Skip to main content

מדריך להנגשת בר / פאב

עסק נגיש מרוויח שיפור בתדמית, גידול בקהל הלקוחות, גידול ברווחיות, שיפור הנוחות ושביעות הרצון של הלקוחות, עמידה בדרישות חקיקת הנגישות המחייבת ברים להיות נגישים

1. עסק נגיש שווה עסק מרוויח


בישראל חיים כיום כ- 1,440,000 אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ- 600,000 אנשים עם מוגבלות קשה. בין אלה נכי צה"ל ופעולות איבה, נפגעי תאונות עבודה ודרכים, ואנשים עם מוגבלות כתוצאה ממחלה או זיקנה. מדובר באנשים על כסא גלגלים, או הנעזרים בהליכון או מקל, בלקויי ראייה ועיוורים, בלקויי שמיעה וחרשים, באנשים המתקשים, בנפגעי נפש, קשישים ואחרים. מדובר באנשים עם משפחות וחברים. עסק נגיש מאפשר לך לארח לא רק את האדם עם המוגבלות אלה גם את חבריו כך שע"י שיפור הנגישות הינך מגדיל את פוטנציאל הלקוחות שלך פי שתיים ויותר.

2. מה יוצא לך מזה?


עסק נגיש מרוויח שיפור בתדמית, גידול בקהל הלקוחות, גידול ברווחיות, שיפור הנוחות ושביעות הרצון של הלקוחות, עמידה בדרישות חקיקת הנגישות המחייבת ברים להיות נגישים.

3. מי עוד נהנה מנגישות העסק שלך?


עסק נגיש בהגדרה יותר נוח לכלל הלקוחות, ובפרט לקוחות גבוהים, שמנים, נמוכים ושונים. 4. חקיקת הנגישות


חקיקת הנגישות הינה במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ( תשנ"ח-1998). חקיקה זו קובעת חובת הנגשה של מקומות ציבור ושירות ציבורי (בין היתר ברים, מסעדות ובתי קפה), איסור אפלייה, חובת נגישות, פטורים, אכיפה ומינוי רכז נגישות.
תקנות רלוונטיות נוספות הינן תקנות התאמות נגישות לשירות (תשע"ג-2013).

5. אכיפה


אכיפת הנגישות תתבצע ע"י מחלקת רישוי עסקים (שיכולה שלא לחדש את רישיון העסק בנסיבות מסויימות), פקחי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (שלהם הסמכות החוקית לאכיפה פלילית על ידי הטלת קנסות והגשת כתבי אישום) ואף אפשרית באמצעות הגשת תביעה אזרחית על ידי כל אזרח כאשר ניתן לתבוע עד 66,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של הדין.


6. מה זה בר/פאב נגיש?

6.1. חניית נכים

חניות נכים תקניות מבחינת מידות ושילוט, קרובות לבר/מועדון, עם דרך נגישה מהרכב ועד לבר/מועדון

6.2. גישה עד לדלת הכניסה

דרך גישה נוחה ונגישה לכסא גלגלים מהרחוב או מחניות הנכים ועד דלת הכניסה. במידה ויש מדרגות – חובה גם רמפה ברוחב 130 ס"מ

עם שיפועים מתונים ולא יותר מ 8% (מומלץ כניסה ישרה או רמפה לא יותר מ 6%). 

נדרש מאחזי יד גם לרמפה וגם במדרגות. במידה ויש מדרגות סימון קצות המדרגות ומשטחי אזהרה לפני גרם המדרגות.

6.3. דלת הכניסה

ברוחב מעל 80 ס"מ, ללא מדרגה וללא סף, על הדלת להיפתח בקלות. במידה ומדובר בדלת זכוכית יש לסמנה עם מדבקה עגולה בולטת כך

שתיראה גם ללקויי ראייה.

6.4.מעברים

על המעברים להיות מוארים וברוחב פנוי של לפחות של 130 ס"מ.

6.5. מפלסים ומרפסות ואזורי עישון

חשוב שתהיה גישה למרפסות, למפלסים ולאזורי הישיבה השונים.

6.6. שרותי נכים

חובה להתקין שרותי נכים תקניים ומאובזרים כחוק.

גודל תא שרותי הנכים בבר/פאב קיים (מלפני 1 באוגוסט 2009 ) מינימום אורך של 166 ורוחב מינימאלי של 136 ס"מ, דלת נפתחת

החוצה ברוחב מינימאלי של 75 ס"מ.

גודל תא שרותי נכים בבר/פאב חדש (מאחרי 1 באוגוסט 2009) מינימום אורך של 200 ורוחב מינימאלי של 150 ס"מ, דלת נפתחת

החוצה ברוחב מינימאלי של 80 ס"מ.

גובה האסלה  45-50 ס"מ, מאחזי יד – לפי מפרט בגובה 75 ס"מ  (מסוג "L" על הקיר הקרוב לאסלה, ומסוג "מתקפל" בצד השני לאסלה,

מאחז אופקי על הדלת בצדה הפנימי כדי למשוך את הדלת לסגירתה, מקום פנוי לכסא הגלגלים

ל מינ' 75 ס"מ בין האסלה לקיר במקום קיים ובמקום חדש 80 ס"מ. כמו כן ימצא כיור ואבזור נוסף לפי המפרט).

חשוב לוודא שיש שילוט הכוונה לשרותי הנכים

סמלי נגישות למוגבלויות שונות

7. מרכיבי נגישות – עיצוב פנים

7.1. הבר 

בתכנון בר חדש, מומלץ לבחון אפשרות כך שחלק מהבר יהיה מותאם ללקוח על כסא גלגלים ומונמך לגובה 74-76 ס"מ עם חלל פנוי מתחת בגובה 70 ס"מ ברוחב מעל 90 ס"מ ועומק של מעל 60 ס"מ.

7.2. במידה ולא ניתן –  נדרש לארגן אזור ישיבה אלטרנטיבי בו יהיו שולחנות וכסאות שמתאימים לכסא גלגלים (ריהוט נגיש).

7.3. ריהוט נגיש
שולחנות נגישים: נדרשים לאפשר כניסה נוחה של כסא גלגלים מתחת [גובה נטו פנוי של 70 ס"מ, מקום פנוי לרגלים ברוחב של 80 ס"מ ועומק של 71 ס"מ]. להקפיד על עומק, מרווח בין הרגליים וגובה רגליים וקוטר שולחן כאשר מדובר ברגל אחת. 
מינימום 5% מהשולחנות צריכים להיו נגישים.
כיסאות נגישים: מיועד בעיקר לאנשים שתהליך הישבה והקימה מהכסא קשה להם.
גובה המושב בכסא נגיש 45-48 ס"מ, עומק המושב 45-50 ס"מ, משני צידי המושב מאחזי יד באורך של 30 ס"מ לפחות ובגובה מעל פני המושב של 18-24 ס"מ.
הכמות הנדרשת הינה לפחות 10% ומינימום 2 כיסאות.

7.4. תאורה
לתכנן תאורה מספיקה לטובת לקויי שמיעה לאפשר קריאת שפתיים.

7.5.שילוט
שילוט ברור הן ליציאות והן לשרותי הנכים.

8 . שרות נגיש

8.1. תפריטים – בנוסף לתפריטים הרגילים חשוב שיהיו גם תפריטי ברייל וכתב מוגדל לטובת לקויי ראייה, בכל מקרה נדרש לסייע ולהקריא ללקוח את התפריט במידה וזה מתקשה עקב מוגבלותו.

8.2.כניסת חיות שרות
אנשים עם מוגבלות ובעיקר עיוורים נעזרים בחיות שרות, בעיקר בכלבי שרות. בישראל ניתן לראות בעיקר אנשים עיוורים הנעזרים בכלבי נחייה. נבהיר כי הלקוח זכאי להיכנס עם חיית השרות.

שירותי נכים

8.3.הדרכות עובדים לשרות נגיש
נדרש להדריך את הצוות על מתן שירות ללקוחות עם מוגבלות, איך לסייע, איך לתקשר עם כל סוג מוגבלות ועל עקרונות כגון – שיוויון, מניעת אפליה, נגישות, שירות נגיש ומותאם. להדריך כיצד להציג ולהקריא את התפריט ולספק שרות גם ללקויי שמיעה, ראיה, תקשורת, שפה וכדומה.
סיוע – צוות השרות יציע עזרתו בסיוע בהכוונה וליווי, איתור מקום ישיבה פנוי, בהקראת תפריטים, תאור האוכל, תאור מיקום של כלי האוכל, סיוע בתשלום, במקום לחיית השרות ועוד.

שלט 'שירותי נכים'

8.4.הזמנת מקומות טלפונית / מרכזיה טלפונית
מערכת זו צריכה להיות ללא מוזיקת רקע בעת ההסבר על הנתב (יכולה להיות מוסיקה בעת ההמתנה), על ההקלטה להיות ברורה פשוטה ובקצב איטי, כאשר הלקוח לא בוחר בשלוחה כלשהי, השיחה תועבר למענה אנושי.
ובנוסף, לאפשר הזמנת מקום בפקס / SMS /מייל לטובת לקויי שמיעה ותקשורת.

8.5. תפריט בפורמטים נגישים
יש לפעול שהתפריט יהיה נגיש ללקוחות עם מוגבלות. כך לדוגמא עיוור לא יכול לקרוא את התפריט, לקויי ראייה לא יכול לקרוא כתב קטן. חובת נותן השרות לתת מידע בפורמטים נגישים. החובה המינימאלית הינה הקראת התפריט ללקוח, עם זאת מומלץ להדפיס תפריטים בכתב מוגדל, בכתב ברייל. כדאי לפרסם פורמטים נגישים אלה באתר האינטרנט.

8.6. נהלים
נדרש להתאים את נהלי ומנהגי המקום, על מנת לאפשר שרות נגיש, שיוויוני, עצמאי, נוח, איכותי כמו לכל לקוח אחר. בין היתר, הנהלים צריכים לדאוג לטיפול בפינוי בשעת חרום, הזמנת מקום לאדם עם מוגבלות, שרות לאדם עם מוגבלות, תפריטים נגישים, אישור כניסה לחיות שרות, הדרכות עובדים למתן שרות נגיש, עזרים שונים כגון לולאת השראה ללקויי שמיעה – תחזוקתם ושמירה על זמינותם ותקינותם.

8.7. שילוט נגיש
השילוט בבית העסק יהיה ברור ונגיש ויעמוד בדרישות חלק 4 של ת"י 1918.
השילוט יפנה ככל שדרוש ליציאות, שרותי הנכים, דרך נגישה, סיוע ועזרה, קיום עזרים טכנולוגיים כגון לולאת השראה, חניות נכים, דלפק נגיש.

8.8. רכז נגישות
ארגון המעסיק מעל 25 עובדים חייב למנות רכז נגישות ולדאוג להכשרתו.

8.9. פרסום מידע נגישות בעיתונות, באינטרנט, יח"ץ פרסום
אם כבר הנגשת את העסק חשוב שתפרסמו את כל הסדרי הנגישות בצורה מפורטת ומדויקת.

8.10.  אתר האינטרנט
תוודא שאתר האינטרנט שלך מפותח באופן נגיש כך שגם אנשים עם מוגבלות בראייה, בתקשורת ובידיים וכאלה שמתקשים בתפעול אתר אינטרנט יוכלו גם הם להגיע לעסק שלך דרך האינטרנט. ראה פרטים באתר www.nagish.org.il .

9. רוצה עסק נגיש ומרוויח?

הנחה את האדריכל או המעצב שלך לתכנן נגישות מלאה. ולהתייעץ עם מורשה נגישות לפי החוק.

10. אזהרה

* המידע בפלייר זה הינו ברמת המודעות בלבד. אין להתבסס על מידע זה לצורך תכנון.
* עפ"י החוק – בעת הגשת תכנון ובעת בקשת טופס 4 – חובה בחתימת מורשה נגישות.

׳‘׳¨

מאמרים נוספים בנושא

הירשמו לנגישון והשארו מעודכנים
תשאירו מייל עכשיו ונדאג שתשארו מעודכנים כל הזמן