20/02/2017
הליך הטמעת נגישות בארגון הוא הליך מורכב, אך מחויב במסגרת חקיקת הנגישות המגדירה בדיוק מה נדרש לבצע בכל נושא ובאיזה לוח זמנים. ההחלטה יכולה לנבוע ממספר סיבות: עסקית, חברתית וחוקית
כבר מעל ל-25 שנה בעולם כולו, ובארץ משנת 2005, מקודמת חקיקת נגישות, המתייחסת לכל סוגי המוגבלויות ולכל תחומי החיים. הרציונל מאוד פשוט ואנושי: לכל אדם יש את הזכות הבסיסית לשוויון הזדמנויות.
בעולם כולו מדברים על כך שסטטיסטית כמות האנשים עם מוגבלות נעה בסביבות ה-15-20% מהאוכלוסייה. כ-9% הינם אנשים עם מוגבלויות קשות, שעבורם הימצאות הסדרי נגישות היא קריטית לצורך שילובם בחברה. האו"ם מגדיר נישה זו כ"מיעוט הגדול בעולם".
רוב האנשים מכירים ומבינים את נושא הנגישות מבחינה פיזית, כי הרי אינטואיטיבי לחשוב שנגישות היא לאדם הנעזר בכיסא גלגלים. מכאן נובעות ההבנה והקבלה של הצורך להנגיש חניות נכים, דרכי גישה, מעליות ושירותים ולהנמיך דלפקים. אך נגישות הינה צורך לכל סוגי המוגבלויות, כך שנדרשות התאמות גם לעיוורים ולקויי ראייה, חירשים וכבדי שמיעה, אנשים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות, ובכלל – לכל אדם עם צורך מיוחד.
הלקוח והארגון
חשוב להדגיש שנגישות אינה רק בכל הקשור למבנה. נגישות מתחייבת בכל התהליך המתקיים בין הלקוח לעסק או לארגון. כדי להפוך ארגון לנגיש, יש להנגיש את המבנים/חנויות, להדריך את העובדים לשירות נגיש, להנגיש את המוקד הטלפוני, להנגיש את אתר האינטרנט/אפליקציות/מכשירים אוטומטיים, לייצר ערוצי תקשורת נגישים, כגון מייל, פקס ו-SMS, לארגן מידע בפורמטים נגישים, כגון ברייל, כתב מוגדל וקובץ קולי, להעסיק עובדים עם מוגבלות, לוודא שהפרסום נגיש ולהנגיש את האירועים והכנסים אותם מארגנים לעובדים ו/או ללקוחות.
את נושא הנגישות ניתן להציג באופן הבא: מטרתנו כארגון לוודא ש-100% ממבנינו/ משרדינו/ חנויותינו, שירותנו ומוצרינו זמינים, נגישים ונוחים לשימוש ל-100% מלקוחותינו, כשבין אלה גם אנשים עם מוגבלות. כך לדוגמה, אם אתרי האינטרנט והמוקד הטלפוני והעובדים הם רק בשפה העברית, הארגון מפסיד את דוברי הרוסית ערבית וכדומה. אם אתר האינטרנט אינו נגיש ללקויי ראייה ועיוורים ואם המוקד הטלפוני אינו מותאם למתקשים בשמיעה ודיבור ואם העובדים לא עברו הדרכות כיצד לתקשר ולסייע ללקוח עם מוגבלות ראייה, שמיעה, הבנה או תקשורת – המפסיד בכל אלה הינו הארגון.
מדובר בהליך מורכב, שנדרשת לו הטמעה, אך הוא מחויב במסגרת חקיקת הנגישות, המגדירה בדיוק מה נדרש לבצע בכל נושא ובאיזה לוח זמנים. החקיקה אף מגדירה הקלות ופטורים ואת נושא האכיפה.
מגוון סיבות
ההחלטה להטמיע נגישות בארגון יכולה לנבוע ממספר סיבות: הסיבה העסקית, החברתית והחוקית. מבחינה עסקית, מדובר בקהל מטרה גדול – כאמור, כ־18% מכלל האוכלוסייה. בתחומים כגון תיירות, תרבות, מסעדות וכדומה, גודל קהל המטרה הינו כפול ומכופל, מאחר שלמקומות אלה האדם עם המוגבלות מגיע עם בני משפחה וחברים. כך שההכנסה מוכפלת רק בגין העדפת מקום נגיש על פני האופציה שאינה נגישה. ולכן ניתן לציין שעסק נגיש יגדיל את היקף הלקוחות ואף את הרווחיות, ומומלץ להתייחס לתקציב הנדרש כאל השקעה ולא הוצאה. מבחינה עסקית, נראה גם שיפור בשביעות הרצון של הלקוחות, הימנעות מפגיעה תדמיתית ואף מעשה נבון מבחינת ניהול סיכונים, בכך שנימנע מתביעות. מבחינה חברתית-תאגידית, לא ייתכן שארגון שמתייחס בחשיבות לנושאים חברתיים, יתעלם מקהל מטרה כה גדול ומיוחד של אנשים עם מוגבלות וקשישים ויעמיד עצמו בחשיפה לביקורת חברתית. מבחינה חוקית, כל ארגון שפועל לפי חוק נדרש להיערך ולפעול להנגשה, אחרת ייאלץ להתמודד עם מהלכי תביעה ואכיפה.
תהליך ההנגשה
אם יו"ר או מנכ"ל הארגון מחליטים על הנגשה, יש חשיבות לדרך, כלומר – לבצע את הטמעת הנגישות בצורה יעילה, מקצועית וחסכונית. עמותת נגישות ישראל, המלווה כבר שנים בתהליך זה ארגונים גדולים, כגון הבנקים, חברות הסלולאר, חברות ביטוח, רשתות קמעונאיות, רשתות בתי מלון, מסעדות, אטרקציות ועוד, למדה מניסיונה שבעצם מדובר בהליך של שינוי ארגוני – תהליך בו נייצר בארגון מעין DNA של נגישות. עמותת נגישות ישראל מתמחה בליווי והטמעת הנגישות בארגונים גדולים, ואף פיתחה מודל ייחודי, יעיל, פשוט וחסכוני ליישום ההנגשה.
להלן מודל עמותת נגישות ישראל ל-DNA נגיש. התהליך מורכב מהשלבים הבאים:
- הצגת התהליך, מצב החקיקה והמודל להנהלת החברה.
- מינוי מוביל ארגוני (ברמת סמנכ"ל) לתהליך הנגישות בארגון.
- מינוי רכז נגישות והכשרתו.
- הקמת ועדת נגישות, שתכלול נציגים מכל מחלקות הארגון.
- תהליך אבחון ומיפוי פערי נגישות בארגון.
- יצירת מודעות ארגונית לנושא הנגישות.
- בניית תכנית רב-שנתית להטמעת הנגישות בארגון.
- ביצוע שיפורי נגישות לפי תכנית העבודה.
- מעקב ודיווח חצי שנתי על סטטוס ההתקדמות/ביצוע ההנגשה/פיתוח נושא הנגישות בארגון.
- פרסום הסדרי הנגישות ללקוחות.
כל התהליך מבוצע בליווי וייעוץ להטמעת נגישות של היועצים המומחים של נגישות ישראל – ייעוץ ארגוני, ייעוץ נגישות, ייעוץ משפטי ומומחים אחרים. כל השירותים במקום אחד.
ארגונים רבים אף הצטרפו לפורום עסקים מקדמי נגישות ישראל, להשגת שתי מטרות: האחת, קידום המודעות והנגישות במגזר העסקי/ארגוני, תוך שילוב חברות מובילות המהוות דוגמה. השנייה, קידום הנגישות הלכה למעשה, ברמה המקצועית והמתקדמת ביותר בארגונים מובילים בישראל. הצטרפות לפורום עסקים מקדמי נגישות הינה הצהרת מחויבות ארגונית לקידום נגישות העסק, השירות והמוצר ללקוחות עם מוגבלות.
חברי הפורום נהנים מליווי וייעוץ אסטרטגי להנגשת הארגון בשיטת "נגישות ישראל", הכוללת: השתתפות בכנסים מקצועיים, עדכונים שוטפים וקורסים של מרכז ההדרכה ללימודי נגישות ישראל. רווח עסקי, תדמיתי וחברתי.
אומנם תהליך ההנגשה מבחינת החוק כבר יצא לדרך, אך סיומו לארגונים גדולים מתאפשר עד לסוף 2017. ולסיכום, עסק נגיש הוא עסק מרוויח, וזה הזמן לפעול להטמעת הנגישות בצורה מקצועית וליצור DNA נגיש.
