מבוא
ב- 2005 פנה אלי שומר-מצוות מקהילה מבוססת בחו"ל עם סיפור על איסור כניסתו לבית כנסת עם כיסא גלגלים ממונע בשבת. מאוחר יותר התברר שלמעלה מ-90% מבתי הכנסת בישראל לא נגישים (לפי פרסום של במעגלי צדק, למשל). למרות שאינני רב או "תלמיד חכם", החלטתי לברר את הנושא ברמת ה"פשט" של הטקסטים בכתבי הקודש ובפרסומים אחרים. המאמר התפרסם לקראת הכנס וחי אחיך עמך (2008) ובסמוך לשבוע פרשת "אמור", שעוסקת באספקט של הנושא.
כדי לחזק את התחושה הלא נעימה בנושא, מגישים (ביוני 2012) ח"כ יצחק וקנין וח"כ משה גפני הצעת חוק פרטית שמעניקה פטור מהנגשה לישיבות על-תיכוניות. זה ינציח את מניעת השילוב של תלמידים עם מוגבלויות (במגזר הדתי) בלימודים ובתעסוקה מכובדת. ביולי 2012 ח"כ גפני התראיין ונשמע כנסוג מההצעה תוך אמירת אי-דיוקים ביחס להצעה המקורית, שעברה קריאה טרומית. על זה אפשר להזכיר את דברי הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו… שנאמר: והגית בו יומם ולילה". ביוני 2017 מפרסם העיתונאי שחר אילן שההסכם הקואליציוני עם המפלגות החרדיות קובע "חובת ההנגשה במוסדות חינוך ששוכנים בבניינים שלא ניבנו במימון המדינה תחול בכפוף לקיום מקורות מימון מתאימים"…
לקראת חגי תשרי תשע"ב הרבנים הראשיים לישראל, הרב יונה מצגר והראשון לציון הרב עמאר, יצאו בקול קורא לראשי הקהילות ובתי הכנסת לאפשר "דרכי גישה נוחים" (נגישות) לבתי הכנסת במיוחד במועדים. במסמך מטעם איחוד בתי הכנסת האורתודוקסים אפשר לראות (בפעם הראשונה, למיטב ידיעתנו) את סמל הנגישות הבין-לאומי לצד סמל הארגון. כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום הנגישות, אך חשוב שהמודעות לנושא מחלחלת עתה לכל בית כנסת אורתודוכסי בישראל. הנושא נדון בהרחבה ב"רשת מורשת" ב- 20.9.2011. ראש איחוד בתי הכנסת, מר אליעזר שפר, אישר את עובדת היעדר הנגישות (אפילו בבתי כנסת חדשים יחסית) ושזה לא רק עניין כלכלי. "איחוד בתי הכנסת" הכריז שוועדה ציבורית תבחר 5 בתי כנסת שיצטיינו השנה בהסדרי הנגישות, ותוענק להם תעודת הוקרה בטקס מיוחד (לא ידוע לנו אם אכן התקיים טקס כזה). בהמשך יצאה קריאה דומה (עם רעיונות מעשיים) מטעם "יד שרה" (ארגון שנוסד ע"י הרב לופוליאנסקי).
ביום העצמאות 2022 קיבלו אנשים עם מוגבלויות חלק משמעותי באירועים הממלכתיים, כולל טקס המשואות בהר הרצל בערב יום העצמאות. שמעון ריקלין כתב: "…ובו ראינו נמיכות קומה הדגשת המסכנות כערך חוסר השראה וחוסר אמונה. חשוב לעזור לחלשים מכל סוג ולהפוך אותם לחלק. אך הם אינם חזות הכל. די להנמכה הגלותית השיטתית של עם ישראל". זו עוד אינדיקציה של יחס ה"מגזר" לאזרחים עם מוגבלויות.
כמעט בכל דיון בנושא מסיטים את תשומת הלב של השואל לתחום הסיעודי / טיפולי. אכן, החברה הדתית מצטיינת במתן הטיפול הרפואי הטוב ביותר לחולים ובדאגה לביטחונם ("לפני עיוור לא תשים מכשול"). המאמר הזה עוסק בשילוב בקהילה, הזדמנות שווה לחינוך מתאים, נגישות ובחירה לתפקידים בכירים.
הסחת-דעת אחרת היא הטענה שפסילת בעלי-מום (כלשון התורה) קשורה לעבודת המקדש (ראו "כלים שבורים" בסמוך לפרשת "אמור"). כפי שנראה בהמשך, הפסילה קיימת גם בנושאים שלא קשורים בכלל לעבודת-קודש. כדי למנוע טענה של הוצאת דברים מהקשרם, מובאים להלן ציטוטים שלמים, תוך הדגשת הקטעים הרלוונטיים לנושא הדיון. הקורא שלא מעוניין להתעמק מוזמן לדלג לסיכום.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קל סעיף א:
"אין לחתום בגט אפי' קרוב ונתרחק או מחותנים בעלמא (בסדר הגט בשם מהרי"ל). וטוב להדר אחר הסופר שלא יהיה קרוב לאיש ולאשה, אבל היכא דלא אפשר אין קפידא בדבר (מהרי"ק ק"ו). ולא יהא אחד מן העדים חשוד בעריות. ויש מחמירין שלא יהיה בעל מום…"
שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט סעיף ב:
"גם אין לוקחים עד שהוא בעל מום".
שולחן ערוך אבן העזר סדר חליצה סעיף א:
"מצוות חליצה בג' דיינים, אפילו הם הדיוטות, ובלבד שיהיו יודעים להקרות. ולכתחילה נוהגין שהחכם שבעיר עם שני חשובי העיר הם הדיינים. גם לוקחים השנים שמוסיפין, מחשובי הקהל; ושלא יהיו סומין אפי' באחת מעיניהם. ויש מחמירים שלא יהיה בהם שום מום".
המשמעות היא פסילת בעלי מום מעדות או ישיבה כדיינים בהליכים אזרחיים. במילים אחרות – אין לבעלי מום נגישות לטקסים האלה.
תפא"י מסכת שבת פרק ו משנה ח:
"ויוצאין בהן בשבת – דתכשיט דידיה הוא, והוא הדין חיגר או חולה שצריך מאד למקל, מותר לצאת בו אפי' חוץ לעירוב, ושאר כל אדם אפי' סומא ואפי' תוך לעירוב אסור לילך במקל"… (מג"א שם סקכ"ז).
המשמעות היא הכבדה על "בעלי מום" בשבת. חלקם יעדיפו להישאר בבית ולא לצאת בשבת עקב ההכבדה על הנגישות.
אתר "ויקישיבה" נותן הגדרה למושג "פיסח" ומשמעויות:
"נכה רגליים, צולע, חיגר…. בן סורר ומורה שהיו אביו או אמו פיסחים – אינו נענש, שנאמר (דברים כא, יט): "ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו", ודרשו: "והוציאו אותו – ולא פיסחים".הרואה פיסח – מברך: "ברוך משנה הבריות". במה דברים אמורים, בפיסח שנולד כך, אבל אם נהיה פיסח לאחר לידתו – מברך: "ברוך דיין האמת". ".
אפשר לטעון שבנים להורה פיסח פטורים (למעשה) מכיבוד אב ואם. הברכה "ברוך דיין האמת" נאמרת בדרך כלל על מתים ולכן האסוציאציה היא שמי ש"נהיה פיסח לאחר לידתו" חשוב כמת… מן הסתם, אין טעם להשקיע בנגישות עבור מי שהוא "חשוב כמת".
ב"מסכת נדרים" (פרק ט') אפשר למצוא את הציטוט המפורסם הבא:
"…ותניא ארבעה חשובין כמת: עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים…". יש לא מעט פירושים שמנסים לרכך את ה"פשט" של הציטוט הזה, למשל בכיוון של רחמים ולא של הדרה. מה שברור הוא שלא ישקיעו בנגישות עבור מי שהוא "חשוב כמת".
ציטוטים מהתקשורת ומהאינטרנט
בתוכנית כלבוטק מ-2001 צילמו במצלמה נסתרת את הקשיים שנערמו בכוונה בפני זוג חרשים שבאו לרבנות כדי להירשם לנישואין. הרשם הקפיד להסתיר את פיו כדי למנוע קריאת שפתיים ומילמל בצורה שלא מאפשרת למי שיש לו שרידי שמיעה להבין אותו. כנראה שהרבנות לא ראתה בעין יפה הקמת משפחה ע"י זוג לקויי שמיעה, אם כי לא הייתה לה דרך למנוע את עריכת החתונה. הרשם לא מצא לנכון להנגיש את האירוע…
במאמר מבוא לסוגיות הצדק החברתי בהלכה ( הרב יובל שרלו, שבט תשס"ה) נאמר, בין השאר: "בית כנסת מתפאר בריבוי שיעורי התורה שבו ובאופי התפילה אך לא בשאלת הנגישות לנכים ולמוגבלים אחרים שכן נגישות זו לא הוגדרה בהלכה". הרב שרלו מוצא פער בין המשקל הגדול שנותנים הנביאים לענייני צדק וחסד לעומת מיעוט הלכות, פסיקות ועונשים ראויים בתחום הזה.
נקודת אור אפשר למצוא במאמר של האדריכל שמואל חיימוביץ' על תכנון בית כנסת נגיש ביישובו. הכול טוב ויפה עד שמגיעים לסוף המאמר:
"מעניין לציין שלאחר זמן, נבחרו גבאים שמצאו לנכון לחלוק על תפיסת עולם זו וביקשו להעביר באסיפת החברים של עמותת בית הכנסת החלטה להקים בימה מוגבהת. הצעתם נדחתה ברוב קולות מרשים…". כל הכבוד על יושרו ואומץ ליבו של הכותב, שלא טייח את האירוע הזה. המשמעות של האירוע היא צורך בשכנוע לנגישות גם בקרב שומרי מצוות שאינם מוגדרים כחרדים.
יש דיון שמתחדש מפעם לפעם ביחס לאפשרות להגיע לבית כנסת עם כיסא גלגלים ממונע בשבת / חג. יש רבנים ומכוני מחקר שמוצאים פתרונות לשימוש בכיסא ממונע בשבת, למשל ע"י הפעלה מושהית (גרמא) או מכאנית, כך שלא יהיה קשר מיידי בין הפעלת לחצן או ידית ניהוג לבין ניצוץ חשמלי. ב-NRG התפרסם, בין השאר (ספט' 2007):
"חשובי הפוסקים החרדים הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל הלוי ואזנר והרב נסים קרליץ הוציאו פסק הלכה חריף נגד השימוש בקלנועית בשבת. ובמודעה שפורסמה בשמם בעיתונות החרדית נכתב: "הנה לאחרונה שמענו שיש יחידים שאינם יכולים ללכת, ומקילים לעצמם לנסוע בשבת ברכב קטן שנוסע על ידי בטריה כמין אופנוע, ועל ידי היתרים שהמציא מאן דהוא, כאילו שיש איזה צד היתר בדבר. על כן הרינו להודיע בשער בת רבים שיש בזה איסור גמור וצריך למחות על זה בכל עוז ותעצומות, ומעשים אלו וכיוצא בהן סופם עקירת התורה ושומר נפשו ירחק מהם ומהמונם" ".
כדאי לשים לב שאין במודעות שום הצעה לפתרון הבעיה, כך שהמתקשה בהליכה יוכל להגיע לתפילה (אפילו בסיוע בני משפחה וחברים, עם כיסא גלגלים רגיל). ממקורות אחרים נראה בהמשך שמתירים הובלת כיסא לא-ממונע ע"י גוי… ראו גם התלבטות של הרב יעקב אריאל. באפריל 2013 מצטרף ה"ראשון לציון" הרב שלמה עמר לפסילה המוחלטת ע"י הרבנים החרדים. הרב עמר מצוטט כך: "כל מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת בלי זה יתפלל בביתו ביחידות, שאנוס הוא ופטור מתפילה בציבור… גם הרב עובדיה יוסף נדרש לסוגיה זו של השימוש בקלנועית בשבת, והכריע בה לאיסור…". הרב עמר מבקש מגבאי בתי הכנסת להקפיד על האיסור. ראש מכון צומת אמר בתגובה שרבנים אחרים התירו שימוש בקלנועית עם הסידור המיוחד של "צומת" ושהרב עמר מסרב להיפגש איתו. הרבנים מעדיפים שמירת שבת בדרכם על פני נגישות לבתי הכנסת.
באתר ישיבה אפשר לחפש פסקי הלכה לפי מילות מפתח, למשל "נכה". בחלק מהתשובות אפשר לראות התערבות בדרך שבה הנכה יוצא מביתו לבית הכנסת (לא רק איך הוא מגיע אליו):
"שאלה:
שכני נכה 100% ונע רק בעזרת כסא גלגלים. מטופל ע"י נוכרי 24 שעות ביממה. בשבת, לצורך הורדת הנכה במדרגות, נעזר המטפל בזחליל שהוא מכשיר אוטומטי עליו מורכב כסא הגלגלים. ומורידו למטה. משם מובילו בכסא עד לבית הכנסת. בעוד כמה ימים יוצא הנוכרי לחופשת מולדת. השאלה היא האם מותר להוריד הנכה בזחליל בשבת ע"י שכן או בני הבית?תשובה (הרב דוב ליאור):
אם זה מופעל על-ידי חשמל אסור, ותארגנו גוי לפני שבת שיוריד אותו, ואם לא מצאתם גוי שיתפלל בביתו ביחידות".
על תפילה בבית אפשר לראות את המודעה מימין (לחצו עליה להגדלה). אמנם הנוסח מדבר על "מחלה", אך סביר להניח שמדובר גם במגבלת ניידות קבועה. ברוח דומה מציעים ב- 2011 שירות "שופר נגיש" בבת-ים.
עמותת במעגלי צדק ניסתה להרים את הכפפה (ב- 2004) ולקרוא להנגשת בתי-כנסת (לחצו על המודעה להגדלתה):
לכותב לא נודע על הצלחות רבות במסגרת הפעילות הזאת של "במעגלי צדק", אך בהמשך הם ניסו לקיים תפילות בחגים במבנים מאולתרים ונגישים. הפתרון הזה לא ראוי, לדעת הכותב.
פעילות חיובית, שצריך לעקוב אחריה, התרחשה בנתניה. מועצת העיר החליטה בסוף 2007 שכל הקצבה עירונית לבית כנסת תותנה בהנגשת בית הכנסת. יוזם ההחלטה הוא אזרח המוגדר בכתבה כחרדי רתוק לכיסא גלגלים, אך אפשר היה להבין שדחפו אותה דווקא חברי מועצה חילוניים. לחבר מועצה דתי לא הייתה ברירה אלא לומר: "מדובר בדרישה צודקת והוגנת מאין כמוה ועלינו, כנבחרי ציבור וכמאמינים, לאפשר לכל אדם להתפלל''. ב 20.9.2011 הופיע פעיל הנגישות מנתניה, אברהם רואש, (בהמלצתנו) ב"רשת מורשת" בתוכנית שהוקדשה לנושא. הוא מנהל מערכה משפטית (שהצליחה חלקית) להנגשת בית הכנסת "היכל רפאל". עורך הדין של אברהם רואש האשים את הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה באי-התעקשות על חוקים שמאפשרים להן לכפות נגישות מ- 1972. ב- 28.7.2021 אברהם רואש הופיע בתכנית על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בערוץ 11. הוא סיפר שהצליח לגרום להנגשת שני בתי כנסת, אך באחד מהם החזן סירב להמשיך בתפילה כל עוד אברהם רואש נוכח בבית הכנסת!
ב- 2010 נחנך בית הכנסת הנגיש הראשון בקרית ביאליק. גם כאן זה הצליח בזכות התעקשות ראש עיר חילוני (מר אלי דוקורסקי). בטקס חנוכת בית הכנסת, שנאמו בו (בין השאר) השר לשירותי דת, רב העיר ורב בית הכנסת, אף אחד לא טרח לציין את העובדה החשובה של נגישות בית הכנסת (למרות שישבו מולם שני תושבים בכיסאות גלגלים). התחושה הייתה שהנגישות נכפתה על בית הכנסת ולא באה מיוזמתם של פרנסיו. לעומת זאת, בקרית מוצקין הממסד החילוני לא מיצה את האפשרויות לאכוף הנגשה בבית כנסת שביצע שיפוץ גדול. שם יש גם מחלוקת בין מתפללים שזקוקים להנגשה (או מאמינים בנחיצותה) לבין אלה שמעדיפים להשקיע את הכסף באולם אירועים, למשל. בעיית הנגישות נפתרה שם חלקית באמצעות שיפוע ארוך לאולם התפילה של הגברים בלבד.
צעד בכיוון הנכון התבצע בבית הכנסת "משכן זבולון" בקרית אתא. בית הכנסת הונגש (פרט לעזרת הנשים) ע"י שיפוע ארוך והוספת שירותי נכים. בחגים מקצים מקום למתפללות (שלא יכולות לעלות לעזרת הנשים) באולם התפילה הראשי. לפי אחד היזמים, הפרויקט מומן ע"י המתפללים בלבד.
אחד השיאים של האטימות ביחס למשתמשים בכיסא ממונע מתגלה, לכאורה, בבית הכנסת "מאיר יעקב" בנתניה. לפי הפרסום ב"כיכר השבת" (שבט תשע"ח), גבאי בית הכנסת ביטל רמפה שהייתה בכניסה לבית הכנסת כדי לחסום כניסת משתמשים בכיסא ממונע בשבת. עמדת רב בית הכנסת לא מוזכרת, כאילו גבאי הוא הפוסק האחרון…
הפסיקה המודרנית מכבידה גם על לקויי שמיעה (בימי כתיבת התורה, התלמוד ו"שולחן ערוך" לא היו מכשירי שמיעה). באתר מכון שלזינגר מובא הציטוט הבא בעניין שימוש במכשיר שמיעה בשבת: "…ומכשיר שמיעה, אסור לצאת אתו למקום שאין בו עירוב, כי אין עליו שם מלבוש (אם הוא נמצא בכיס) ונחשב הוא למשא… ואם המכשיר כולו נמצא בתוך ידית של משקפיים, יש מתירים לצאת במשקפיים אלה גם למקום שאין בו עירוב, ואילו אחרים אוסרים לצאת במשקפיים אלה… ". גם לקויי ראייה זוכים להתייחסות: "סומא, אסור לו לצאת במקל… היינו חוץ לעירוב, והטעם דעצם הליכתו אפשר לו לילך בלי מקל ואינו נוטלו אלא ליישר פסיעותיו…", אך בהמשך יש הקלות, כולל בנושא כלב נחייה. אגב, יש בעיות הלכתיות עם מכשירי שמיעה שאינן קשורות לשמירת שבת וחג, כפי שניתן לראות בפרסום על כנס של "שמעיה" ב- 2011. הצד החיובי בסיפור הוא הכרה בחשיבות מכשירי השמיעה לילדים לקויי שמיעה: "ילדים לקויי שמיעה שוב לא היו חריגים, והשתלבו במשפחה ובמערכת החינוך".
בטבת תשע"ב התעורר אספקט מעניין של הכנת כלב נחייה לליווי עיוור. חלק מתהליך האילוף הוא אימוץ הכלב ע"י משפחה אומנת שתתרגל אותו בכל הנחוץ לתיפקוד ביום-יום. אצל עיוור שומר מצוות הביקור בבית הכנסת הוא חלק מהשגרה. הנושא נדון באתר "כיפה" ועיקרי התשובה של הרב יובל שרלו: "פיסקת הרב פיינשטיין אינה על בית כנסת שנבנה "על תנאי", אלא היא נעשית לאור קביעת ההלכה שכל בתי הכנסת שבחוץ לארץ על תנאי הם בנויים. וגבי הארץ אמנם לא פירש, ומשמע לכאורה שיהיה אסור, אולם הקורא את התשובה כולה מוצא גם צדדי היתר בעניין, ויש לזכור את מה שהוא כתב בסוף שעדיף שישב העוור ליד כניסה עם כלבו." הרב שרלו מפנה למאמר מפורט יותר של הרב שי פירון בנושא. בין ראש השנה ליום כיפור תשע"ד יצאה הוראה מפורשת של רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ' לא להכניס כלבי נחייה עד הכותל ורחבת התפילה הצמודה. מציעים לעיוורים "איחסון" של הכלב וליווי עד הכותל. ראו תגובה של ח"כ קארין אלהרר ואחרים.
ובחזרה למוגבלי ניידות, באתר "מכון שלזינגר" אפשר היה לקרוא (הקישור נעלם): "קיטע שאינו יכול לילך כלל על שוקיו… וכשנעקר ממקומו נסמך על ידיו ועל שוקיו ונדחף לפניו ועושה סמוכות של עור או עץ לראשי שוקיו או רגליו התלוים וכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת, אין יוצאים בהם בשבת…". זו דוגמא להכבדת נגישות שלא נוגעת לתפעול מכשירים חשמליים בשבת.
הציטוט הבא מאתר מכון שלזינגר הוא ארוך, אך מדגים את הירידה המוגזמת לפרטים:
"מה דינו של נכה שאינו יכול ללכת בכוחות עצמו ויש צורך להסיעו בכסא גלגלים מחוץ לבית? אם אין עירוב במקום, … מותר להסיעו בשבת ע"י נוכרי לבית הכנסת… . ואם יכול הנכה לסובב בעצמו את גלגלי העגלה, מותר לומר לנוכרי, … להסיעו בכסא גלגלים, ובתנאי שהכסא תנוע ע"י שניהם ביחד, דהיינו שהנוכרי יסיע את הכסא ובו בזמן יסובב הנכה את הגלגלים, ודוקא באופן שהיהודי והנוכרי עושים פעולתם באופן שכל אחד יכול לעשות לבדו…. ובמקום שיש עירוב מותר להסיעו אפילו על ידי יהודי. אמנם עיין ב"שרידי אש" שמתיר ע"י עכו"ם דוקא ורק לבית הכנסת אבל לא לשום מקום אחר, וזה משום שנעשה חריץ בקרקע …. ובכל מקרה יזהר מאד שלא להפעיל את המנוע החשמלי המחובר לעגלה כי אין לדבר כל היתר. יהודי לא יסיע את הנכה בעגלתו …. כל שמותר נוכרי להסיע את העגלה במקום שאין עירוב, או אפילו החולה בעצמו מותר להסיעה, יוציאו מן העגלה כל דבר שאינו צורך הישיבה בעגלה (אבל הכר שיושב עליו, הרי הוא טפל ליושב בה ומותר להוציאו בעגלה, …, והה"נ הכר שיושב עליו לנוחיותו), …. מי שאי אפשר לו ללכת כלל ללא קביים, וגם באמצעות הקביים אי אפשר לו ללכת לבית הכנסת בגלל שהוא רחוק מביתו, מותר לו לומר לנוכרי להוליכו בכסא גלגלים בכרמלית או אפילו ברה"ר, כי כיון שיכול ללכת עם הקביים, שייך לומר בו "חי נושא את עצמו". ואם מותר לו גם לשים את הקביים בכסא כדי שיוכל להשתמש בהם ללכת אח"כ מחצר בית הכנסת למקומו בתוך בית הכנסת, יש מתירים, ויש אוסרים". הקישור נעלם.
שוב, ההכבדה בנגישות של האדם עם המוגבלות יוצרת רצון להישאר בבית…
ביוני 2012 מתקבל חיזוק לעמדה המוצגת לעיל מהבטאון "יום ליום עונג שבת" של ש"ס. הוא מצטט את הרב עובדיה יוסף "חולה ברגליו… שיושב בכיסא גלגלים… מותר לו לצאת על כיסא גלגלים לבית הכנסת בשבת על ידי גוי במקום שאין בו עירוב". נגישות בעזרת גוי…
ב"ילקוט יוסף" (הלכות את מי ממנים לשליח צבור, ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף, בעריכת אתר "הידברות") יש מספר התייחסות למתפללים עם מוגבלויות:
"סומא חייב בכל המצות שבתורה, ומותר למנותו שליח צבור, ומוציא את הרבים ידי חובתם" (סימן ל"ב). זה סותר, לכאורה, את "ארבעה חשובין כמת…".
"נכה שיכול לעמוד על ידי שסומך עצמו על גבי העמוד, וכיוצא, אם אין שליח צבור אחר יכול לעמוד כשליח צבור. ושליח צבור שקשה לו לעמוד ביום הכפורים בחזרת תפלת מוסף, אין להקל לו לנוח על כסא, אף שאינו מנדנד את רגליו…" (קטע מסימן ל"ג).
ב"ילקוט יוסף" סימן קמ"א, יש התייחסות מפורטת יותר לנושא "שליח ציבור" שלא מסוגל לעמוד:
"… אבל אם אינו יכול לעמוד כלל, אפילו על ידי סמיכה גמורה, אין להתיר לנכה כזה להיות שליח צבור ולקרוא בספר תורה מיושב…
חרש המדבר ואינו שומע, יכול לשמש כשליח צבור ולקרוא בתורה להשמיע לרבים. וכל שכן חרש השומע על ידי מכשיר שמיעה, שיכול לקרוא בתורה…".
בסימן קנ"א (דיני קדושת בית כנסת) סעיף כ"ח הרב יוסף קובע בפשטות: "עיוור הרגיל ללכת עם כלב הנחייה, המוליכו ומדריכו ממקום למקום, אין לו להכניס את הכלב לבית הכנסת,… אלא אם יש לו בית כנסת קבוע שהוא מתפלל שם, יקבעו לו איזה עמוד או מוט מחוץ לבית הכנסת, (בריחוק מה מהפתח) כדי שיוכל לקשור אל המוט את הכלב".
ב- 7.6.2015 מתקיים דיון ארוך ברדיו החרדי "קול ברמה" בנושא הנגשת סמארטפונים ללקויי ראייה. יש אפלקציה שפותחה בישראל שמשתמשת בזיהוי קול ובטכנולוגיות אחרות שמנגישות פונקציות רבות של המכשיר ללקויי ראייה. הבעיה היא שהאפליקציה (בגרסתה הנוכחית) זקוקה לחיבור לאינטרנט, וזה אסור בטלפון "כשר". התראיין גם נציג חברת "נתיב" שבודקת את המכשירים ומעניקה להם "כשרות". כנראה שהעניין "תקוע" אצלו כמה חודשים ובינתיים נמנע מציבור לקויי הראייה במגזר החרדי אמצעי הנגשה חשוב מאד. לפי אתר "נתיב", ההיתר לשימוש בסמארטפון "מוגן" הוא לצרכי עבודה ופרנסה בלבד.
בפברואר 2016 מכריזים חגיגית על הקמת בית הכנסת הראשון לאנשים עם מוגבלויות בדרום הארץ. מהכתבה ב"יתד נאמן" אפשר להבין שבית הכנסת נמצא במרכז תעסוקה של "עלי שיח" באשדוד בניהולו של הרב עזרא שור. זה פתרון לתפילה (כנראה לא בשבתות וחגים) עבור אנשים עם מוגבלויות, אבל בהפרדה מבתי הכנסת האחרים…
באוגוסט 2017 מתפרסמת קריאתו של אליעזר שפר, יו"ר "איחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל", להקצות מקומות מיוחדים למתפללים עם מוגבלויות ולדאוג לכניסה נגישה. מר שפר מצוטט כך: "כדי שיהיו שני מקומות לנכים בבתי הכנסת מתחייבות תקנות. הגענו למצב שאין מעמד לבתי הכנסת בתוך החוק. אין חיוב להשאיר למקומות לנכים. ככל שאני מזדמן לבתי כנסת ברחבי הארץ, חוץ מקיבוצים וישובים שמודעים לנגישות אין גישה לנכים וקשישים לבתי הכנסת". יש בדברים האלה צביעות גדולה, כי בית כנסת הוגדר כ"בניין ציבורי" שחייב בנגישות כבר בתקנות התכנון והבנייה מ- 1970, כלומר לפני חוק השוויון! בנוסף, בתי כנסת חדשים שנבנים בערים הגדולות הם נגישים לפי דרישת העירייה (המסתמכת על החוק והתקנות), לא לפי דרישת הקהילות…
בנובמבר 2017 מתפרסם בבטאון "מקדש מעט" מכתב של גבאי בית כנסת מאשדוד. כותרת המכתב: "מלחמת ההנגשה". הגבאי יחזקאל אורשלמי כותב, בין השאר: "אין לנו יכולת לעמוד בזה. אם המדינה רוצה וכל כך חשוב לה הנגשת נכים, שתתכבד ותסייע בהנגשה זו… אנשים ממעטים לתרום לשם כך, הם מעדיפים דברים יותר מוחשיים ושימושיים לטובת הכלל…".
בסוף 2018 מצאנו באתר חרדי כותרת מעודדת לכאורה: "בית כנסת 'מונגש' לנכים" ("כל הזמן", דצמבר 2018). כשקוראים את הכתבה מסתבר שמדובר בבית כנסת בתוך "המרכז הרפואי הרצוג" בירושלים שמתמחה בבעיות של הגיל השלישי…
לקראת חגי תשרי תשע"א התפרסם במוסף "גלובס" מאמר מקיף על כלכלת בתי הכנסת. בבתי כנסת מרכזיים יש מתפללים ש"תורמים" עשרות אלפי שקלים ויותר עבור עלייה לתורה וכיבודים אחרים בחגי תשרי. ה"תרומות" האלה מחזיקות את בתי הכנסת כל השנה ויכלו לשמש גם להנגשה בסיסית…
סיכום
מהציטוטים, משיחות עם אנשים, מניסיון אישי ומתלונות מצטיירת תמונה בעייתית בכל הנוגע ליחס ההלכה היהודית לאנשים עם מוגבלויות. שוב, לא מדובר על סיעוד וטיפול רפואי אלא על שילוב בחברה, בתפילה, בלימודים ובמנהיגות. כמעט בכל נושא נמצאים רבנים שמקילים או מעלימים עין, אך מי ששייך לקהילה אורתודוכסית מסוימת ומעדיף להימנע מ"מרד", כבול לפסיקות של רבני הקהילה, שרובם מחמירים עדיין. זה נכון גם לגבי אביזרי עזר לאנשים עם מוגבלויות, למשל מכשירי שמיעה ופרוטזות.
דוגמא לפסיקות שונות היא השימוש בכיסא גלגלים ממונע בשבת (כולל הגעה לבית הכנסת). מכון "צומת" מציע ערכת הכשרה של קלנועית לשבת, הוצאה לא קטנה עבור "בעל המום" או מי שמסייע לו. יש רבנים שפוסלים את הפתרון ומגדירים אותו כ"חילול שבת בפרהסיה". הפתרון המקובל על חלקם הוא הסעת האדם בכיסא גלגלים רגיל ע"י גוי. בכך הם מעצימים את התלות בעובדים זרים, שיש לה תופעות לוואי לא רצויות.
בהקשר הספציפי של נגישות בתי כנסת, הכותב לא מאמין שהיעדר הנגישות הוא מקרי או תוצאה של קשיי תקציב. בחלק מבתי הכנסת יש חיפויי שיש, גופי תאורה יקרים, ריהוט משובח ועוד, כך שקשה להאמין שהכסף נגמר דווקא כשהגיעו לתכנן ולהקים שיפוע ושירותי נכים. המצב חמור במיוחד בעזרת הנשים. קשה לא לחשוב על האפשרות שהממסד הדתי מעדיף להרחיק מעיניו את בעלי המום, כלשון המקורות, כי נוכחותם עלולה לעורר תהיות ביחס למעשי השם שברא אותנו בצלמו…
אם השילוב של מתפללים עם מוגבלויות היה חלק מההלכה או המסורת, כל בתי הכנסת היו נגישים בלי קשר לחוקי המדינה!
לסיכום, יש מקום לדיון אמיתי בנושא ללא טיוח, תוך שיתוף כל הזרמים ביהדות.
קישורים ומידע נוסף
- חנה פרידמן – "העיוור בהלכה". "מכלול" גליון י"ד, 1997. מומלץ לדלג לפרק הכשרות המשפטית.
- חנה פרידמן – "החירש בהלכה" "מכלול" גליון ט"ו, 1998.
- סירוב לחלקה נגישה בבית עלמין כי היא מיועדת לשומרי שבת בלבד. "אין קוברים רשע אצל צדיק". אתר "ישיבה", 2005.
- לסיכום הכנס ב-ynet ב- 2008.
- הרב רמי ברכיהו (מרבני "צהר") – מעמד החירש ביהדות. YNET, 2011.
- הרב יובל שרלו – גידול כלב נחייה וכניסה איתו לבית כנסת. "כיפה", טבת תשע"ב.
- "סיעודי יכול לרדת בשבת במעלית לבית הכנסת?" "(YNET יהדות", ינואר 2010). בעיקר על סיוע עובד זר והיתר שימוש בקטטר בבית כנסת.
- פטור מארנונה לבתי כנסת (אתר של עורך דין), בתי מדרש וישיבות (אתר הכנסת, מרץ 2017). אם אפשר היה להתנות את הפטור בנגישות…
- בעיות סביב הנגשת בית כנסת "מאיר בעל הנס", קרית מוצקין.
- הנגשת בית הכנסת "משכן זבולון" בקרית אתא, 2010. הקישור נעלם.
- נגישות בתי כנסת בקריות – הסיפור הקשה של דניאלה וגיא יקירה. "הד הקריות", 6.4.2012, עמ' 90-92. הקישור נעלם.
- הצעת חוק פרטית של ח"כ יצחק וקנין וח"כ משה גפני להענקת פטור מנגישות לישיבות על-תיכוניות (יוני 2012, הקישור נמחק). ראיון עם ח"כ גפני (יולי 2012).
- תגובת שפרה צח לפטור מנגישות לישיבות (YNET "יהדות", אלול תשע"ב).
- בקיץ 2012 גילינו בית כנסת נגיש להפליא בסמטת הדרום בסביון. בית הכנסת נבנה בשנות הששים והונגש מאוחר יותר, וזה ראוי להערכה מיוחדת.
- אביעד הכהן – על העיוורון ועל היחס לאנשים עם מוגבלות. מכללת "הרצוג" ומכללת "שערי משפט", 2006.
- "אתר כיפה חושף: הישיבות של הציונות הדתית לא נגישות לנכים". JDN, נובמבר 2012. לפי הכתבה, 80% מהישיבות של הציונות הדתית לא נגישות.
- "שליח ציבור בכיסא גלגלים" – מאמר של הרב רא"ם הכהן, "ערוץ 7", ינואר 2013. המאמר עוסק בעיקר בחשיבות העמידה של "שליח הציבור" בזמן התפילה ובעיקר בקריאת התורה.
- באפריל 2013 מתפרסם איסור מטעם ה"ראשון לציון" הרב שלמה עמר על שימוש בקלנועית מכל סוג בשבת ("ערוץ 7"). תגובת הרב רוזן, ראש מכון "צומת" ("ערוץ 7").
- "תורה לרואים בלבד". "מקור ראשון", אפריל 2013. ציטוט ר' שמחה משפירא בנושא עיוורון שהתגלה אחרי החתונה: "אין לך עיגון גדול מזה, כי שמא קודם הייתה יושבת כל ימיה בלא בעל, ממה שהייתה נישאת לסומא" ("יושבת" – נמנעת מלהתחתן).
- ח"כ קארין אלהרר מגיבה על האיסור להיכנס עם כלב נחייה לרחבת הכותל. "וואלה", ספטמבר 2013. יש ראיון מוקלט אצל גבי גזית.
- מחאת "חידוש" על האיסור להיכנס עם כלב נחייה לרחבת הכותל.
- אוקטובר 2013: "האם בית הכנסת שלכם באמת ירוק?" (אתר "כיפה"). "התחרות תבחן לא רק נושאים "ירוקים", אלא גם נגישות לנכים ולקהילה".
- הצעה לתכנון בית כנסת נגיש. "אגוזים עיצוב פנים", אוקטובר 2013.
- עיריית רעננה תומכת בהנגשת בתי כנסת. "דתילי", דצמבר 2013. התפרסם בהקשר של הגשת בקשות לתמיכות בתקציב 2014.
- שילוב תלמידים עם מוגבלויות בישיבת "צביה קטיף". "ערוץ 7", מרץ 2014. האם התחלת שינוי?
- דרישה להנגשת כנסיות בטקסס, מאי 2014. נאמר שם שהחוק דורש נגישות (רמפה) לחלל מבנה הכנסיה ולחדר הייחוד, אך זה לא מספיק.
- עמותת "מקום לכולם": כן תנגישו את בית הכנסת. YNET, ספטמבר 2014.
- יחס בית הדין הרבני בחיפה לחירש בתביעת גירושין ב- 2014. "גלובס", ספטמבר 2014. ציטוט מפסק דין: "… וידוע כי בנישואי חירשים אילמים החשדות בין בני הזוג גבוהים מאוד…".
- לקראת יום כיפור תשע"ה: "בשורה לחגים: בתי הכנסת נגישים יותר". ציטוט של נציב השוויון, מר אחיה קמארה, באתר "סרוגים".
- רבני "בית הלל": להציע חלופות הלכתיות לחגיגת בר מצווה לילדים הסובלים ממוגבלות שכלית. ערוץ 7, ספטמבר 2014.
- "לכל אדם מגיע להיכנס לבית הכנסת, גם לנכים". "מקור ראשון" / NRG, נובמבר 2014. המאמר מזכיר גם טקסי בר-מצווה לילדים עם אוטיזם, "חופת חירש", כלבי נחייה ועוד. יש במאמר עיסוק נרחב בפרויקט של קרן רודרמן להנגשת בתי כנסת.
- פרנסי אולפנת שח"ם בקרית אתא לא מצאו לנכון להנגיש את המקום לטובת הורים עם מוגבלות (דניאלה וגיא יקירה). ההורים תבעו את העירייה וזכו באפריל 2015 (הקישור נעלם).
- "התורה מעניקה שיוויון הזדמנויות למוגבלים" (YNET), "מדוע התורה מפלה כהן נכה בעבודת המקדש?" (NRG). שני המאמרים התפרסמו לקראת פרשת "אמור" באייר תשע"ה.
- דו"ח מבקר המדינה על משרד הבינוי (התפרסם במאי 2015, הקישור נעלם). מסופר שם: "בהמלצת הדרג המקצועי במשרד הבינוי החליט שר הבינוי והשיכון דאז מר אריאל אטיאס [ש"ס] לשנות את הקריטריונים לזכאות לרכישת דירות נכסי רכישה המיועדות לנכים רתוקים, ולאפשר גם למשפחות מרובות ילדים להיכלל במסגרת זו. … בסדרי קבלת ההחלטה וביישומה נמצאו ליקויים רבים ואף חמורים. ההחלטה התקבלה בלי שמשרד הבינוי קיים עבודת מטה…".
- ארגון "משמר" – "במסגרת ההסכמים הקואליציונים יוענק פטור למוסדות חינוך דתיים וישיבות מהנגשת המוסד לנכים". לקראת הרכבת ממשלה, מאי 2015. הנושא מוצג גם מצידו של שר החינוך החדש, שאיננו מהמגזר החרדי (NRG, מאי 2015).
- "פארק לנכים יהפוך לבית כנסת?" הקמת עוד בית כנסת בבני-ברק במקום פארק מתוכנן לילדים עם מוגבלויות. "כל הזמן", יולי 2015.
- כתבה על פתיחת לונה פארק "ביתר-לנד 2" בעיר החרדית ביתר ("המבשר", 24.7.2015). לפי הכתבה, לילדים עם "צרכים מיוחדים" יש שעות פעילות נפרדות מילדים אחרים. התירוץ: עומס… ראו גם "בחדרי חרדים".
- מחקר על יחס המשפחה לילדים עם מוגבלות בחברה הדתית בהשוואה לחילונית. ראיון בטלויזיה החינוכית מיולי 2015 בעקבות כנס בבית איזי שפירא.החוקרת, תמר טאוב ממכללת דוד ילין, הציגה תמונה אופטימית בקטע של ההתמודדות עם המוגבלות בחברה הדתית וטענה שילדים אלה מאושרים יותר מילדים חילוניים במצב שונה. בראיון השתתפה גם ד"ר כרמית נעה שפיגלמן.
- הרב ציון בוארון – אין לצרף למניין משתמשי קלנועית בשבת. "כיכר השבת", נובמבר 2015. הרב לא מכיר בקלנועית מותאמת לשבת ("גרמא").
- "ארגון רבני צהר פוסק שחרשים מחויבים במצוות". "כיפה", דצמבר 2015. הדף מזכיר את הצורך בנגישות בתי כנסת לכל המוגבלויות.
- "מקומם של אנשים עם מוגבלות הוא בלב הקהילה ובית הכנסת". הרב אברהם סתיו, ארגון צהר. "כיפה", דצמבר 2015.
- כנס ארצי של גבאי בתי כנסת, דצמבר 2015 (JDN). דובר שם, בין השאר, על הנגשת בתי כנסת (אין פירוט).
- השפלת נוסעת עם מוגבלות בקו "מהדרין" של "אגד". "חדשות מחלקה ראשונה", ינואר 2016.
- "שליח חב"ד לחירשים: להתפלל בשפת הסימנים". NRG / "מקור ראשון", פברואר 2016. מדובר ביוזמה אישית של חוזר בתשובה, לא מדיניות רשמית של חב"ד.
- במרץ 2016 מתפרסמת באתר NRG כתבה על היעדר נגישות בבתי כנסת למרות תקנות הנגישות החדשות (יחסית). יובל וגנר, נשיא "נגישות ישראל", הביע את מחאתו על המצב וקבע שהמדינה צריכה לקחת אחריות. המשרד לשירותי דת לא רואה עצמו אחראי, לפי תגובה מצוטטת שם.
- "מה התפקיד בעולם של ילדים עם צרכים מיוחדים?". אתר "כיפה", סמוך לשבוע פרשת "אמור", תשע"ו.
- תלמיד עם ניוון שרירים זכה בחידון ההלכה. "חרדים 10", סיוון תשע"ו. אולי זו התקדמות מעניינת לקראת שילוב תלמידים עם מוגבלויות?
- "גלאט קומבינה". אתר "ערב רב", מאי 2016. המאמר עוסק בפתרונות טכנולוגיים-הלכתיים לשבת עבור אנשים עם מוגבלויות (בין השאר).
- "מכעיס: נכה המרותק לכסא גלגלים חשמלי לא הוכנס לבית כנסת ביום כיפור" (ערוץ 10, תשרי תשע"ז; הקישור נמחק). מדובר בבית הכנסת "אגודת שלום" בנתניה. הרב הוא אליהו דוק. התירוץ להרחקת המשתמש בכיסא ממונע היה נוכחות נשים, אבל המתלוננים מכחישים.
- דרישת רבני צוהר להנגיש בתי כנסת. לקראת יום האדם עם מוגבלות (דצמבר 2016) הם מבקשים להתמקד בנגישות לעיוורים. פרטים נוספים במהדורה האנגלית של "ערוץ 7".
- מנהל "דיאלוג בחשיכה" על מניעת כניסה שלו עם כלב נחייה לבתי כנסת. YNET, כסלו תשע"ז. לדעתו ההתנגדות באה מהמתפללים, לא מהרבנים… יש קטע וידיאו.
- שימוש בחילונים כ"גוי של שבת" לתפעול כיסאות ממונעים של שומרי מצוות. אתר "מורשת", כסלו תשע"ז.
- קשיים של אישה וילדים עם מוגבלויות בבית כנסת אורתודוכסי בישראל. ג'רוסלם פוסט, דצמבר 2016 (באנגלית).
- שאילתא בנושא אי-קיום תקנות חוק השוויון בנושא נגישות מקוואות ("כיפה", ינואר 2017). חשוב לשים לב שהדרישה היא לקיים חוק מדינה אזרחי, ההלכה / הנוהג לא דרשו נגישות כזאת.
- יוזמה מקומית של רבנות רמת גן לדרוש אישור רפואי מזוג בעלי מוגבלויות שביקשו להירשם לנישואין. "וואלה", מרץ 2017. פרסום נוסף ב- YNET. נגישות רישום לנישואין…
- "אני עומד בתוקף על זכותנו המוגבלים להשתדך לבני זוג רגילים". אביחי שלי, "הידברות", מרץ 2017.
- הנגשת מקוואות לנשים "בעלות מום", כולל סוגיית הדרישה לטבול ללא בגדים בנוכחות הבלנית. הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, MAKO, מרץ 2017. ראו גם כתבה באתר הכנסת, יוני 2017.
- "מעמדו של חירש-אילם בהלכה". חלק מטור של הרב אליעזר מלמד, "ערוץ 7", מאי 2017.
- "מתפללי בית הכנסת "אוהל יצחק" נגד עיריית חיפה". דרישת העירייה להנגיש בית כנסת על חשבון המתפללים. "כלבו", אוגוסט 2017. חבר מועצת העיר אריה בליטנטל (יהדות התורה) מצוטט כך: "לא ניתן שיסגרו אף בית כנסת בעיר בגלל נושא ההנגשה…".
- "בהוראת הרב: משפחה חרדית נטשה ב'לניאדו' תינוקת עם תסמונת דאון". ערוץ 10, אוגוסט 2017.
- "קריאה לגבאים: אל תשכחו את הנכים". "ערוץ 7", אוגוסט 2017.
- בתי כנסת מיוחדים לילדים ובוגרים עם מוגבלויות. YNET, אלול תשע"ז. נימת המאמר חיובית, אבל אין התייחסות לסוגיית השילוב.
- "יחס ההלכה לבעלי מוגבלויות". הרב אברהם סתיו, "צהר לאתיקה", נובמבר 2017.
- מרכז המידע והמחקר של הכנסת – מידע על הנגשת בתי הכנסת בישראל לאנשים עם מוגבלות. מסמך שהוכן לבקשת ח"כ סמוטריץ', ינואר 2018.
- סירוב בתי כנסת לקיים טקס בר-מצווה לדניאל אפשטיין, ילד עם אוטיזם. ינואר 2018, רדיו 103FM. הנימוק: "הילד טמא ושוטה".
- ביטול נגישות לבית כנסת "מאיר יעקב" בנתניה כדי לחסום כניסת משתמשים בכיסא ממונע בשבת. "כיכר השבת", שבט תשע"ח.
- האם מותר ל"נכה" להשתמש במעלית רגילה בשבת? אתר "הידברות", אלול תשע"ח.
- סקר של "נגישות ישראל": 100% מבתי הכנסת שנסקרו לא נגישים! אתר "נגישות ישראל", ספטמבר 2018. יש גם כתבה בתוכנית "שש עם", ספטמבר 2018.
- נגישות בתי כנסת בניו-יורק ומפרט בית כנסת נגיש. בטאון JTA, תשרי תשע"ט.
- "נדיר למצוא מקווה טהרה נגיש"; ראיונות עם דניאלה יקירה ועם ד"ר רויטל סבירסקי, אתר "הידברות", נובמבר 2018.
- תפילה בשפת סימנים ביוזמת ארגון "שמעיה" ובחב"ד, פברואר 2019.
- "קהילה מכילה עם נגישות" – סרטון על נגישות בתי כנסת מטעם נציבות השוויון והג'וינט לקראת חגי תשרי תש"פ.
- "לאחר מאבק של שנים: אלו המקוואות הנגישים החדשים". "סרוגים", נובמבר 2019. את המאבק הובילו השרה גילה גמליאל, ח"כ (לשעבר) ד"ר עליזה לביא וח"כ מיקי זוהר (אף אחד מהם לא שייך למפלגה חרדית…).
- האם מותר למתנדבת לגעת בנער עם צרכים מיוחדים במהלך הטיפול בו? "כיפה", נובמבר 2019. לתשובת הרב גלעד שטראוס יש השלכות תפקודיות וכלכליות… ההסבר המורחב של הרב חיים שרייבר קשה עוד יותר לקריאה.
- "מכשיר למניעת גמגום הוכשר לשימוש בשבת" ("מקור ראשון", דצמבר 2019). למערכת יש אישור "מכון צומת", סביר להניח שבמגזר החרדי לא מכירים בו.
- "לא נכה, אלא אדם עם צרכים מיוחדים". אורן הלמן כותב על הגדרות נכונות לאנשים עם מוגבלויות. אתר "כיפה", יולי 2020.
- הרב יובל שרלו: "מניין חצר? אל תשכחו את בעלי המוגבלויות". "ישראל היום", ספטמבר 2020. המאמר נכתב בתקופת ההגבלות על ההתכנסות במבנים סגורים בגלל הקורונה.
- "נשות תקוע דורשות להנגיש את מקווה הנשים". "ערוץ 7", פברואר 2022.
- "הנגשת מבני דת, שירותי דת והמקומות הקדושים". פרוטוקול של ועדת משנה של ועדת הרווחה של הכנסת, פברואר 2022, מתוך אתר "נבו".
- " "אני נלחמת ומתבזה": מבני הדת בישראל לא מונגשים לבעלי מוגבלויות". בתאל קולמן, "מקור ראשון", מרץ 2022.
- רבי בנימין חותה – "האם מותר לתת לאוטיסט מחשב בשבת?". "המחדש", יולי 2022. שימו לב לטרמינולוגיה…
- "מתנת יום הולדת: 2 מיליון שקל להנגשת בתי הכנסת". ערוץ 7, אוקטובר 2022. מדובר בחבר המועצה יהודה פרוידינר שהגדיל את התקציב לנושא.
- תקציב של 2 מיליון ש"ח להנגשת בתי כנסת. ערוץ 7 וחדשות 02, ינואר 2023. נקווה שזה לא יהיה על חשבון הנגשת מרפאות, סניפי דואר ומבני ציבור חיוניים אחרים.
צווי נגישות ותביעות נגד בתי כנסת ומוסדות דת
*. תביעה של אברהם רואש להנגשת בית כנסת בנתניה. אברהם גם הופיע בתקשורת בנושא.
*. צו נגישות בעניין בית כנסת של העדה האתיופית בקרית ים. נציבות השוויון, ינואר 2015.
*. צו נגישות בעניין 'בית כנסת בישוב מסילת ציון' . נציבות השוויון, אפריל 2019.
*. "הוגשה תביעה על סך 67500 ₪ כנגד בית כנסת חדש במזכרת בתיה, שבו 3 קומות אך אין מעלית". מתוך "סיכום פעילות שנתית 2020", נציבות השוויון.
