מיכל טבקמן, רכזת הנגישות של האוניברסיטה העברית בי-ם, הוציאה חוברת נגישות השירות, להנחיית הסגל האקדמי והמנהלי בטיפול באנשים עם מוגבלות.
מתוך החוברת:
בשנים האחרונות מדינת ישראל עוברת תהליך של שינוי ביחסה לאנשים עם מוגבלות. עיקר השינוי מתבטא בהכרה בזכותם הבסיסית של אלה לחיים מלאים ויצרניים, חיים של הגשמה עצמית, לא בשולי החברה אלא תוך שהם משולבים בכל תחומי העשייה האנושית. ביטוי מובהק למגמה זו הוא חקיקת חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998. חוק השוויון מגדיר את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ואת מחויבותה של החברה הישראלית לזכויות אלה.
תהליכים דומים התרחשו בעשורים האחרונים ברוב המדינות המפותחות בעולם. ביטוי לכך ניתן למצוא באמנה בינלאומית של ארגון האומות המאוחדות שנחתמה ב-2006 ועוסקת בזכויות אנשים עם מוגבלות.
ישראל התחייבה לאמץ את האמנה ולמעשה כללה את עקרונותיה במסגרת חוק השוויון.
יותר מעשרה אחוז מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלות- אנשים שיכולותיהם שונות מהיכולות הנחשבות בחברה כנורמטיביות. לפי חוק השוויון אדם עם מוגבלות הוא "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".
תנאי מרכזי לשילוב אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים הוא נגישות. הגדרת הנגישות בחוק השוויון היא "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".
כדי לאפשר נגישות יש להתאים את הסביבה או את השירות לאנשים עם מוגבלות. ההתאמה יכולה להיעשות באמצעים טכנולוגיים, בשינויים פיזיים ובסיוע אנושי.
קיימים שני ממדים עיקריים למושג נגישות:
- הנגשה פיסית: בניית סביבה פיזית חדשה או שינוי הסביבה הקיימת כך שאנשים עם סוגים שונים של מוגבלות יוכלו להגיע ולהיכנס אליהן, לנוע ולהתמצא בתוכן בקלות
בביטחון ובאופן עצמאי.- הנגשת השירות: התאמת נהלים, הליכים ונוהגים של השירות וכן מתן אמצעי ושירותי עזר על מנת לאפשר לאדם לקבל מידע הניתן או מופק במסגרת המקום או על מנת
שיוכל להשתתף בתכניות ובפעילויות המתקיימות בו.בחוברת זו תוכלו לקבל מידע לגבי שש אוכלוסיות מרכזיות של סטודנטים עם מוגבלות: סטודנטים עם מגבלת ראייה, שמיעה, למידה, מגבלה נפשית, מגבלת ניידות ומחלות כרוניות. המידע יתמקד בתיאור המגבלה, מחסומים ללמידה והמלצות לנגישות השירות.
האוניברסיטה רואה עצמה מחויבת לתת מענה לצרכים של קבוצות סטודנטים בעלי מוגבלויות שונות ולאפשר שוויון הזדמנויות על מנת שיוכלו להגיע למיצוי יכולותיהם וזאת תוך שמירה על הרמה האקדמית והשוויון בין כל הסטודנטים.
המלצות כלליות להנגשת השירות
חשוב לדעת:
- חלק מהסטודנטים בוחרים לחשוף את מגבלתם ואחרים בוחרים שלא לעשות זאת.
- חלק מהסטודנטים מתמודדים עם מגבלה לא נראית כמו מגבלה נפשית, ליקוי למידה או מחלה כרונית. למרות שאינך רואה את המגבלה היא יכולה להפריע מאוד לתפקוד ויש לתת לה מענה.
- צרכי הנגישות של סטודנטים בעלי אותו סוג מגבלה יכולים להיות שונים. בנוסף, צרכי הנגישות של אותו סטודנט יכולים להשתנות במהלך שנת הלימודים.
- סטודנט שיצר קשר עם יחידת הנגישות יכול לספק מכתב המפרט את השפעת המגבלה על התפקוד האקדמי ולאילו התאמות הוא זקוק על מנת לאפשר לו תפקוד מרבי.
- חלק מהזכויות הניתנות עבור סטודנטים עם מגבלה על מנת לאפשר להם לבטא את ידיעותיהם, הם מבחנים בתנאים מותאמים. ההתאמות באות לידי ביטוי בשינוי אופן העברת המבחן כמו הארכת זמן, בחינה בחדר נפרד וכו’. מטרת ההתאמות היא לעקוף את הליקוי התפקודי מבלי לפגוע בתחום הנמדד או בסטנדרט האקדמי. ההתאמות אינן אמורות לתת יתרון למי שמקבל אותן על פני סטודנטים אחרים.
