1. עסק נגיש שווה עסק מרוויח
בישראל חיים כיום כ- 1,600,000 אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ- 800,000 אנשים עם מוגבלות קשה. בין אלה נכי צה"ל ופעולות איבה, נפגעי תאונות עבודה ודרכים, ואנשים עם מוגבלות כתוצאה ממחלה, לידה או זיקנה. מדובר באנשים על כסא גלגלים, או הנעזרים בהליכון או מקל, בלקויי ראייה ועיוורים, בלקויי שמיעה וחרשים, באנשים המתקשים, בנפגעי נפש, קשישים ואחרים. מדובר באנשים עם משפחות וחברים. עסק נגיש מאפשר לך לארח לא רק את האדם עם המוגבלות אלה גם את חבריו כך שע"י שיפור הנגישות הינך מגדיל את פוטנציאל הלקוחות שלך פי שתיים ויותר.
2. מה יוצא לך מזה?
עסק נגיש מרוויח שיפור בתדמית, גידול בקהל הלקוחות, גידול ברווחיות, שיפור הנוחות ושביעות הרצון של הלקוחות, עמידה בדרישות חקיקת הנגישות המחייבת עסקיםלהיות נגישים.
3. מי עוד נהנה מנגישות העסק שלך?
עסק נגיש בהגדרה יותר נוח לכלל הלקוחות, ובפרט לקוחות גבוהים, כבדי משקל, נמוכים וכאלה עם צרכים שונים. 4. חקיקת הנגישות
חקיקת הנגישות הינה במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ( תשנ"ח-1998). חקיקה זו קובעת חובת הנגשה של מקומות ציבור ושירות ציבורי (בין היתר ברים, מסעדות ובתי קפה), איסור אפלייה, חובת נגישות, פטורים, אכיפה ומינוי רכז נגישות.
תקנות רלוונטיות נוספות הינן תקנות התאמות נגישות לשירות (תשע"ג-2013).
5. אכיפה
אכיפת הנגישות תתבצע ע"י מחלקת רישוי עסקים (שיכולה שלא לחדש את רישיון העסק בנסיבות מסויימות), פקחי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (שלהם הסמכות החוקית לאכיפה פלילית על ידי הטלת קנסות והגשת כתבי אישום) ואף אפשרית באמצעות הגשת תביעה אזרחית על ידי כל אזרח כאשר ניתן לתבוע עד 66,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של הדין.
6. מה הסדרי הנגישות בעסק קטן נגיש
6.1. גישה עד לדלת הכניסה
דרך גישה נוחה ונגישה לכסא גלגלים מהרחוב או מחניות הנכים ועד דלת הכניסה.
6.2. מדרגה / מדרגות בכניסה
במידה ויש מדרגות – חובה גם רמפה ברוחב מינימאלי של פתח הדלת (בד"כ 75-100 ס"מ עם שיפועים מתונים ולא יותר מ 8% (מומלץ כניסה ישרה או רמפה לא יותר מ 6%).
אפשר גם רמפה ניידת – במקרה כזה יש לשים שלט בכניסה שמציין זאת.
נדרשים מאחזי יד גם לרמפה וגם במדרגות (מעל מדרגה אחת או 20 ס"מ גובה). במידה ויש מספרמדרגות נדרש סימון של קצות המדרגות בצבע קונטרסטי ומשטחי אזהרה לעיוורים.
6.3. דלת הכניסה
ברוחב מעל 75 ס"מ, ללא מדרגה וללא סף, על הדלת להיפתח בקלות. במידה ומדובר בדלת זכוכית יש לסמנה עם מדבקה עגולה בולטת באחת בגוב 90 ס"מ והשניה בגובה 150 ס"מ כך שתיראה גם ללקויי ראייה.
6.4. מעברים
על המעברים להיות מוארים וברוחב פנוי של לפחות של 90 ס"מ, על מנת לאפשר ניידות בכסא גלגלים.
6.5. דלפק שירות / קופה
ליד עמדת השירות צריך שיהיה שטח מספיק גדול עבור סיבוב של כיסא גלגלים. גודל השטח הנדרש לסיבוב הינו 170×130 ס"מ או 150×150 ס"מ לפחות.
דלפק השירות חשוב שיהיה נמוך בגובה 75-80 ס"מ על מנת לשרת בנוחות לקוחות נמוכי קומה או לקוחות בכיסאות גלגלים. ניתן שהחלק המונמך יהיה ברוחב ברוחב 90 ס"מ מינ'.
בחנות מעל 150 מ"ר נדרשת לולאת השראה – מכשיר המסייע לתקשר על לקוח הנעזר במכשיר שמיעה.
6.6. תא הלבשה
בחנות הלבשה מעל 120 מ"ר נדרש תא הלבשה/מדידה נגיש במידות של 170×130 ס"מ או 150×150 ס"מ לפחות. עם ספסל ישיבה בגובה 45 ס"מ ומבעומק של 40-45 ס"מ ורוחב של 45-60 ס"מ ומאחזי יד.
6.7. שרותי נכים
אין חובה להתקין שרותי נכים תקניים ומאובזרים כחוק בעסק קטן מתחת ל 100 מ"ר (למעט מקומות שבהן זה חובה כגון מסעדות, בתי קפה, בתי מרקחת, תחנות דלק)
בכל מקרה שרותי נכים מאוד חשובים ככל שמתאפשר.
גודל תא שרותי הנכים במבנה קיים (קיבל היתר לפני 1 באוגוסט 2009 ) מינימום אורך של 166 ורוחב מינימאלי של 136 ס"מ, דלת נפתחת החוצה ברוחב מינימאלי של 75 ס"מ.
גודל תא שרותי נכים במבנה חדש (קיבל היתר אחרי 1 באוגוסט 2009) מינימום אורך של 200 ורוחב מינימאלי של 150 ס"מ, דלת נפתחת החוצה ברוחב מינימאלי של 80 ס"מ.
גובה האסלה 45-50 ס"מ, מאחזי יד – לפי מפרט בגובה 75 ס"מ (מסוג "L" על הקיר הקרוב לאסלה, ומסוג "מתקפל" בצד השני לאסלה, מאחז אופקי על הדלת בצדה הפנימי כדי למשוך את הדלת לסגירתה, מקום פנוי לכסא הגלגלים של מינ' 75 ס"מ בין האסלה לקיר במקום קיים ובמקום חדש 80 ס"מ. כמו כן ימצא כיור ואבזור נוסף לפי המפרט).
חשוב לוודא שיש שילוט הכוונה לשרותי הנכים
7. שרות נגיש
7.1. כניסת חיות שרות
אנשים עם מוגבלות ובעיקר עיוורים נעזרים בחיות שרות, בעיקר בכלבי שרות. בישראל ניתן לראות בעיקר אנשים עיוורים הנעזרים בכלבי נחייה. נבהיר כי הלקוח זכאי להיכנס עם חיית השרות (ניתן לבקש מהלקוח להציג תעודה).
7.2. הדרכות עובדים לשרות נגיש
נדרש להדריך את הצוות על מתן שירות ללקוחות עם מוגבלות, איך לסייע, איך לתקשר עם כל סוג מוגבלות ועל עקרונות כגון – שיוויון, מניעת אפליה, נגישות, שירות נגיש ומותאם. להדריך כיצד להציג ולהקריא את התפריט ולספק שרות גם ללקויי שמיעה, ראיה, תקשורת, שפה וכדומה.
סיוע – צוות השרות יציע עזרתו בסיוע בהכוונה וליווי, איתור מקום ישיבה פנוי, בהקראת תפריטים, תאור האוכל, תאור מיקום של כלי האוכל, סיוע בתשלום, יצירת מקום לחיית השרות ועוד.
7.3. שרות טלפונית / מרכזיה טלפונית
מערכת זו צריכה להיות ללא מוזיקת רקע בעת ההסבר על הנתב (יכולה להיות מוסיקה בעת ההמתנה), על ההקלטה להיות ברורה פשוטה ובקצב איטי, כאשר הלקוח לא בוחר בשלוחה כלשהי, השיחה תועבר למענה אנושי.
ובנוסף, לאפשר תקשורת גם בפקס / SMS /מייל לטובת לקויי שמיעה.
7.4. נהלים
נדרש להתאים את נהלי ומנהגי המקום, על מנת לאפשר שרות נגיש, שיוויוני, עצמאי, נוח, איכותי כמו לכל לקוח אחר. בין היתר, הנהלים צריכים לדאוג לטיפול בפינוי בשעת חרום, לסייע במילוי טפסים וחתימה בעת הצורך, לסייע בהקראה בעת הצורך, להעניק פטור מתור ללקוח עם מוגבלות קוגנטיבית בעת הצגת תעודה, לסייע בשרות לאדם עם מוגבלות, אישור כניסה לחיות שרות, הדרכות עובדים למתן שרות נגיש, עזרים שונים כגון לולאת השראה ללקויי שמיעה – תחזוקתם ושמירה על זמינותם ותקינותם.
7.5. שילוט נגיש
השילוט בבית העסק יהיה ברור ונגיש ויעמוד בדרישות חלק 4 של ת"י 1918.
השילוט יפנה ככל שדרוש ליציאות, שרותי הנכים, דרך נגישה, סיוע ועזרה, קיום עזרים טכנולוגיים כגון לולאת השראה, חניות נכים, דלפק נגיש וכדומה.JPG)
7.6. רכז נגישות
ארגון המעסיק מעל 25 עובדים חייב למנות רכז נגישות ולדאוג להכשרתו.
7.7. פרסום מידע נגישות בעיתונות, באינטרנט, יח"ץ פרסום
אם כבר הנגשת את העסק חשוב שתפרסמו את כל הסדרי הנגישות בצורה מפורטת ומדויקת.
7.8. אתר האינטרנט
יש לוודא שאתר האינטרנט של העסק מפותח באופן נגיש כך שגם אנשים עם מוגבלות בראייה, בתקשורת ובידיים וכאלה שמתקשים בתפעול אתר אינטרנט יוכלו גם הם להגיע לעסק שלך דרך האינטרנט. ראה פרטים באתר www.nagish.org.il .
8. רוצה עסק נגיש ומרוויח?
הנחה את האדריכל או המעצב שלך לתכנן נגישות מלאה. ולהתייעץ עם מורשה נגישות לפי החוק.
9. אזהרה
* המידע בפלייר זה הינו ברמת המודעות בלבד. אין להתבסס על מידע זה לצורך תכנון.
* עפ"י החוק – בעת הגשת תכנון ובעת בקשת טופס 4 – חובה בחתימת מורשה נגישות.
