Skip to main content

מושגי יסוד בנגישות

אדם עם מוגבלות – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים; (סעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).

את התפיסה החברתית המשתקפת היטב בעולם המשפט ניתן לבחון באמצעות בג"צ בוצר (1996).

מסמך זה מציג את התפיסה החברתית שרחבה בעבר ואת השינוי שחל בתפיסתינו לאנשים עם מוגבלות.

בעבר רווחה ההשקפה כי הנכה הוא שונה –

 – יש לטפל בו תוך הפרדה מהחברה ("Separate but equal").
 – מטרת ההסדרים הינה להיטיב עמו בבדידותו

כיום ההשקפה היא שיש לשלב את הנכה בתוך החברה ולהבטיח לו שוויון של הזדמנות ("Integrated and equal").

 – הפרדה מעמיקה את חוסר השוויון ומנציחה הפליה.
 – הנכה הוא אדם שווה זכויות. אין הוא מצוי מחוץ לחברה או בשוליה. הוא חבר רגיל בחברה שבה הוא חי.

תכלית החקיקה היא לאפשר את שילובו של הנכה בחברה, הגשמת הערך המרכזי של השוויון בכל הנוגע לנכה.

 – שוויון של הזדמנות.
 – עצמאות ואי-תלות.
 – להגן על כבודו של הנכה וחירותו על-ידי הבטחת שוויון והשתתפות בחברה בכל תחומי החיים.

מצורפת הרחבה על בג"צ בוצר – לחצו כאן

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות –

בשנת 1998 חוקקה הכנסת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שבא להגן על זכויותיהם של נכים.

כאמור בסעיף 2 לחוק: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

נגישות –

אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכנית ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי, בטיחותי וסביר". (סעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 2005).

נגישות מושגת כאשר אין מכשולים החוסמים את אפשרות הגישה העצמאית של כל אדם ואדם למקומות, מתקנים או מידע ללא צורך בסידורים מיוחדים (ויקפידיה).

ענפי הנגישות –

ניתן לחלק את ענפי הנגישות באופן הבא:

1. נגישות מתו"ס:

א. מבנים וסביבתם הקרובה
ב. תשתיות (כבישים, מדרכות, גשרי הולכי רגל וכו')
ג. סביבה (פארקים, אתרי טבע וכו')

2. נגישות השירות:

שירות יכול להינתן כשירות פרונטאלי או שירות באמצעי טכנולוגי.

"שירות ציבורי" – אחד מאלה:

(1)  שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי
(2)  שירות מהשירותים המפורטים להלן המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;


א.  שירות בריאות; ב.  שירות בידור; ג. שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולענין נגישות השירות הציבורי – למעט שירות חינוך כמשמעותו בסימן ז'; ד.  שירות רווחה; ה. שירות ספורט; ו. שירות תיירות; ז.  שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לענין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרק ה', למעט לענין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב;  ח. שירות תרבות; ט.  שירות הארחה; י.  שירות מסחר; יא.  שירות דת; יב.שירות אנרגיה;  יג.  שירות בזק; יד.  שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

נגישות שירות ציבורי

(א)  שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ב)  מי שאחראי להספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.
(חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות סעיף 19 י', יא', תוספת שניה)

3. נגישות טכנולוגית במסגרת נגישות השירות:

א. נגישות באינטרנט
ב. נגישות של מכשירים המספקים שירות (כספומט נגיש וכו')
ג. נגישות של שירותי טלפוניה (מכשירים ושירותים הניתנים ע"י חברות הטלפוניה (SMS, מוקד שירות וכו')

נגישות באינטרנט –

האינטרנט חיוני לאנשים עם מוגבלויות אף יותר מאשר לאנשים ללא מוגבלויות, מאחר והוא מקנה גישה למוצרים, שירותים ומידע שאנשים עם מוגבלויות אינם יכולים לקבלם אחרת בשל מוגבלותם.

פעולות הנראות כפשוטות לביצוע באינטרנט, כגון קריאה, ניווט, חיפוש, עריכת קניות ועוד, עלולות להיות קשות, או בלתי אפשריות, לביצוע על-ידי אנשים עם מוגבלויות.

 – מדוע אנשים עם מגבולות מתקשים לגלוש?

יכולת הפעלה: כל מי שאינו יכול להפעיל עכבר ויכול להפעיל מחשב רק באמצעות מקלדת או אמצעי אחר, מתקשה לגלוש באינטרנט – כגון, פגועי גפיים עליונות, אנשים הסובלים מרעידות בידיים, אנשים המתקשים במוטוריקה עדינה. אנשים המתקשים בכתיבה אינם יכולים למלא טפסים מקוונים.

יציבות טכנולוגית: פן זה של נגישות לאינטרנט עוסק ביציבות ובסטנדרטיות של החומרה והתוכנה. אי עמידה בתקנים משבשת את היכולת של הגולשים לגלוש באתרים מבלי להיתקל בבעיות. למשל, בעיית העברית הויזואלית אינה מאפשרת לטכנולוגיות מסייעות שמקריאות טקסטים עבור עיוורים ולקויי ראיה לעבוד.

אז מה צריך לעשות?

הנגשה של האתרים – מפתחים של אתרי האינטרנט נדרשים לעמוד בסטנדרטים מסוימים ולבצע פעולות מסוימות שיאפשרו למשתמשים בעלי מוגבלויות לגלוש (פעולות כמו: הסברים טקסטואליים לאובייקטים גראפיים, יכולת לשלוט על גודל וצבע הטקסטים ושאר התכנים ועוד).

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן