מטרת המסמך: להוות מדריך להגדרת היבטי הנגישות אותם יש לתכנן וליישם עמ"נ שהחניון האוטומטי יהיה שימושי גם לנהגים עם מוגבלות וגם לרכביהם המיוחדים (הכוללים עזרים)
תאריך עדכון: ינואר 2022
* הערת פתיחה
- נכון לכתיבת מדריך זה, אין חקיקה או תקנות המגדירות את נושא הנגישות בחניונים אוטומטים.
- בנסיבות אלה מסמך זה הינו בגדר המלצה בלבד.
- אנו מאוד ממליצים להקפיד על תכנון וביצוע של נגישות בחניונים אוטומטיים בהתייעצות עם יועצים מקצועיים.
רקע
בשנים האחרונות קיימת חקיקת ענפה המחייבת נגישות לאנשים עם מוגבלות הן במבני ציבור והן למגורים. חקיקה זו אושרה בכנסת בטרם עידן החניונים האוטומטיים ולכן אין הגדרות תכנון לאדריכל, מתכנן, מורשה נגישות בבואם לייעץ מבחינת היבטי נגישות לפרויקט בו מתוכנן חניון אוטומטי.
טרמינולוגיה
חניון אוטומטי – חניון שחניית הרכב אינה נעשית בנהיגה ע"י הנהג, אלא מתבצעת באופן אוטומטי באמצעות מעלית אלקטרומכנית. לשם כך הנהג משאיר את הרכב באזור הקליטה המיועד לקלוט את הרכב לחניון.
אזור קליטה – מקום יעודי ומסומן למסירת וקבלת רכב מחניון אוטומטי. אזור הקליטה ממוקם מול שער החניון האוטומטי. קיימת דרך גישה דו כיוונית לרכב מהרחוב לאזור זה.
רכב רפואי / רכב מותאם – ישנם רכבים רבים המותאמים לנהגים עם מוגבלות, חלקם רק עם עזרים פנימיים – כגון מנגנון נהיגה ידני, חלקם עם עזרים המסייעים לאלה הנעזרים בכיסא גלגלים / קלנועית – מעלונים ומנופים למיניהם.
קיימות מספר קטגוריות רכב: רגיל, בינוני SUV, מיניוואן, רכבי שטח, גדול – וואן / מסחרי. לעניין חניון אוטומטי הפרמטר החשוב לתכנון הינו גובה הרכב ומשקלו, בהתאם לקטגוריה המבוקשת יתוכנן פנים החניון (גובה המפלסים).
עזרים – ישנם עזרים פנימיים כגון מנגנוני נהיגה, כיסאות מיוחדים המאפשרים לסייע בכניסה והיציאה מהרכב ועד עזרים לשימוש בניידות מעלון מצד ימין, מעלון מאחור, מנוף מאחור, מתקן גג, רובוט בתא אחסון אחורי. בהנתן ידיעה מראש על דיירים עם רכבים עם עזרים מיוחדים חייבים תכנון פרטני מול ייצרן / מתכנן החניון כבר בשלב האפיון.
מטרת המסמך
להוות מדריך למתכננים ומורשים לנגישות (יועצי נגישות מוסמכים) כיצד להגדיר את היבטי הנגישות אותם יש לתכנן וליישם על מנת שהחניון האוטומטי יהיה שימושי גם לנהגים עם מוגבלות וגם לרכביהם המיוחדים (הכוללים עזרים).
תיאור אופן פעולת חניון אוטומטי
1. הרכב מגיע מהרחוב לשטח המגרש לכניסת החניון לאזור הנקרא "אזור קליטה", אזור זה מחייב חנייה במיקום מדויק. אזור זה עשוי להיות מקורה (או לא).
2. בלחיצה על שלט דלת החניון תפתח (רק כאשר המעלית נמצאת במפלס הקרקע) .
3. הנהג והנוסעים יוצאים מהרכב ועוברים לנקודת התפעול (מסך עם כפתורים).
4. הנהג מגדיר למערכת לקחת את הרכב לחניה.
5. לאחר אישורו הדלתות של אזור הקליטה יסגרו, והרכב ילקח לחניון באופן אוטומטי.
תמונת המחשה והדגמה:
חניון אוטומטי – חלוקה לאלמנטים לתכנון נגישות
♦ היבטי נגישות באזור / חדר הקליטה של הרכב.
♦ היבטי נגישות בחניון עצמו – נתוני גודל, גובה ומשקל נדרשים.
♦ היבטי נגישות בממשק המשתמש הממוקם בסמוך לאזור הקליטה.
היבטי נגישות באזור הקליטה
1. כמות חניות לרכב נכה וגודלן
כמות החניות הינה בהתאם להגדרות בתקנות התכנון והבנייה ביחס לכמות הדירות.
2. שאלת גודל וגובה הרכב
שטח החניון הרובוטי התת קרקעי לעיתים מוגבל בגודלו ולכן יש משמעות לגודל הרכבים.
אם ידוע על דיירים עם מוגבלות, נכון לברר מה גודל הרכב על מנת לוודא שקיימים תאי חניה בגודל מספיק (בעיקר כאשר מדובר ברכבים גדולים, גבוהים ועם מעלונים). בדרך כלל יתעורר דיון באם יש צורך בחניה לרכב גבוה, כאמור נתון בעל משמעות רבה על תכולת החניון.
ניתן לבחון חלופה של סימון חניות נכים לרכב גבוה על מעלית בתוך המגרש במפלס החוץ / קרקע, במידות המוגדרות בתקן הישראלי 1918, כולל שטחים להורדת מעלית בצד /מאחור ומשם דרכי גישה עד ללובי הכניסה. מומלץ לפעול לאישור לקירוי חניה זו ולשים לב שזה בגובה 2.5 מטר.
3. שאלות גישה מהצדדים השונים
חניונים אוטומטיים (בהתאם לשטח הנתון) מאפשרים את הכנסת הרכב עם הפנים קדימה והוצאתו עם הפנים לכיוון היציאה. לעיתים עקב אילוצים שונים הרכב מתוכנת לצאת בנסיעה אחורה ( קרי: נסיעה ברוורס ).
להלן המצבים השונים בהתאם לסוג ומידות הרכב
4. תכנון לרכב נגישות רגיל:
נתוני רכב התכנון:
- אורך 5.0 מ'
- רוחב 2.05 מ' (כולל מראות)
- גובה 1.60 מ'
- משקל 2.2 טון.
לכן חשוב להבטיח:
- תכנון שבילי גישה ברוחב של 130 ס"מ משני צידי הפלטה
- תכנון וביצוע של משטח מפולש בין הפלטה לשביל הגישה
- תכנון וביצוע של מרווח שאינו עולה 1.5 ס"מ בין משטח לשביל גישה.
גודל הפלטות הנדרשות הינם:
- רוחב הפלטות המינימלי עומד על 210 ס"מ
- אורך הפלטות המינימלי עומד על 510 ס"מ
- עומס מינימלי נדרש נטו למערכת 2.2 טון (ללא פלטות).
גודל חדר / אזור הקליטה הנדרש:
- רוחב נטו – 4.8 מ'
- אורך נטו – 5.3 מ'
- גובה נטו – 2.2 מ'
- עומס מינימלי – 2.2 טון
- רוחב שער – 4.6 מ'
. תכנון לרכב נגישות גבוה
במקרה זה אנו מבחינים בין שני מקרים:
- המתקן ונתוני החצר (מבחינת תנועה) מאפשרים הוצאתו ברוורס (נסיעה לאחור) של הרכב.
- המתקן או נתוני החצר אינם מאפשרים הוצאתו ברוורס (נסיעה לאחור) של הרכב הגבוה
נתוני רכב התכנון:
- אורך 7.5 מ'
- רוחב 2.05 מ' (כולל מראות)
- גובה 2.5 מ'
- משקל 4.0 טון.
גודל הפלטות הנדרשות:
- רוחב הפלטות המינימלי עומד על 2.10 מ'
- אורך הפלטות המינימלי עומד על 5.80 מ'
- עומס מינימלי נדרש נטו למערכת 4.0 טון (ללא פלטות).
גודל חדר / אזור הקליטה הנדרש לרכב נגישות גבוה הכולל יציאה ברוורס:
- רוחב נטו – 5.8 מ'
- אורך נטו – 6.2 מ'
- גובה נטו – 2.5 מ'
- עומס מינ – 4.0 טון
- רוחב שער – 5.4 מ'
גודל חדר / אזור הקליטה הנדרש לרכב נגישות גבוה בנסיעה קדימה בלבד:
- רוחב נטו – 7.2 מ'
- אורך נטו – 8.5 מ'
- גובה נטו – 2.5 מ'
- עומס מינימלי – 4.0 טון
- רוחב שער – 6.8 מ'
שרטוט: מצב יציאה מהחניון בנסיעה קדימה
שרטוט: מצב המאפשר בנסיעה לאחור
היבטי נגישות נוספים:
♦ בכל מקרה נדרשת גישה נוחה המחברת בין אזור הקליטה של הרכב לממשק המשתמש / לוח התפעול.
♦ שאלות התנועה (קדימה / אחורה ביציאה ו/או בכניסה) – בד"כ מועדפת האפשרות של כניסה עם הפנים קדימה ויציאה עם הפנים קדימה. אופציה זו מחייבת אזור לעזרים ודרכי גישה נגישים ורחבים בשני צידי הדרך. קרי שאזור קליטה גדול. במידה ויש אילוצים לגודל אזור הקליטה, ניתן לאפשר כניסה קדימה ויציאה בנסיעה לאחור / ברוורס ולחסוך בשטח לעזרים – מאחר ונדרש צד אחד בלבד.
♦ בכל מקרה נדרשת מעטפת דרכי גישה מסביב לרכב באופן שיבטיח אפשרות גישה מכל צידי הרכב.
♦ כיצד מבוצעת הכוונת הנהג לאזור הקליטה – הכוונת הנהג אינה מעוגנת בחוק ולכן חברות שונות בוחרות שיטות שונות (מסך קדמי המציג את מיקום הרכב, מערכת אורות לסימון עמידה במקום ומראות קדמיות לסיוע לנהג.
היבטי נגישות במפלסי החניה בתוך החניון האוטומטי
♦ דרישות מינימום גובה – נושא גובה הרכב תלוי בקטגורית הרכבים שהחוק מחייב.
כאמור קיימות שתי קטגוריות גבהים: קטגוריה לרכב רגיל וקטגוריה לרכב גבוה
- לקבוצת רכב רגיל – מינימום גובה תקרה נטו 200 ס"מ
- לקבוצת רכב גבוהים מינימום גובה תקרה נטו 280 ס"מ
♦ דרישות גודל המשטח הנדרש.
ראה סעיף קודם.
♦ דרישות זמן שליפה מקסימלי –
דרישות זמן השליפה בהתאם לדרישות המופיעות בהמלצה לתקן לרכב רגיל.
היבטי נגישות בממשק המשתמש (להפעלת החניה)
♦ הגדרות למיקום / סביבה נגישה – תתאפשר גישה נגישה עד לוח הפיקוד. צמוד ללוח הפיקוד יהיה אזור תמרון נגיש בגודל 150/150 ס"מ או 130/170 ס"מ
♦ הגדרות להתקנת הממשק / המסך (גובה, אופי וכו') גובה מומלץ כך שיהיה נוח לכיסא גלגלים 80 ס"מ חלק תחתון, עד 110 חלק עליון.
♦ תכונות שונות לממשק הנדרש (שפה, גודל פונטים, תמיכה קולית, ידני או אוטומטי וכו')
- השפות של המכשיר, בעדיפות מספר שפות
- פונטים ישרים כדוגמת אריאל.
- פונטים מודגשים
- עימוד לצד אחד ולפי השפה
- גודל פונט 15 מ"מ
- ניגודיות ביחס לרקע 1:45
- מסך ללא סינוור ולא מבריק
- לאפשר זמן תגובה של דקה
- למרות שאין ממשק משתמש נגיש מראש לפי ההדרות בתקנות נגישות לשרות סעיף 25 לעניין מכשירים אוטומטיים, ניתן עדיים לעשות התאמות נגישות רבות לטובת נהגים עם מוגבלות.
♦ דרישה לתקשורת למכשיר נייד – מרבית המתקנים אינם מתקשרים עם מכשירים ניידים אבל במידה ומוגדרת אפליקציה / אתר לתפעול החניון, יש להקפיד על נגישות לפי תקנה 35 לתקנות נגישות השרות לעניין אתרי אינטרנט ואפליקציות.
סיכום
אנו מקווים שמסמך זה יקדם את תחום הנגישות בחניונים אוטומטיים.