מידע כללי
חלק ניכר מאוכלוסיית העולם מוגדרת כלקויי הראיה. קבוצה זו סובלת מבעיות קשות של תקשורת והבנת הסביבה.
רוב האנשים קולטים את מרב המידע מהסביבה דרך חוש הראייה, דבר הנמנע מלקויי הראיה. על מנת לסייע לאוכלוסיה זו להשתלב ככל האפשר בסביבה עלינו למצוא דרכים להעביר תכנים ומסרים תוך שימוש בחושים אחרים ובצורה ייחודית.
מאמר זה יסכם את ניסיונה של חברת "מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ" בתכנון, ייצור והטמעת מוצרי הדרכה בתחומי ידיעת הארץ לעיוורים. זהו תחום חדש המתפתח בשנים האחרונות בעיקר בעידוד הביטוח הלאומי, החמ"ת וגופים נוספים כגון מרכז תל"מ, רשות הטבע והגנים הלאומיים ועוד… יש להדגיש בהקשר זה שלמרות שהמאמר מתייחס בעיקר ללקויי ראיה, מוצרים אלו הוכיחו את יעילותם גם בהדרכת אוכלוסיות מיוחדות נוספות.
מוצרי המחשה לעיוורים – רקע
מוצר המחשה ללקויי ראייה הינו אובייקט האמור לסייע למשתמש להבין מסרים שונים, שלא (רק) דרך חוש הראיה. מוצר זה מאפשר הבנת מסרים דרך חוש המישוש, השמיעה וכו… מאחר וחלק גדול מציבור לקויי הראיה רואה באופן מוגבל (מוגבלי ראיה), יעביר המוצר תכנים גם ע"י הדגשה ניגודית של צבע, כמתואר בהמשך.
תחום זה של פיתוח המחשות לעיוורים ומוגבלי ראיה הינו חדש בעולם וכמובן בארץ.בעבר בוצעו מספר רב של פרויקטים, יותר מתוך "תחושות בטן" של המעצבים ופחות מלימוד אמיתי. בשטח של דרישות המשתמש.ניתן היום למצוא מספר רב של פרויקטים יפים ומושקעים אולם רובם ללא ערך אמיתי לציבור לקויי הראייה.
אופן התפיסה החזותית של עיוור ומוגבל הראיה שונה לחלוטין משל האדם הרואה. הנושא הראשון אותו יש להדגיש הוא ההבדל המהותי בין שני האוכלוסיות שאותן אנו נוטים באופן שרירותי לאחד: העיוורים ומוגבלי הראייה. העיוור אינו רואה דבר, בקשר שלו עם העולם הוא נעזר בכל חושיו למעט כמובן חוש הראיה. כל מוצר הפונה לעיוור צריך להסתמך על עובדה זו, כשבתחום ההמחשות אנו נעזרים בד"כ בחוש השמיעה (הקלטות) ובחוש המישוש (דגמים ותבליטים). מנגד נמצאת אוכלוסיית "מוגבלי הראיה" אוכלוסיה זו שהינה רוב מוחלט, אינה הומוגנית וכוללת אנשים עם טווח רחב של מוגבלות ראיה.
ככלל מוגבלי הראיה משתמשים בחוש הראיה ואינם אוהבים להיכלל בקטגוריה של עיוורים. אדם מוגבל ראיה לא ישמח "להבין" נושא רק דרך המישוש. לאוכלוסיה זו יש לתכנן מוצרים פשוטים דלים בפרטים המתאפיינים בניגודיות גבוהה של צבעים (בעיקר כחול וצהוב).
לעיוור כאמור צרכים שונים, הוא אמור להבין מוצר על ידי חוש המישוש, ולכן יש להבין את המוגבלות "בתרגום" מוצר תלת מימדי להבנה ע"י העיוור:
גודל המוצר: המוצר צריך להיות בגודל כללי שהעיוור יכול להקיף בו זמנית בשני ידיו. גודל אידיאלי הוא קובייה של כ – 30X30X30 ס"מ. במוצרים גדולים יותר מאבד העיוור את ההקשר הכולל.
דוגמא מוחשית לכך הינם הדגמים שבוצעו למצדה –בבחינה ששנערכה, לא הצליח אף עיוור להבין את תכני המודל פרטים: זיהוי הפרטים השונים במישוש שונה מעיוור לעיוור – אולם יש להבין כי יכולת זו מוגבלת בהרבה מההבנה דרך הראיה.
בבן שמן נבנה פארק שלם בהתבסס על הנחה זו. בגן לעיוור (שמתעלם באופן מוחלט מרוב הציבור של מוגבלי ראיה) הושקע מאמץ אדיר ביצירת גן יפיפה עם מוצרי המחשה מקסימים, באיכות ביצוע גבוהה ביותר, למעט פרט שולי – שום עיוור לא יכול להבין מהם דבר. על מוצרי ההמחשה להיות פשוטים וברורים. החלק החשוב ביותר בתכנון מוצר שכזה הינו השלב בו אנו מחליטים מה הם התכנים המרכזיים שעלינו להעביר במוצר – אותם להדגיש ואת כל השאר להשמיט.
מוצר המחשה טוב לעיוורים ומוגבלי ראיה יכול לשמש באופן מצוין גם אנשים רואים, אבל בוודאי לא להפך.
תהליך הכנת המוצר
הכנת מוצר המחשה טוב למוגבלי ראיה הינו תהליך ארוך ומורכב, המיועד כולו לתכנון מוצר פשוט ככל האפשר. התגובה המתקבלת בד"כ למוצר מוגמר היא: "מה זה הכול ?" " כל כך פשוט ?" "בשביל מה כל העבודה?" וכמובן את "בשביל זה שלמו כל כך הרבה?" העיקר בכל התהליך הזה הוא "לזקק" את המסרים החשובים ביותר אותם אנו מעוניינים להעביר ולמצוא את הדרך הפשוטה ביותר ליישם אותם.
בתהליך זה מספר שלבים חשובים:
פרוגראמה , בשלב זה יוגדרו מספר הנחיות יסוד לכל התהליך:
- הגדרת התכנים הנדרשים וסדר חשיבותם. – הגדרת קהלי היעד למוצר.
- הגדרת עקרונות הדרכה (מיקום ההדרכה-שטח/כתה, כמות משתתפים, משקל וכו..).
- קביעת עקרונות תחזוקה ( מוצר יקר ועמיד מול מוצרים מתכלים זולים).
- חשיבה התחלתית על מערך שיעור ומציאת הצורך: משחק, אלמנט שטוח, מוצרים רבים…
- קביעת צוות היגוי לפרויקט.
תכן ראשוני: בשלב זה נחפש את הדרכים העיצוביות למימוש הפרוגראמה ונכין דגם של המוצר המתוכנן. הדגם ייבדק ע"י צוות ההיגוי של הפרויקט וההערות ישולבו בדגמים. בחינה בשטח: דגמי ה"פיילוט" יילקחו ע"י צוות ההיגוי לבחינה בשטח. כל דגם יעבור מספר הדרכות, רצוי לאוכלוסיות שונות והמשובים ירוכזו וימסרו למתכנן . ישיבת משוב מקצועית: המוצרים נמסרים לקבוצת מיקוד מקצועית של לקויי ראיה.
ייצור סדרתי: ייצור סופי של הכמות הנדרשת לאחר עדכון התצורה. תמיכה וליווי: אם באמת הצלחנו הרי נשמע לא מעט מהלקוח : שינויים על סמך לקחים נוספים, תיקוני בלאי, ייצור נוסף ועוד…כשהלקוח לא חוזר אחרי כמה שבועות עם תלונות והערות סימן שהמוצר נכשל.
דוגמאות למוצרי המחשה
תכנון מוצרי המחשה ללקויי ראיה דורש התמודדות רציפה עם בעיות ונושאים לא שגרתיים. מתן מענה נכון,עיצובי או טכנולוגי,לבעיה הוא המפתח לקבלת מוצר שבאמת "יעשה את העבודה". בפרק זה מספר דוגמאות לבעיות שנתקלנו ולדרך פתרונן:
- מפות תבליט לעיוורים: כשנתבקשנו לראשונה לתכנן ולייצר מפות תבליט לעיוורים, בדקנו את המצב בשוק וגילינו שכל המפות הקיימות בעולם מיוצרות מחומרים פלסטיים קשיחים במשיכת וואקום. טכנולוגיה זו עמדה בניגוד לדרישת המדריכים למוצרים עמידים-בלתי שבירים, הניתנים לקיפול.כמו כן בבדיקות שערכנו עם קבוצת ביקורת של עיוורים גילינו שצורת השימוש של מפות בטיולים היא ע"י הצמדת המפה לבטן ומישוש. הפתרון שמצאנו היה שימוש בפוליאטילן משוכב ("סול") ליצירת המפות. המוצר שהתקבל היה קל במשקל- מדריכה יכלה לקחת כמות גדולה של מפות להדרכה. המוצר היה עמיד מאוד והעיוורים אהבו מאוד את המגע עם החומר החדש.
- שמירה על רמת הקשב והעניין: כל מוצר הדרכה, לכל אוכלוסיה שהיא חייב להיות אסטטי ולהעביר את התכנים באופן מעניין ומושך. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר באוכלוסיות מיוחדות : לקויי ראיה עם הבעיות שפורטו לעיל ואנשים עם בעיות של פיגור שכלי. בכל המוצרים אנו שמים דגש חזק על יצירת עניין במוצרים ובנושאי ההדרכה ע"י הפעלת התלמידים במשחק ושילוב רכיבים מעוררי עניין כמו מים.
שילוב מוצרים ללקויי ראיה במערך ההסברה באתרים:
ההתייחסות ללקוי הראיה שאנו מוצאים היום באתרים ברחבי הארץ: מוזיאונים, גנים לאומיים, שמורות טבע וכו.. היא במקרה הטוב (והנדיר), אמצעי המחשה המיועד אך ורק להם שבמקרים רבים אינו עונה על העקרונות של מוצר הדרכה לציבור זה. אני מאמין שהגישה הנכונה היא של מוצר המחשה המתאים לכל האוכלוסיות : ילדים,מבוגרים,לקויי ראיה,נכים וכו..
מאמר זה מוקדש בכבוד רב לגב. פנינה מוסק ממרכז תל"מ (ע"ש זוסמן). מי ייתן וירבו אנשים בעלי מחויבות ומסירות לנושא כמותה.
לפרטים נוספים
מה-טוב פתרונות המחשה בע"מ
