חדשות

השאלה הזאת עולה מצד משרדי ממשלה וחברות אוטובוסים בטענה: "השקענו מיליונים בהנגשה, מדוע הנכים לא מנצלים את השירות?". מבחן התוצאה הוא בהערכת האדם עם המוגבלות בדבר האפשרות להגיע מנקודת המוצא ליעד (בכלל וגם בביטחה ובזמן סביר).

ב- 2003 נחתמו תקנות שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית). נקבע בהן שכל אוטובוס חדש וכל קרון רכבת חדש שיירכשו מ- 2003 והלאה, יהיו נגישים. יש פירוט של דרישות הנגישות, הקוראים מוזמנים להשוות את הכתוב בתקנות למציאות.

בפועל הרכבת וחברות האוטובוסים עומדות (לכאורה) בדרישה הטכנית של רכישת כלים נגישים בלבד. חלקן אף מתהדרות בזה כאילו שהן "עושות טובה" ולא רק עומדות בדרישת חוק/תקנה. הבעיה היא בתפעול הכלים הנגישים כמפורט להלן:

*. בשלב זה אין אוטובוסים בין-עירוניים נגישים (התקנות מ- 2003 מחייבות רק אוטובוסים עירוניים ורכבות). הרכבת לא מגיעה לכל ישוב בישראל.

*. יש תלונות חריפות על נהגי אוטובוסים שנמנעים מהפעלת אמצעי נגישות (שיפוע מהמדרכה לדלת, עיגון כיסא גלגלים לצורך נסיעה בטוחה יותר).

*. לפעמים האוטובוס מתקשה להגיע לשפת המדרכה עקב חניה פרועה. יש כאן צורך באכיפה וחינוך.

*. רוב האוטובוסים עדיין לא נגישים ולכן זמני ההמתנה של נכים עלולים להיות ארוכים מהרגיל כאשר בקו נתון יש אוטובוסים נגישים ולא נגישים.

*. דובר אחת החברות מספר על סידור "מצוין" בין נכים שנוסעים בשעות ובקווים קבועים לבין הנהגים הקבועים של של אותם קווים. זה לא פתרון עבור מי שרוצה לנוע באופן ספונטאני כאחד האדם.

*. הצורך בהודעה מראש על נסיעה ברכבת מהווה מחסום בפני השימוש בה. מנהלי התחנות נמנעים מסיוע לנכים אחרי שעה מסוימת (בלי קשר ללוח הזמנים) גם אם בוצע תיאום טלפוני. נכה שמאחר לנסיעה לא יכול לבחור ברכבת הבאה.

*. נהגים / כרטיסנים נמנעים מאכיפת פינוי מקומות ישיבה לנכים לפי החוק.

*. תחזוקה לקויה בתחנות (מעליות, שירותי נכים) תורמת להסתייגות ממעבר דרכן. לעיתים בוחרים במכרז את הציוד הזול ביותר (שאמינותו בהתאם).

*. הקישור בין התחנות למוצא וליעד הסופי צריך להתבצע במוניות נגישות ("לונדון" למשל). בפועל הזמינות שלהן מוגבלת ביותר ויש מחסום של מחיר.

יש גם בעיות כלליות בתחבורה הציבורית בישראל. הנכים נפגעים מהן לפחות כמו יתר האזרחים:

*. אין תחבורה ציבורית בחלק גדול משעות וימי הפנאי. אין תחבורה ציבורית כשחוזרים מבילוי בלילה או כשחפצים לבקר קרובי משפחה בשבת.

*. קווי האוטובוסים לא מתעדכנים לפי התפתחות הישובים והכבישים. יש ישובים ושכונות שאין להם קו אוטובוס סדיר.

*. הצפיפות בחלק מהרכבות והאוטובוסים מוגזמת (בעיקר בשעות השיא). אין מקום סביר לתיקים ולציוד אחר שנוסעים צריכים לקחת.

הנושא עלה ברשת א' בתוכנית "הכל צפוי" ב- 24.1.2007:

https://aisrael.org/Index.asp?ArticleID=5981&CategoryID=678&Page=1
אם כי לא התאפשר שם דיון מעמיק בכל האספקטים המוסברים לעיל.

לפירוט נוסף של הבעיות לפי אמצעי תחבורה וחברות, ראו ב"מדור תלונות נגישות", "תחבורה".

מקור: נגישות ישראל