6/10/2015
קבוצת השייטים של עמותת אתגרים, המורכבת משייטים עם מוגבלויות פיזיות, חושיות וקוגניטיביות, יצאה להפלגה בצפון נורווגיה
לאחר שנים של הפלגות בינלאומיות ביוון, טורקיה, קפריסין וקרואטיה, שהתבצעו ביאכטות תחת כנפי חברת "ימה" של אסף רייפלד, היה צפוי
שקבוצת השייטים חברי מועדוני השייט של עמותת "אתגרים" תחליט לפרוש כנפיים רחוק יותר ומאתגר יותר. הקבוצה מורכבת משייטים עם
מוגבלויות פיזיות, חושיות וקוגניטיביות, חלקם בעלי רישיון סקיפר בינלאומי, המלווים ע"י שייטים-מתנדבים מסורים "בלתי מאובחנים" כאנשים עם
מוגבלויות. לאחר שנים בהן בלעו החברים בשקיקה את סיפוריו המרתקים של אסף על הפלגותיו בצפון נורווגיה – נפלה ההחלטה:
"השנה זה יהיה היעד!".
בהתארגנות מהירה נרשמו חברים לאכלוס שלוש יאכטות ולאחר שלוש טיסות הגענו לנורווגיה ל-אבנס (Evenes) וממנה (בנסיעה ארוכה
באוטובוס נגיש) לסבולבאר (Svolvar). היום הראשון נוצל לקניות מצרכי יסוד ולהתארגנות על היאכטות.
כמה מילים ברמת הנגישות לאנשים עם מוגבלויות פיזיות אודות היאכטה, עליה בילינו שבוע: אז זהו, אין נגישות כלל, כמו בכל היאכטות המוצעות להשכרה…
העלייה – קשה בכל צורה שבה היאכטה תעגון. ההתניידות על הסיפון והירידה לבטן היאכטה – "על הטוסיק". ב"סלון" יש איזור קטנטן שמאפשר להישאר ישוב על כיסא הגלגלים ולבצע מטלות קבוצתיות. תא השירותים – פיצפון והאסלה מאתגרת במימדיה המזעריים. למיטה בחדרון המגורים – נכנסים בזחילה כי כל התרוממות מסכנת את הראש בחבטה, וזה קרה לא אחת… נדרשות ביאכטה, גדולה ככל שתהיה, המון סבלנות
וסובלנות הדדית גם ברמת הקשרים הבין-אישיים, ההתאמה, קבלת השונה וחוסר פינוק מוחלטים. מאין תוכנית ריאליטי בזעייר אנפין…
מידע נוסף על נגישות ביאכטות נמצא במאמר שפרסמנו באתר "נגישות ישראל".
החלק הקשה בניידות ביאכטה עבור משתמש בכיסא גלגלים הוא ביצוע שני מעברים: מהרציף לסיפון היאכטה ומסיפון היאכטה ל"סלון". המעבר הראשון תלוי במבנה הרציף, באופן קשירת היאכטה לרציף ובמבנה היאכטה. בנורווגיה מקובלת קשירה לאורך הרציף ("long-side"), כך שהכניסה האחורית לא בשימוש גם אם היא נוחה (יחסית). במעבר בין הרציף לסיפון צריך להרים את האדם מכיסא הגלגלים לגובה מעקה (או דופן) היאכטה ולהוריד לספסל בסיפון. בכניסה ל"סלון" צריך להתגבר על הפרש גובה של מספר מדרגות תלולות וצרות (למעשה סולם).
בזכות מוחו וידיו הנפלאים של מתנדב רפא"ל בקהילה למען צרכים מיוחדים (מרל"ם), אבי לוי, פותח מתקן דומה ל"כיסא רב מלחים".
המתקן כולל כיסא גמיש, גלגילות, חבלים וחיבור למנור (המוט שניצב לתורן היאכטה). הגלגילות יוצרות "רווח כוח" כך שהמפעילים צריכים להפעיל כוח סביר בלבד. המתקן הופעל במשך כל ימי השהייה שלנו ביאכטה ומנע מצבי "סחיבה". לאור הניסיון שהצטבר, יש כוונה לשכלל את המתקן לטובת ההפלגות הבאות.
יצאנו לסיור קצר בעיירת הדייג נטושה למדיי והתרשמות מראשי הדגים החשופים מבשר התלויים ל"הנאת" התיירים…
למחרת המשכנו לכיוון דרום-מערב אל עבר הכפר ריינה (Reine) ובאמצע ההפלגה התגשמה אחת ממשאלות הטיול והבטחותיו של אסף – להקה נפלאה של לווייתנים קטלנים (אורקות), אחד מטורפי העל יפי התואר בעולם כולו, הצטרפה לשייט לצדנו, שיתפה פעולה ואפשרה לכל אחד מסירות הפלוטילה זמן איכות נפלא לצידה
למחרת בקור מקפיא השכם בבוקר עשינו את דרכנו בחזרה אל העיירה סבולבאר, הפעם מכניסה אחרת לשם תידלוק היאכטות. המשכנו צפונה אל תוך המעבר היפה המכונה ראפטסונד (Raftsundet) אשר ממנו נכנסנו אל טרולפיורד (Trollfjord) המרהיב. למזלנו הרציף בטרולפיורד היה תפוס – ולכן המשכנו אל חלקו הצפוני של ראפטסונד (נגד הזרם) וממנו פנינו אל פיורד נפלא ונטוש בשם לונקנפיור (Lonkanfjorden) שם עגנו ללילה בטבע קסום ודומם, שלוש היאכטות שלנו לבדן.
בבוקר יום ד', קמנו למעטה ערפל סמיך שאילץ אותנו לאחר את היציאה לדרך. הרוח עלתה מעט ל-20 קשר ואפשרה לנו להיעזר במפרשים ולהתקדם מהר יותר בסיועה של אמא-טבע.
שיא החווייה חיכה לנו כאשר בערב; הגענו אל כפר מבודד ויפה בשם גרוטבאר (Grotavaer) שם זכינו לראות לראשונה בטיול ובאופן בלתי צפוי לעונה זו של השנה את הזוהר הצפוני, ה"אורורה" הירקרק והמרגש מאין כמותו. קריאות השמחה וההתרגשות הרקיעו לשמיים!
ביום ה' הפליגה הפלוטילה של שלוש היאכטות האתגריות לכיוון צפונה לאורך החוף המערבי היפה של האי עד למעגן המושלם של המן (Hamn) שם נהנו השייטים היגעים ממקלחות, ארוחות, סאונה ולקינוח – מופע נוסף של הזוהר הצפוני.
יום ו', יום השייט האחרון נתן אקורד סיום "קרשנדו" אמיתי לשייט; 11 שעות של שיט והטיות רציניות ברוחות חזקות של 45 קשר.הסקיפרים עמדו במבחן בגבורה, והשכילו להתגבר גם על זרם נגדי באחד המעברים לפני הכניסה למעגן טרומסה(Tromsö) .