אינטרנט : העמותה קיימה פעילויות רבות להגברת המודעות, קידמה את החקיקה בנושא, פעלה לשכנוע מנהלי אתרים להנגיש את אתריהם, תרגמה והפיצה חומרים ומידע מקצועיים בנושא. ארגנה כנסים וקיימה קורסים להכשרת מעצבים, עורכי תוכן ומפתחי אתרים של 'המרכז ללימודי נגישות ישראל'. כמו כן, פיתחה העמותה יחד עם האיגוד האינטרנט הישראלי והאוניברסיטה הפתוחה אתר ייעודי לנושא בשם www.nagish.org.il.

החשיבות של הנושא מוסכמת בעולם כולו, מאחר ו 15% מאוכלוסיית העולם הינם אנשים עם מוגבלות ובמחקרים נמצא כי 25% ואף יותר מאוכלוסיית העולם מתקשים באופן משמעותי לגלוש באתרי אינטרנט. מנתונים אלו ניתן ללמוד כי הנגשת האתר יכולה אף להוות מנוף להצלחה עסקית וחברתית שכן היא מאפשרת הגדלת כמות המשתמשים באתר באופן משמעותי. האינטרס אם כן הוא הדדי.

אתר אינטרנט נגיש – הדרישות המחייבות מכוח תקנה 35

בישראל קיימת כיום חובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט מכוח תקנה 35 לתקנות נגישות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013 (להלן: "תקנות השירות"). מדינת ישראל הצטרפה למעשה למדינות המובילות בעולם בהם קיימת חקיקה המחייבת הנגשת אתרי אינטרנט.

התקנה מחייבת ביצוע התאמות הנגישות באתר אינטרנט בהתאם להנחיות התקן הישראלי 5568 המאמץ את הנחיות ה WACG 2.0 – Web Content Accessibility Guide עם מספר שינויים קלים כאשר רמת הנגישות הנדרשת לפי התקן היא ברמה AA מתוך שלוש רמות המוגדרות בעולם.

מרבית ההנחיות מכוונות לאפשר גלישה לעיוורים ולקויי ראייה, אך קיימות הנחיות המאפשרות גלישה גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות: מוגבלות בידיים, לקות שמיעה, לקות קוגניטיבית ועוד.

ייחודה של החקיקה הישראלית מול העולם הינה שחובת ההנגשה חלה על מרבית אתרי האינטרנט בארץ.

האחריות חלה על בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו ועליהם לוודא שמי שבונה עבורם את האתר יעשה זאת על פי דרישות הנגישות.

לוח זמנים

כבר החל מיום 25/10/15 כל אתר ו/או יישום חדש שיועלה או עמוד חדש שיועלה לאתר קיים נדרש להיות נגיש. אתרים קיימים לעומת זאת (שהועלו לפני ה- 25/10/15) יידרשו להיות נגישים עד ליום 25/10/17

אתר נגיש חייב לטפל ב 6 נושאים:

1. תשתית נגישה תומכת בדרישות ה wcag 2.0
2. הקפדה על עריכת תוכן נגיש
3. הקפדה על מסמכים וסרטים מונגשים בהתאם ל wcag 2.0
4. פרסום הסדרי הנגישות של הארגון, פרסום פרטי רכז הנגישות והצהרת נגישות של הארגון
5. סימון האתר כנגיש באייקון נגישות
6. לאפשר לגולש עם מוגבלות לתת משוב ולבקש סיוע.

בסיום ההנגשה חשוב לבדוק האם האתר אכן נגיש. בדיקת האתרים מתבצעת בראש ובראשונה על ידי המפתחים, בנוסף נהוג לעשות שימוש בתוכנות בדיקת עמידה בתקן הנגישות, על אף שאלה אינן תומכים בשפה העברית, אלה עדיין חשובות. חשוב גם לבצע שימוש בקוראי מסך לדוגמא NVDA ומנועי דיבורי בעברית שניתן להוריד בעלות נמוכה. בדיקה זו קריטית לוודא שאכן האתר שימושי לגולשים עיוורים ולקויי ראייה. מומלץ ביותר לבצע בדיקה על ידי גולשים עם מוגבלויות שונות שיתנסו באתר ויבחנו אם נגיש.

פטורים והקלות

תקנה 35 מאפשרת הקלות ופטורים במקרים הבאים: פטור בשל נטל כבד מדי לגופים פרטיים, אי ביצוע התאמת נגישות מסוימת בשל מגבלות טכנולוגיות, במידה והשירות ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כגון פייסבוק או טוויטר) תבוצענה ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת, מתן חלופה לביצוע קונטרסט (ניגוד גוונים) – כאשר לא ניתן לבצע התאמה זו על פי חוות דעת של איש מקצוע ניתן לעשות שימוש בסט צבעים נוסף בעל ניגוד גוונים מינימלי, חלופה למדיה תלוית זמן – סרטוני וידאו ו/או קטעי שמע נדרשים לפי התקן להיות נגישים באמצעות הוספת כתוביות או תיאור בשמע למידע חזותי וכן הלאה. תקנה 35 נותנת הקלה לעניין זה ומציינת כי יש לספק חלופה מדויקת ככל האפשר לתוכן השמיעתי או החזותי , במועד מוקדם ככל האפשר.

נכון לעכשיו

נכון ל- 2017 הדרך עדיין ארוכה, מחד יותר ויותר אתרי אינטרנט לכאורה מונגשים עם זאת הניסיון להנגיש את האתרים מציף בעיות יישומיות מחד ושאלות קשות של עלות תועלת מאידך.

הנגשת אתרי אינטרנט מתרחשת בכל העולם וטוב מאוד שגם בישראל.

על מנת שהטמעת נושא הנגשת אתרי אינטרנט בישראל תצליח לטובת השילוב ושוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות בפנינו אתגר גדול. עלינו לפעול במספר מישורים; מתחייבת פעילות ליישום עדכונים ושיפורי ניסוח בתקנה 35 להנגשת אתרי אינטרנט לתקנות נגישות השירות. חייבים לבצע הדרכות לאנשים בעיקר עם מוגבלויות ראייה וקשישים כיצד לגלוש באתרי אינטרנט נגישים. חייבים לשפר את רמת מפתחי האתרים ולוודא שאלה מייצרים אתרי אינטרנט נגישים ברמה גבוהה, לפעול נגד תוספי נגישות חובבניים הנותנים מענה חלקי ובלתי נגיש, לפתח כלי בדיקה ובכלל כלים שיסיעו להנגשה בעברית, לאפשר לפעול בתבונה באותם מקומות בהם מתקיימת עלות תועלת בלתי סבירה.

צריך לזכור, אנחנו בתקופה בה מתחוללת מהפיכה, נושא הנגישות מתחייב בעולם האינטרנט, המטרה הינה ערכית, חברתית ועסקית.

ביחד נייצר עתיד אינטרנטי נגיש.