עמותת נגישות ישראל הפועלת לקידום הנגישות מסייעת, בין יתר פעילותיה, לאנשים עם מוגבלות בטיפול בתלונות אישיות בנושאי נגישות מול רשויות ועסקים
לכבוד
הועדה לפניות ציבור
הנדון : נייר עמדה לוועדת פניות ציבור בכנסת ישראל בנושא נגישות תחבורה
עמותת נגישות ישראל הפועלת לקידום הנגישות מסייעת, בין יתר פעילותיה, לאנשים עם מוגבלות בטיפול בתלונות אישיות בנושאי נגישות מול רשויות ועסקים.
במסגרת פעילותה זו טיפלה העמותה רק בשנה האחרונה בכ- 500 תלונות נגישות כאשר רבות מהן עסקו בבעיות נגישות בתחבורה ציבורית כולל אוטובוסים, רכבת, מוניות ומטוסים.
יצוין כי קיימות עוד תלונות רבות שהגיעו ישירות לעיתונות ובידי העמותה עותקים של כתבות המחזקות את תמונת הנגישות הבעייתית הקיימת בתחבורה הציבורית.
מרוב התלונות עולה תמונה עגומה לפיה קיימת בעיה רצינית בכל הנוגע לנגישות השירות ומודעות של עובדים. כן עולה כי התקנות שתוקנו בנושא תחבורה ציבורית הינן תקנות מיושנות שיש לעדכנן על מנת שיתנו מענה מלא לכל סוגי המוגבלויות השונות. העמותה אף פנתה בעניין זה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולמשרד התחבורה.
להלן תקציר תלונות שהתקבלו:
לעניין אוטובוסים עירוניים
1. הגיעו תלונות על: היעדר אוטובוסים נגישים באזורים מסוימים בארץ כגון העיר אילת; אי-הפעלת רמפה; עצירה רחוק מהמדרכה (לא רק בגלל מכוניות חונות) –קושי למוגבלי ניידות ולקויי ראייה ומקרים של נפילה; בעיית נגישות לנמוכי-קומה; צפיפות כגורם סיכון לנפגעי ראש; סירוב לכיסא ממונע.
2. דוגמא לתלונה שהתקבלה בעמותה והועברה לידי הועדה הינה תלונתה של הגב' ויקי משעני. ויקי ישובה על כיסא גלגלים ממונע ומשתמשת בתחבורה ציבורית מידי יום כדי להגיע למקום עבודתה בבנק המזרחי. למרבה הצער ויקי נתקלת פעמים רבות בסירוב של נהגים להעלותה לאוטובוס. כך ביום 22/11/10 כשביקשה לעלות לאוטובוס נגיש של דן סירב הנהג בכל תוקף להעלותה בטענה כי: "ישנה הוראה מדן לא להעלות כיסאות ממונעים באישור משרד התחבורה". לא למותר לציין כי הדבר גורם לויקי שנאבקת על זכותה האלמנטארית להגיע לעבודה באופן עצמאי לסבל יומיומי וצער רב .
3. דוגמא נוספת לתלונה שהתקבלה בעמותה והועברה אף היא לוועדה היא תלונתו של מר יעקב ביטון שהינו עיוור ועושה שימוש באוטובוסים כדי להגיע ממקום למקום. לדברי יעקב בתחנה המרכזית בבאר שבע האוטובוסים אינם עוצרים בסמוך לתחנה ולמדרכה מכיוון שמוניות "גן הצבי" חונות לאורך כל הרציפים. התוצאה היא שהאוטובוס חונה חניה כפולה וכך כשיעקב יורד מן האוטובוס הוא נתקל במונית/שלוליות ודברים אחרים ונופל. קל וחומר אנשים עם מוגבלות בניידות הנעזרים בכיסא גלגלים ונאלצים לרדת באמצע הכביש. יעקב פנה למשרדי ממשלה, לרשות מקומית לעיתונות ועוד אך לא קיבל תשובות מספקות וחש חוסר אונים.
4. בנוסף לאמור לעיל, עולה בעיה נוספת של מסכי מידע באוטובוסים: לפני כשבועיים הגישה עמותת נגישות ישראל, ארגון הגג ועמותת נמ"ג בג"ץ באמצעות משרד עו"ד יהודה רסלר וע"י עו"ד תומר רייף ממשרד זיסמן, אהרוני גייר ושות' על מנת לוודא התקנת מסכים נגישים שיתנו מענה רחב לכל סוגי המוגבלויות. העתירה נגד משרד התחבורה וחברת אגד עניינה החלטת אגד שלא להתקין מערכות ומסכי מידע רחבים ומתקדמים באוטובוסים העירוניים אותם היא מפעילה ותחת זאת להתקין מסכי מידע צרים המבוססים על טכנולוגיה מיושנת אשר תציג כתוביות מרצדות ואינה עולה בקנה אחד עם חובת הנגשת שירותי התחבורה הציבורית. יודגש כי המערכות המתקדמות נותנות מענה למגוון רב של צרכים בקרב אנשים עם מוגבלויות דוגמת, לקויי שפה, אנשים בעלי לקויות קוגניטיביות, קשישים, ילדים,מתקשים בראיה, חירשים ועוד, בעוד שהצגים הצרים נותנים מענה מוגבל ביותר.
5. יצוין כי עמותת נגישות ישראל פועלת ומקיימת הדרכות לנהגי אוטובוס בנושא השירות לאנשים עם מוגבלויות אך טרם הגיעה לכלל הנהגים בישראל. נושא ההדרכה מהותי מאחר ולעיתים גם אם האוטובוס נגיש אך אם הנהג לא יסייע ויעזור – במבחן התוצאה השרות אינו נגיש.
6. העמותה סבורה וממליצה כי יש לעדכן את התקנות בנושא ולחייב נהגים לעבור הדרכת שרות נגיש, לעדכן את דרישות הנגישות מהאוטובוסים ובתחנות וכן להגביר את האכיפה ולהטיל סנקציות שיהוו הרתעה של ממש על מי שפוגע בזכות היסוד של אנשים עם מוגבלות לנגישות.
אוטובוסים בין-עירוניים (לא חייבים בנגישות כסא גלגלים)
7. תלונות על המצב החוקי ועל כך שקיימים קווים פרבריים שאפשר היה להכליל אותם ברשימת הקווים העירוניים. תושבי הפריפריה נאלצים לוותר על נסיעות או לשלם מחירים גבוהים ביותר כדי להגיע למוקדי השירות, הקניות והבילוי בערים הגדולות.
8. יתרה מזאת, מצב בעייתי זה מונע מאנשים עם מוגבלות לעיתים קרובות לעבוד במקומות עבודה שההגעה אליהם כרוכה בנסיעה באוטובוס בין-עירוני. כך, למשל מציינת הגב' ויקי משעני בתלונתה שמקום עבודתה בנק המזרחי עתיד לעבור ללוד בתחילת שנת 2012 ומשמעות הדברים מבחינתה כי היא תיאלץ לעזוב את עבודתה.
9. נושא זה גם בעייתי מבחינת תיירות לאנשים עם מוגבלות.
10. העמותה סבורה וממליצה כי יש לעדכן את החוק בנושא ולחייב תחבורה ציבורית בינעירונית נגישה.
תחנות אוטובוס / רכבת / מרכזיות
11. הגיעו תלונות על בעיות נגישות שונות: מוניות חוסמות רציפי אוטובוס, שירותי נכים חסרים או נעולים או במצב גרוע, יש תחנות רכבת ללא חניה וללא מקום להעלאה והורדה של נוסעים. מצוקת חניה ואכיפה בתחנות רכבת; בעיות שילוט וכריזה – תוצאה קיצונית: האסון עם שמואל כץ ז"ל. תכנון לקוי של תחנות חדשות.
12. אנו סבורים כי יש להגביר את האכיפה והפיקוח בתחנות השונות.
רכבת ישראל
13. דוגמא לתלונות שהגיעו על ידי פעילי העמותה עצמה היו של הגב' רויטל סבירסקי ומר אמיר מנקר. תלונות אלו הועברו אף הן לידי הועדה.
14. מתלונותיהם של הגב' סבירסקי ומר מנקר עולות הבעיות הבאות:
• יחס משפיל מצד עובדים ;
• בעיות מול עובדים בתיאומים להתקנת המעלון;
• על אף תיאום מראש כנדרש, מפעילי המעלון לא היו מוכנים במקום וכך נאלצו רויטל ואמיר להיעזר בחיילים כדי לרדת מן הרכבת .
15. בנוסף לאמור לעיל, קיימת בעיית מידע ללקויי שמיעה ברכבת . אומנם קיימים צגי מידע אך הם לא תמיד עובדים ולא תמיד מעודכנים. כך, למשל, בעת שינויי זמנים ורכבות שנעשים בהתרעה מהירה .
16. בעיה אמיתית נוספת היא היעדר בהירות לגבי כניסתן של קולנועיות לרכבת. על הרכבת לקבוע את ההגדרה של קולנועיות המורשות להיכנס לרכבת ולפרסמן לציבור.
17. אין ספק כי ההתנהלות ותודעת השירות של עובדי הרכבת לאנשים עם מוגבלות הינה בעייתית מאוד. אנו סבורים כי על הרכבת להשקיע בהדרכות של עובדיה, להטמיע נהלים ברורים בנושא וכן לפעול לייעול תהליכים (כגון מתן אסמכתא עם מספר ללקוח לפנייה להתקנת מעלון) כל זאת על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות לנסוע ברכבת באופן עצמאי , בשוויון ולא פחות מכך בכבוד!
18. העמותה סבורה וממליצה כי יש לעדכן את החוק והתקנות בנושא ולהגדיר שיפורי נגישות ושרות על מנת שאמצעי זה יהיה נגיש ושימושי.
מוניות
19. קיימת בעיה בסיסית אמיתית והיא שאין מספיק מוניות נגישות בארץ . לא למותר לציין כי הדבר מונע מאנשים המתניידים באמצעות כסא גלגלים לעשות שימוש במוניות. יש להגביר את הדרישה למוניות נגישות, לעודד ולתת תמריצים לנהגי מוניות על מנת שירכשו ויפעילו מוניות נגישות.
20. יש להבהיר שמונית נגישה היה האמצעי הזול ביותר שיכול להביא את האדם מביתו הפרטי ועד לקו האוטובוס העירוני. עלויות הסעיות הינם יקרות ואינם זמינות בכל עת.
21. זאת ועוד, בעמותה התקבלו תלונות רבות על סירוב להסיע כלב נחייה, ניסיון "לסדר" עיוורת במחיר, סירוב להסיע אנשים בכיסאות גלגלים או דרישות לא חוקיות לתוספת במחיר.
22. דוגמה לתלונה שהתקבלה בעמותה ואשר הועברה לידי הועדה היא תלונתה של רות יהב שנתקלה בבעיה קשה מול נהג מונית. במהלך אחת מנסיעותיה של רות הודיע לה נהג המונית כי הוא סוגר את המונה כי הסכום הגיע ל- 73 שקלים ולא נעים לו. רות ביקשה שלא יעשה כן כי ממילא היא צריכה קבלה על הנסיעה אך הנהג המשיך בשלו וטען כי לא יכול להוציא לה קבלה. רות פנתה אל הסדרן ומנהל התחנה בנושא אך על אף פניותיה בקשתה לא נענתה. רות ציינה עוד בתלונתה אלינו כי עד לפני כשנתיים החזיקה כלב נחייה.נהגי מוניות רבים סרבו להסיע אותה עם הכלב או שהתעלמו ממנה גם כאשר היו פנויים. למרבה הצער הדבר עזר לרות להחליט שלא לקחת כלב חדש במקום האחרון שהיה לה.
23. העמותה סבורה וממליצה כי יש לעדכן את החוק והתקנות בנושא ולייצר מצב בו בכל הארץ תהיינה זמינות מוניות נגישות.
תעופה
24. בעמותה התקבלו תלונות נגישות הן לגבי הטרמינל והשירות והן לגבי קבלת שירות וסיוע במטוסים עצמם. לדוגמא אי קבלת סיוע ועזרה באמצעות דלפקי שירות נגישים מיועדים שאינם מאוישים דרך קבע , בעיות חניה, בעיות סיוע , בעיות הזמנת מקומות נגישים בטיסה לאנשים שלא יכולים לקפל רגליים זמן המתנה ארוך עד יציאה מהמטוסים, חוסר תמלול ללקויי שמיעה של סרטוני בטיחות.
25. העמותה סבורה וממליצה כי יש לעדכן את החוק והתקנות ולאמץ את תקנות האיחוד האירופי בנושא
היעדר נגישות של אתרי האינטרנט של המפעילים השונים בתחום- אוטובוסים/רכבת/ תעופה
26. כל אתרי המידע של אוטובוסים , רכבות, חברות תעופה ועוד. אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות. לא למותר לציין כי מדובר במידע חיוני ומן הראוי היה כי חברות אלו תנגשנה את אתריהן גם אם טרם הוחלה החובה בחוק.
לסיכום –
נושא התחבורה הציבורית הינו קריטי לקידום השוויון ועצמאותם של אנשים עם מוגבלות בדרכם להשתלב בחברה.
אכן נעשתה דרך ארוכה. אך במבחן התוצאה המצב בפועל אינו בלתי מספק.
עמותת נגישות ישראל קוראת למשרד התחבורה לעדכן את כל חקיקת ותקנות הנגישות לעניין התחבורה הציבורית. העמותה מעריכה שניתן בצע הליך מזורז לעניין זה.
עמותת נגישות ישראל קוראת לכל העוסקים בתחבורה הציבורית להגביר מודעות ותודעת שירות אצל עובדיהם בנושא הנגישות. לקיים הדרכות ולהפעיל נהלים ברורים על מנת למנוע הישנותם של מקרים כפי שתוארו לעיל. ולפעול לשירות נגיש ורגיש שיפתור בעיות רבות .
כמו כן קוראת העמותה לפעול להגברת האכיפה והפיקוח בתחבורה הציבורית ולהטיל סנקציות ועונשים מרתיעים לפי הצורך.
בכבוד רב,
מר יובל וגנר, יו"ר
עמותת נגישות ישראל (ע"ר)
